הפטיטיס C: בשורה לחולים

זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס C הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר למחלת כבד כרונית. ההערכה בישראל היא שישנם כ-100,000 איש שנדבקו בנגיף ההפטיטיס C ולהם מחלה פעילה. עם זאת, רק 25% מתוכם מאובחנים - ומתוך המאובחנים רק 20%-22% טופלו עד כה.

מהי המשמעות של זיהום בהפטיטיס C?

לזיהום כרוני בנגיף הפטיטיס C עלולה להיות משמעות חמורה. בקרב חלק מהחולים, המחלה יכולה להתקדם עם השנים למצב של שחמת כבד (רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית שאינה מתפקדת), כשל בתפקוד הכבד, צורך בהשתלת כבד וסרטן ראשוני של הכבד.

שחמת הנגרמת על ידי זיהום בנגיף הפטיטיס C מהווה אחת ההתוויות העיקריות כיום להשתלת כבד. מניעת התקדמות המחלה וסיבוכיה מבוססת על מתן טיפול אנטי וירלי, מאחר שלא פותח עד היום חיסון לנגיף.

ידועים שבעה זנים (גנוטיפים) שונים של הנגיף ו-67 תתי-זנים. בקרב 70% מכלל החולים בעולם המערבי, הזיהום נגרם על ידי גנוטיפ 1. גם בישראל הגנוטיפ השליט הוא 1b.

הטיפול בזיהום כרוני בנגיף עובר בשנים האחרונות מהפכה משמעותית ביותר, בזכות שילוב תרופות חדשות ופורצות דרך, המעלות באופן משמעותי את הסיכוי לריפוי מלא מהמחלה.

לזיהום כרוני בנגיף הפטיטיס C עלולה להיות משמעות חמורה. צילום: שאטרסטוק

מהו עיקרון הפעולה של התרופות החדשניות נגד הפטיטיס C?

תרופות אלה משתייכות לקבוצת תרופות הנקראות: "(DAAs (Direct Acting Antiviral Agents". התרופות פועלות ישירות כנגד הנגיף ופוגעות במעגל החיים שלו.

התרופות ניתנות בדרך פומית, הן בעלות יעילות אנטי-נגיפית מעולה כנגד כל הגנוטיפים של נגיף ההפטיטיס C, יש להן פרופיל בטיחותי גבוה והן ניתנות למשך תקופת זמן קצרה 8-12 שבועות בלבד.

ברוב המקרים, מדובר בנטילה של טבליה אחת ליום, היעילה כנגד כל הגנוטיפים של הנגיף ומלווה בתופעות לוואי מועטות. התרופות משרות ריפוי מלא בקרב למעלה מ-95% מהמטופלים!

האם הטיפול החדשני להפטיטיס C נמצא בסל התרופות?

בשנים האחרונות, במהלך דרמטי וחסר תקדים, הקציבה ועדת סל הבריאות חלק גדול מהתקציב למטרת הטיפול בהפטיטיס C בישראל והכלילה את השילובים השונים של התרופות החדשות לטיפול במחלה בכל הגנוטיפים.

בתחילה, לאור העלות הגבוהה של התרופות החדשות, התווה סל הבריאות לתת את הטיפול רק לחולים עם מחלת כבד מתקדמת (מספר רב של צלקות בכבד).

הבשורה הטובה: בשנת 2018 אושר לראשונה בישראל הטיפול לכל החולים במחלה - ללא כל מגבלה וללא קשר לחומרת המחלה!

מדינת ישראל התחייבה בשנת 2016 לעמוד בדרישות ארגון הבריאות העולמי ולהביא למיגור המחלה עד שנת 2030. מאחר שכל החולים בישראל יכולים לקבל את הטיפול, עומד עתה בפני מערכת הבריאות האתגר לאתר את החולים, בקרב האוכלוסייה הנמצאת בסיכון; ולצדו האתגר להנגיש את הטיפול האנטי נגיפי החדש לכלל החולים.

מהן קבוצות החולים אותן יש לאתר?

ישנן שתי קבוצות חולים עיקריות, אותן יש לאתר:

1. חולים שאובחנו בעבר במחלה ועדיין לא קיבלו טיפול אנטי נגיפי. חולים אלה ניתן לאתר בקופות החולים השונות ולהביא אותם להערכה וטיפול אצל המומחים למחלות כבד.
   
   
2. אנשים השייכים לקבוצות סיכון בישראל - קבוצות בהן נמצאת שכיחות גבוהה יותר של הנגיף ועדיין לא אובחנו: אנשים שקיבלו עירוי דם ותוצריו לפני 1992 (השנה בה החל סקר נוגדנים לנגיף בבנק הדם), מכורים לסמים, העולים ממדינות חבר העמים ואסירים. אנשים אלה אינם מודעים לנוכחות הנגיף בדמם; ולכן, המחלה עלולה להתקדם אצל חלקם למחלה משמעותית ומסכנת חיים. בנוסף, אנשים אלה מדבקים את הסביבה הקרובה אליהם באופן בלתי מודע (על ידי מגע של דם בדם או באמצעות יחסי מין בלתי מוגנים).

איתור ואבחון נשאים בהפטיטיס C מתבצע באמצעות בדיקת דם פשוטה. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן לאתר את האנשים בסיכון?

איתור האנשים הנמצאים בקבוצות סיכון ונושאים את הנגיף יתבצע על ידי משרד הבריאות. עד להתחלת הליך איתור החולים בישראל, כל מי ששייך לאחת מקבוצות הסיכון יכול לבקש מרופא/ת המשפחה לבצע בדיקת דם פשוטה, כדי לוודא שאינו נושא את הנגיף.

לסיכום: איתור ואבחון בשלב מוקדם של הפטיטיס C ומתן טיפול אנטי נגיפי המביא לריפוי באחוז גבוה מהמטופלים, יכול להציל חיים!

פרופ' זיו בן ארי היא מנהלת המרכז למחלות כבד, מרכז רפואי "שיבא" בתל השומר.

יום המודעות להפטיטיס (28.7) מצוין מדי שנה על ידי עמותת חץ, הפועלת למען חולי הכבד בישראל ומעודדת אבחון, טיפול ומניעה.