פוליו: חשוב להקפיד להתחסן

עד לשנות החמישים של המאה הקודמת, שיתוק כתוצאה ממחלת הפוליו - נחשב לאחת המחלות הנפוצות בעולם. מגפות פוליו פגעו במאות אלפי אנשים מדי שנה, בעיקר בילדים -והותירו רבים משותקים. מגפות פוליו אף גם גרמו למקרי מוות רבים.

מה גורם למחלת פוליו?

מחלת פוליו (Poliomyelitis) נגרמת על ידי זיהום בנגיף הפוליו Poliovirus)), המועבר בין בני אדם באמצעות הרוק והצואה. הדבקה יכולה להתרחש רק כתוצאה מבליעה של הנגיף וכניסתו למעי.

ראוי לציין כי רוב הנדבקים בנגיף הפוליו אינם מפתחים תסמינים של המחלה, או שהם מפתחים סימנים קלים, בלתי ספציפיים: חום, חולשה, חוסר תאבון וכאב גרון.

כ-4%-8% מאלה שנדבקים בנגיף הפוליו, מפתחים דלקת קרום המוח קלה, המאופיינת בהחלמה ספונטנית מלאה, תוך מספר ימים.

אם הנגיף עובר מהמעי אל מחזור הדם - ומגיע דרך מחזור הדם אל מערכת העצבים המרכזית, הוא עלול לגרום לשיתוק: Paralytic polio. כאשר נגיף הפוליו תוקף את העצבים בחוט השדרה, האחראיים על תנועת השרירים, נגרם שיתוק בגפה אחת או יותר, ברוב המקרים בגפיים התחתונות.

כמו כן, חדירת נגיף הפוליו אל מערכת העצבים, עלולה להוביל לאי ספיקה נשימתית, הנחשבת לאחד הסיבוכים הנפוצים והמאיימים ביותר של מחלת הפוליו.

יש לציין כי שיעור הנדבקים המפתחים שיתוק הוא פחות מ-1% (1:100-1:1,000).

מהם התסמינים האופייניים לסובלים משיתוק, הנגרם בשל מחלת הפוליו?

שיתוק הגפה או הגפיים, כאמור בעיקר הגפיים התחתונות - מלווה לעיתים בכאב עז בשריר הנגוע. הטבה ספונטנית בחומרת השיתוק תיתכן בחודשים שלאחר הזיהום, אולם אצל למעלה ממחצית החולים שפיתחו שיתוק, נותרת דרגה כלשהי של חולשה קבועה בגפה, עד לדרגה של שיתוק.

מהם שעורי התמותה, כתוצאה מהידבקות בנגיף הפוליו?

בתקופות בהן התרחשה התפרצות של מחלת הפוליו, לדוגמה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, מתוארת תמותה בשיעור 5%-10% מהחולים. בקרב החולים אצלם נפגעו תאי מערכת העצבים, האחראים לתפקוד שרירי הנשימה, שיעורי התמותה גבוהים מאוד ומגיעים ל-50%.

תסמונת פוסט פוליו: התלקחות מחודשת של הנגיף בגיל מבוגר

בקרב חולים אשר חלו בילדותם במחלת הפוליו, קיים סיכון לכך שכעבור שנים רבות - 25-35 שנים ויותר - עלול נגיף הפוליו לתקוף שנית ולגרום לפגיעה עצבית.

מצב זה נקרא תסמונת פוסט פוליו (Post Polio Syndrome) והוא מתבטא בהתלקחות מחודשת של שיתוק, המאופיינת בחולשת השרירים שהיו מעורבים במחלה הראשונית ובתשישות. כ-20-30% מהחולים בפוליו בילדותם, לוקים בתסמונת פוסט פוליו, בהמשך חייהם.

עד כמה הצליח החיסון נגד נגיף הפוליו להפחית את היקף התחלואה?

החיסון נגד נגיף הפוליו ניתן בישראל בינקות, כחלק משגרת החיסונים, החל משנת 1957. בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת, היו בישראל אלפי מקרים של חולים במחלת הפוליו, מתוכם נפטרו מאות חולים. בעקבות פיתוח החיסון, ירד היקף התחלואה באופן משמעותי. משנת 1989, כלל לא הייתה בישראל תחלואה בפוליו.

