וריקוצלה: ניתוח לשיפור הפוריות

וריקוצלה (Varicocele) - דליות האשך - היא הרחבה של כלי דם ליד האשך (בעיקר האשך השמאלי), העלולה לאורך זמן לפגוע בפריון. לכן, יש חשיבות לאבחנה ולטיפול מוקדם ככל האפשר בווריקוצלה.

כיצד פוגעת וריקוצלה בפוריות?

תפקיד האשכים הוא לייצר תאי זרע (ספרמטוגנזה). האשכים ממוקמים מחוץ לגוף, במיקום שבו הטמפרטורה אופטימלית לייצור תאי זרע. הוכח כי עלייה בטמפרטורת האשכים פוגעת בייצור תאי הזרע ולירידה בפריון.

במקרים בהם מתרחשת וריקוצלה, יש התרחבות של הוורידים המנקזים את האשך, לרבות התרחבות של וריד האשך עצמו, שהוא וריד רחב במיוחד. עושר כלי הדם מסביב לאשך מעלה את הטמפרטורה - ולאורך זמן, פוגע בייצור תאי הזרע. על פי מחקרי פוריות שונים, וריקוצלה היא הגורם לכ-90% מבעיות פוריות הגבר ברחבי העולם.

מהם הגורמים לווריקוצלה?

על פי הנתונים הסטטיסטיים, וריקוצלה שכיחה בקרב כ-10%-20% מהגברים באוכלוסייה הכללית; ונפוצה יותר בגיל ההתבגרות, כנראה בשל שינויים הורמונליים המעורבים בהתהוות הדליות. עם זאת, בעבודות מחקר שנעשו באופן יזום - התגלתה וריקוצלה גם אצל ילדים צעירים יותר (בגיל 8 ו-10).

וריקוצלה מתפתחת עם הזמן; נכון להיום, עוד לא ידוע הגורם הספציפי להתפתחותה. בכ-80%-90% מהמקרים מופיעה וריקוצלה באשך השמאלי. ככל הנראה, הסיבה לכך נעוצה גם בעובדה שווריד האשך השמאלי מתנקז לווריד הכליה בזווית ישרה; ואילו וריד האשך הימני מתנקז לווריד החלול התחתון - וזוכה בשל כך לניקוז יעיל יותר.

כיצד ניתן לאבחן וריקוצלה?

וריקוצלה מתבטאת בנפיחות ליד האשך, המדורגת לפי שלוש דרגות חומרה שונות:

דרגה 1(נמוכה): דליות קטנות, שניתן למשש בזמן עמידה או בזמן שיעול. השכיחות של דליות מדרגה 1 באוכלוסייה הכללית היא 9%.

דרגה 2 (בינונית): דליות בינוניות שניתן למשש בקלות. השכיחות של דליות מדרגה 2 באוכלוסייה הכללית היא 3.6%.

דרגה 3 (גבוהה): דליות גדולות, הנראות לעין דרך עור האשך. השכיחות של דליות מדרגה 3 באוכלוסייה הכללית היא 1.7%.

דרגת החומרה נמדדת בהתאם לתנוחת הגוף (עמידה או שכיבה), עם או בלי לחץ תוך בטני יזום (הלחיצה על הבטן מעלה את הזרימה בווריקוצלה).

כיצד ניתן לטפל בווריקוצלה?

קיימים ניתוחים רבים ושונים לתיקון התופעה, המבוססים על חסימת הוורידים המורחבים, שבהם זרימת הדם אינה תקינה - והסטת זרימת הדם לוורידים תקינים. כיום, השיטה המקובלת ביותר היא ניתוח בגישה זעיר פולשנית (גישה לפרוסקופית), שבו מבצעים קשירה נמוכה או קשירה גבוהה של וריד האשך המורחב.

בניתוח הקשירה הגבוהה, מבצעים חתך קטן שדרכו פותחים את הדופן עד הצפק, דוחקים את הצפק עד שריר המותניים (Psoas) ומזהים את וריד האשך, את העורק ואת השופכן (Ureter). מרוקנים את הדם מהאשך, מבודדים את הוורידים שמספקים את האשך השמאלי וקושרים אותו - כך שהוא יתנקז דרך ורידים אלטרנטיביים.

בניתוח הקשירה הנמוכה, פותחים את תעלת המפשעה (בדומה לניתוח בקע), מבודדים את ורידי האשך בגובה הטבעת הפנימית של התעלה - ושם קושרים אותם.

מהם סיכויי הצלחת הניתוח?

אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד - ועומדים על כ-97%! עם זאת, יש חשיבות רבה למעקב בשנה הראשונה שלאחר הניתוח, מכיוון שיש סיכון (3%-5%) לחזרה של התופעה. אם התופעה לא חזרה בשנה הראשונה - אין סיכון להישנותה. אם מתרחשת הישנות של וריקוצלה בשנה הראשונה לאחר הניתוח, מטפלים בה באמצעות טנטור (הכנסת קטטר לווריד סלקטיבי).

האם יש לטפל בכל מקרה וריקוצלה?

לא! חשוב לציין כי לא כל וריקוצלה מצריכה טיפול - אלא רק וריקוצלה בדרגה גבוהה, שבה שיעור הסיכון לפגיעה בפריון 40%-60%. בדרגות הנמוכות, אין סכנה לפגיעה בפריון - ולכן בכל מקרה בו מתרחשת הופעת נפיחות ליד האשך (בד"כ השמאלי), חשוב להיבדק אצל רופא מומחה ו/או לבצע אולטרסאונד, לצורך הערכת החומרה. אם מתגלה נפיחות ליד האשך הימני, יש חשיבות רבה אף יותר לבצע אולטרסאונד, במטרה לחפש סיבות אחרות להיווצרות וריקוצלה.

בעבר, התקבלה ההחלטה לגבי הצורך בטיפול בווריקוצלה - על פי בדיקת זרע, שקבעה האם אכן יש פגיעה בתפקוד תאי הזרע. עם זאת, מדובר בגישה מוטעית - מאחר שכיום ידוע כי וריקוצלה עלולה להתפתח גם בקרב ילדים צעירים יותר, שעדיין אינם בעלי יכולת לביצוע בדיקת זרע. המתנה בת מספר שנים לבדיקת הזרע עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך. בנוסף, מבחינה רגשית - לא נכון לשים על ילד בן 16 "תווית" של פגיעה בזרע. לכן, ההמלצה היא לטפל בהתאם לדרגת החומרה - ולא לפי תוצאות בדיקת הזרע.

לסיכום: וריקוצלה היא בעיה רפואית באשכים, העלולה לגרום לפגיעה בפוריות הגבר. בירור רפואי פשוט מאפשר לקבוע האם אכן קיימת וריקוצלה, מה דרגת החומרה של הבעיה והאם יש צורך בטיפול. במקרים בהם יש צורך בטיפול - מדובר בניתוח פשוט, עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד (97%).

ד"ר גד לוטן הוא מנהל המחלקה לכירורגית ילדים במרכז הרפואי תל אביב (ע"ש סוראסקי).

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.