טיפול תומך: לעצור את הכאב המתפרץ

חווית הכאב אצל חולים במחלות קשות לקראת סוף חייהם עשויה להיות קשה מנשוא. אם נשתמש בדימוי של ים להמחשת תחושת הכאב, הרי שהטיפול בכאב הוא "שובר גלים" שנועד להשאיר את הים שקט ורגוע. אך כמו בטבע, לעיתים מופיעים גלים שמצליחים לעבור את המחסום – זהו הכאב המתפרץ.

מהי רפואה פליאטיבית?

הרפואה הפליאטיבית היא ענף ברפואה, המטפל בחולים לקראת סוף חייהם. משמעות המילה "פליאציה" באה מהמילה הלטינית "גלימה" והיא מהווה מעין "כיסוי" לחולה: מדובר במערכת תומכת ועוטפת עבור החולה ובני משפחתו. חולה הזקוק לטיפול פליאטיבי הוא חולה הסובל ממחלה כרונית בשלב מתקדם. במצב זה, לרופאים אין אפשרות להציע לו טיפול מרפא - אלא טיפול המאפשר חיים איכותיים, לצד מחלה חשוכת מרפא.

בטיפול בחולים פליאטיביים בולט הקשר בין גוף לנפש, כאשר ידוע כי מצוקה נפשית מחמירה כאב גופני ולהיפך. לכן, מתמקד הטיפול הפליאטיבי באיזון סימפטומים גופניים, כדוגמת כאב, בחילות, קוצר נשימה או בעיות במערכת העיכול; אך שם דגש גם על סימפטומים נפשיים ורוחניים - דיכאון, חרדה ומצוקה נפשית ורוחנית.

כאב הוא תחושה סובייקטיבית. סבלו של אדם אחד אינו דומה לסבלו של אדם אחר. צילום: שאטרסטוק

מה ניתן לעשות כשהים סוער - וגלי הכאב מתפרצים?

ניתן לדמות את הטיפול בכאב בחולה האונקולוגי לשובר גלים בים: מתן טיפול תרופתי ארוך טווח, המאפשר לחולה שחרור מכאבים לאורך היממה. עם זאת, לעיתים יופיעו גלים שיפרצו את שובר הגלים – זהו הכאב המתפרץ, המתבטא בהתפרצויות של כאב עוצמתי, הנמשכות בין דקות לשעה.

כאב מתפרץ עשוי להופיע כתוצאה מפעולה פיזית: רחצה, הליכה או תנועה במיטה, אך לעתים קרובות הוא עלול לפרוץ גם ללא טריגר ברור או להיגרם כתוצאה מכך שהשפעת הטיפול ארוך הטווח בכאב מסתיימת מוקדם מהצפוי.

כאב הוא תחושה סובייקטיבית. סבלו של אדם אחד אינו דומה לסבלו של אדם אחר. במסגרת הטיפול בכאב, יש אומדנים המנסים לתת מדד אובייקטיבי לתחושה הסובייקטיבית. אחד מהם הוא "סרגל כאב", אשר בעזרת השימוש בו אנו מנסים לקבל מהחולה אומדן של עוצמת הכאב שהוא מרגיש.

העוצמה נמדדת על סקאלה בין 0 ל-10. עוצמת כאב מתפרץ היא בדרך כלל ברמות גבוהות - 8-10. כאשר מדובר בחולים שאינם מסוגלים לשתף פעולה ולדרג את הכאב, נעזרים באומדנים אחרים, כגון: עיוות פנים, אי שקט, גניחות ובכי.

איך ניתן לטפל בכאב מתפרץ?

במסגרת הטיפול בכאב בחולים אונקולוגיים, משתמשים לרוב בתכשירים אופיאטים הנקשרים לקולטנים הנמצאים במערכת העצבים המרכזית.

אחד התכשירים נקרא פנטאניל - אופיאט עוצמתי, שניתן לשימוש הן במדבקות לטיפול ממושך והן בתכשירים לטיפול קצר טווח ויעיל בכאבים מתפרצים. המטופל מקבל מהצוות הרפואי תכשיר הפועל במשך שעות עד ימים לצורך הטיפול בכאב הבסיסי, ובנוסף הוא מצויד בתכשירים קצרי טווח לטיפול "SOS" בכאב מתפרץ.

פנטאניל בצורתו קצרת הטווח ניתן במגוון צורות. התכשיר הראשון הוא "אקטיק" - החומר ניתן בצורת "סוכריה על מקל" והשימוש בו חייב חיכוך של הטבלייה בחלקה הפנימי של הלחי.

"אקטיק" מתחילה להשפיע תוך כרבע שעה, לכן חיפשו דרכים להעביר את החומר (פנטאניל) מהר יותר, כדי להקל על החולה הסובל. כמו כן, מתן אקטיק מחייב שיתוף פעולה של החולה או של מטפל שיחכך את התרופה על פנים הלחי וכן מחייב לחלוחית ברירית הפה.

בעקבות אלו, החלו להופיע תכשירי פנטאניל נוספים לשימוש בכאב מתפרץ – כאלו עם תחילת השפעה מהירה יותר ושניתן להשתמש בהם גם ללא שיתוף פעולה מצד החולה. תכשירים אלו הם: "אבסטרל", "פנטורה" ו"פקפנט". שני התכשירים הראשונים מגיעים בצורת טבליות המתמוססות בחלל הפה (תת לשוני ו/או צמוד לחניכיים). על המטפל להניח את הטבליות בפיו של החולה - אם הנ"ל לא מסוגל לעשות זאת בעצמו. התכשיר השלישי ("פקפנט") הוא תרסיס פנטאניל שמרוסס לאף; רכיביו נצמדים לריריות האף ונספגים במחזור הדם במהירות. לכן, אין משמעות ללחלוחית בחלל הפה, אין צורך בשיתוף פעולה מצד המטופל ופעולת המטפל העיקרי פשוטה ונוחה.

במסגרת הטיפול בכאב בחולים אונקולוגיים, משתמשים לרוב בתכשירים אופיאטים. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: הטיפול בכאב הוא ניסוי וטעייה - על פי רוב, יזדקק הצוות המטפל למספר ניסיונות ושילובים על מנת לאזן את כאבו של החולה, להפחית את סבלו ולשפר את איכות החיים שלו ושל הסובבים אותו.

ד"ר טל פרגר-גלר היא מומחית ברפואת משפחה וברפואה פליאטיבית, הוספיס "בית שרן".