לילות לבנים ארוכים: הפרעות שינה במבוגרים

הפרעות שינה הן סל גדול של הפרעות כמו נדודי שינה, הפרעות נשימה בשינה, הפרעות תנועה בשינה, ישנוניות יומית פתולוגית, והפרעות בסנכרון בין השעון הביולוגי הפנימי והשעון החיצוני.  הפרעות שינה לא מטופלות עלולות לפגוע בבריאותנו ובתחומים רבים בתפקוד היומיומי שלנו.

מה מוגדר כ"שינה לא מספקת"? לכמה שעות שינה אנו זקוקים במהלך היממה?

ככלל, מבוגרים זקוקים ל-7-8 שעות שינה ביממה.

בגיל צעיר יותר (בעשור השלישי לחיים) עלינו לישון יותר – כ-9 שעות ביממה.

החל מגיל 65, הצורך בשינה פוחת. ההמלצה עבור קבוצת גיל זו היא כ-7 שעות שינה ביממה.

ישנים פחות מדי שעות ביממה. צילום: שאטרסטוק

מהם הסיבוכים הנגרמים משינה בלתי מספקת?

בעולם המערבי אנו ישנים פחות מדי שעות ביממה - רבות מדובר במגיפה של ממש. ידוע שמשך שינה קצר פוגע בתפקוד שלנו במהלך היום, במצב הנפשי שלנו וכמעט בכל איבר בגופינו.

בין הבעיות שנגרמות משינה מועטה מדי: פגיעה בזיכרון ובריכוז; נטייה להפרעות דיכאון וחרדה; נטייה מוגברת לטעויות ותאונות; לחץ דם גבוה; סוכרת; תחלואת לב; אירועים מוחיים; ופגיעה בעמידות החיסונית שלנו.

אילו הפרעות שינה גורמות לנו ל"לילות לבנים"?

ישנם גורמים שונים שבגינם איננו ישנים מספיק. הפרעות השינה העיקריות הן:

אינסומניה - נדודי שינה

נדודי שינה הם קשיים בהירדמות: קושי להירדם עם הכניסה למיטה - בתחילת הלילה; קושי לחזור לישון - אחרי התעוררות באמצע הלילה; או השכמה מוקדמת - שמסמנת את סוף הלילה.

הסיכוי לאינסומניה עולה עם הגיל; נשים מועדות יותר לסבול מהתופעה, לעומת גברים.

הקו הראשון בטיפול באינסומניה אינו תרופתי. צילום: שאטרסטוק

כיצד מטפלים באינסומניה?

בניגוד למה שנדמה, הקו הראשון בטיפול באינסומניה אינו תרופתי - אלא התנהגותי. המגמה היא לשנות את דפוסי ההתנהגות שמפריעים לשינה טובה - ולדחות עד כמה שניתן את השימוש בתרופות.

ראשית, ניתן לנסות לשנות את דפוסי השינה על ידי מפגש או שני מפגשים עם רופא שינה. אם המפגשים הללו אינם מועילים, עוברים לנסות CBT-I (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי באינסומניה). הטיפול ההתנהגותי כולל 6-8 מפגשים עם פסיכולוג שהתמחה והוכשר לטפל בהפרעות שינה.

מתי ומדוע עוברים לטיפול תרופתי?

כאשר אין עוד ספק בכך שהטיפול ההתנהגותי כשל - עוברים לטיפול התרופתי. לאור רשימת התחלואות והסיכונים הטמונים בשינה בלתי מספקת, יש הסכמה גורפת בקהילה הרפואית כי מוטב לישון עם טיפול תרופתי (לעומת היעדר שינה - ללא תרופות).

גם בטיפול התרופתי יש קו ראשון, שני ושלישי. ההחלטה לגבי התרופה המתאימה מתקבלת על ידי הרופא, בהתחשב במכלול הגורמים הרלוונטיים (כולל מצב רפואי ונפשי, מחלות רקע וכו').

דום נשימה בשינה

דום נשימה בשינה נחשב הפרעה שכיחה. גם בהפרעה זו - הסיכון עולה עם הגיל. דום נשימה בשינה נפוץ יותר בקרב גברים. אצל נשים, יש עלייה בשכיחות ההפרעה אחרי גיל המעבר.

מהם הגורמים לדום נשימה בשינה?

הסיבה העיקרית לתופעה היא חסימה בדרכי הנשימה העליונות. בדרך כלל, החסימה היא בבסיס הלשון. חסימה זו גורמת לשיבוש בחילוף הגזים (חמצן ופחמן דו חמצני), הפסקות נשימה; וכתוצאה מכך - התעוררויות רבות במהלך הלילה ושינה לא רצופה ולא טובה.

אילו סיבוכים נלווים לדום נשימה בשינה?

סיבוכי דום נשימה בשינה ידועים ונחקרו רבות.  דום נשימה בשינה מעלה את הסיכון למחלות לב, אירועים מוחיים, הפרעות קצב, סוכרת ולחץ דם גבוה, כמו גם פגיעה במערכת החיסונית. בנוסף, עלולה להופיע ישנוניות יומית, שגורמת להירדמות בזמנים ובמצבים לא מתאימים, הפרעות קשב וריכוז ושינויים במצב הרוח.

איך אפשר לדעת אם אני סובל מדום נשימה בשינה?

כדי לדעת האם קיים מצב של דום נשימה בשינה ומה חומרת המצב - יש לבצע בדיקה במעבדת שינה או בדיקת שינה ביתית. על פי תוצאות הבדיקה, ייקבע הטיפול.

מהם הטיפולים המוצעים לסובלים מהפרעה זו?

ישנן מספר שיטות שעשויות לשפר את המצב או לפתור את הבעיה:

• התקנים דנטליים – קידום הלסת התחתונה ומניעת החסימה בבסיס הלשון;
• הפתרון הניתוחי - במסגרת מומחה אף אוזן גרון;

• בדום נשימה בדרגה בינונית- קשה: טיפול ב-CPAP שהינו מכשיר שמספק לחץ חיובי (אוויר)  דרך מסיכה אותה המטופל מרכיב מידי לילה.
• אמצעים אחרים שעשויים להקל על הבעיה הם שינוי תנוחת השינה וירידה במשקל.

ישנוניות יומית

ישנוניות יומית היא מצב בו אדם נרדם, מנמנם או "מנקר" במהלך היום, ללא שליטה ובנסיבות לא מתאימות (כגון: באמצע נהיגה, עבודה, לימודים או אפילו במהלך שיחה).

מהן הסביבות לישנוניות יומית?

ישנוניות באמצע היום עלולה לנבוע מדום נשימה בשינה, אינסומניה, עבודה במשמרות, משך שינה קצר ועוד.

האם נטילת מלטונין עוזרת לטפל בהפרעת שינה?

מלטונין היא אחת התרופות המשמשות לטיפול בהפרעות שינה. מלטונין מתאים לטיפול בצעירים עם שעון ביולוגי דחוי. מלטונין בשחרור איטי ניתן כתרופה לאינסומניה.

לסיכום: הפרעות שינה נפוצות בעולם המערבי. שכיחות הבעיה עולה עם הגיל. כאשר אנו ישנים מעט מידי, וכששנתנו מופרעת -התפקוד שלנו במהלך היום נפגע משמעותית ועולה הסיכון שלנו לחלות בסוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב ועוד

פרופ' ריבי טאומן היא מומחית ברפואת שינה (ארצות הברית); יו"ר החברה הישראלית לחקר השינה, מנהלת רפואית של מרפאות השינה של מכון מור ורופאה בכירה במרכז להפרעות שינה בבית חולים איכילוב.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת zap doctors.