בשנת 2013, כתוצאה מהתפרצות של נגיף הפוליו במספר מוקדים של שפכים בישראל - התגלו נשאים של נגיף הפוליו, אולם לא היו חולים. העובדה שהימצאות הנגיף לא גרמה לתחלואה - מיוחסת לשיעור ההתחסנות הגבוה באוכלוסייה בישראל.

מהם ההבדלים בין שני סוגי החיסונים נגד נגיף הפוליו?

מאז שנות החמישים של המאה הקודמת, קיימים שני סוגי תרכיבים של חיסון, נגד נגיף הפוליו: חיסון חי מוחלש (OPV - Oral Polio Vaccine) הניתן בטיפות דרך הפה; וחיסון

האם החיסון עלול לגרום לשיתוק?

באופן נדיר ביותר, בשיעור של אחד למספר מיליוני מנות - תוארה לחיסון החי מוחלש תופעת לוואי, המתבטאת בשיתוק בדומה למחלת הפוליו עצמה, אצל המחוסן או אנשים שבאו עמו במגע.

חשוב לציין כי סיבוך זה: VAPP - Vaccine Associated Paralytic Poliomyelitis - תואר במחוסנים שאצלם החיסון החי מוחלש ניתן ללא מנה קודמת של החיסון המומת. מדוכאי מערכת חיסונית, בעיקר מי שסובלים מחסר חיסוני מולד - מצויים בסיכון מוגבר משמעותית, לפתח סיבוך זה.

פרט למקרה אחד בעולם, לא דווח על אף מקרה שיתוק, שנגרם על ידי החיסון החי מוחלש, אצל מחוסנים שקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון מומת, קודם למתן החיסון החי.

בישראל לא תואר אף מקרה של VAPP במהלך כל שנות השימוש בתכנית החיסונים המשולבת לפוליו, שכללה חיסונים מומתים, בשילוב חיסונים חיים מוחלשים (בשנים 1990-2005) ולא דווח על מקרי שיתוק, שנגרמו על ידי החיסון, במהלך מבצע החיסון בשנת 2013 או בתקופה שחלפה מאז.

כדי למזער את הסיכון לסיבוך, ניתן החיסון החי מוחלש רק לילדים, שקיבלו בעבר חיסון מומת. כמו כן, החיסון החי מוחלש אינו ניתן לילדים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון או ילדים שחיים עם בני משפחה הסובלים מפגיעה קשה במערכת החיסונית שלהם.

בכמה מנות ניתן החיסון נגד נגיף הפוליו?

החיסון המומת נגד נגיף הפוליו ניתן בארבע מנות בתקופת הינקות: בגילאי חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה, שנה; ומנת דחף נוספת, במסגרת חיסוני כיתה ב' בגיל 7.

החיסון החי מוחלש ניתן כיום בשתי מנות: מנה ראשונה בגיל 6 חודשים; ומנה שניה בגיל 18 חודשים.

לסיכום: נגיף הפוליו עלול לחדור למערכת העצבים המרכזית ולהוביל לשיתוק של גפה אחת או יותר, בדרך כלל שיתוק של הגפיים התחתונות. לפני עידן החיסון, "שיתוק ילדים" היתה אחת המחלות הנפוצות בעולם והביאה למותם של רבים. בעקבות הכנסת החיסון נגד פוליו לשגרת החיסונים בישראל בשנות החמישים, ירד היקף התחלואה באופן משמעותי ולמעשה משנת 1989 לא היה אף מקרה של תחלואה בישראל. הניסיון מלמד כי תכנית החיסונים המשולבת, הכוללת חיסון חי מוחלש וחיסון מומת - היא הטובה ביותר במניעת תחלואה והפצה של הנגיף.

ד"ר דנה טשר היא מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות בילדים, מנהלת בפועל של היחידה למחלות זיהומיות בילדים ומנהלת מרכז ייעוץ לחיסונים, במרכז הרפואי "וולפסון".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.