נטילת כדורים פסיכיאטריים: מיתוסים - ומציאות

אנשים רבים שיש להם צורך בטיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות, נמנעים מלקבל את הטיפול, בשל מיתוסים שונים (ומפחידים!) שנקשרו במהלך השנים לתרופות פסיכיאטריות שונות. עם זאת, בפועל: לא רק שהמיתוסים האלה שגויים, אלא שעצם אי הטיפול בבעיה - גורם לנזק בריאותי גדול יותר.

המיתוס: כדורים פסיכיאטריים מזיקים לבריאות

אחת הטענות הרווחות ביותר היא שנטילת כדורים פסיכיאטריים גורמת לנזקים בריאותיים שונים (כגון: נזקים לכבד, ללב וכו'). האמת היא שכיום כבר יודעים שאנשים שיש להם צורך בטיפול, גורמים לעצמם נזק גדול יותר מעצם העובדה שאינם מטפלים בבעיה.

במצב חרדה מתמדת או במצבי סטרס שונים, מופרשים בגוף חומרים שונים, שיוצרים תגובת שרשרת המשפיעה על מערכות רבות אחרות. המערכת הנפגעת העיקרית היא מערכת החיסון, שתפקידה לזהות חיידקים, זיהומים, גידולים וכו' - ולהילחם בהם.

החומרים המופרשים במצבי סטרס מאטים או משבשים את התפקוד התקין של מערכת החיסון. לכן, האדם חשוף יותר למחלות מדבקות או ממאירות, בעוד שטיפול באמצעות כדור פסיכיאטרי יוכל להשיב את מערכת החיסון לעבודה רגילה ולתפקוד תקין; וכך, "להרוויח" תחושה טובה יותר ובריאות טובה יותר.

חשש מפני התמכרות. צילום: שאטרסטוק 

המיתוס: כדורים פסיכיאטריים ממכרים

אחד החששות הגדולים של מטופלים, הזקוקים לטיפול באמצעות כדורים פסיכיאטריים, הוא החשש מפני התמכרות - טענה שאינה רלוונטית עוד לימינו.

לטיפול התרופתי שניתן בעבר אכן היה אפקט שעלול למכר. עם זאת, בעשורים האחרונים הפסיכיאטריה המודרנית לא עושה עוד שימוש באותם רכיבים ממכרים. הרוב הגדול של התרופות הפסיכיאטריות הקיימות כיום אינו בעל השפעה ממכרת. ניתן להפסיק בהדרגה את השימוש בתרופות אלה - ולחזור לחיים רגילים.

במקרים קיצוניים, שבהם יש צורך בטיפול אינטנסיבי יותר, באמצעות תרופות בעלות אפקט ממכר, הטיפול ניתן לתקופה קצרה בלבד, תחת פיקוח.

המיתוס: הכדורים הפסיכיאטריים משנים את הבן אדם

דעה נפוצה נוספת טוענת כי השימוש בתרופות פסיכיאטריות משנה את האופי של האדם.

האמת היא שתרופות אלה אינן משנות את אופי האדם בבסיסו. התרופות גורמות לאדם להיות רגוע יותר ולתגובות שלו להיות מדודות יותר. זהו המקור לדעה המוטעית הזו. כך, למשל: פעמים רבות אנשים נוחים לכעוס או להתעצבן, כתוצאה מכך שהם "רוויים" - וכל דבר קטן מרגיז אותם.

הטיפול באמצעות התרופות לא ישנה את אופיים, אך יגרום להם להרגיש רוויים פחות; הטיפול התרופתי יאפשר להם להיות רגועים ונינוחים יותר. לכן, גם התגובות שלהם יהיו מתונות ונכונות יותר (עבורם ועבור סביבתם).

המיתוס: כדורים פסיכיאטריים הם כמו סמים - ולכן עדיף להשתמש בסמים קלים ממקור צמחי

המחשבה כי שימוש בסמים קלים (כגון: קנאביס) עדיף על פני שימוש בתרופות פסיכיאטריות - היא הטעות הגדולה ביותר!

באופן עקרוני, ניתן לומר שתרופות פסיכיאטריות משפיעות על הרצפטורים השונים במוח, בדומה להשפעתם של הסמים הקלים, שמקורם "טבעי"/ צמחי.

אבל...

על אף שכביכול ניתן לטעון שמקור צמחי (סמים קלים) עדיף על מקור כימי (תרופות פסיכיאטריות), חשוב לדעת ולזכור שיש הבדל עצום, בין תרופה שנבדקה מחקרית - לבין סם שהשפעתו אינה ידועה. ניתן להשוות את הדבר לירי של טיל מונחה (תרופות פסיכיאטריות) - לירי באפילה (סמים קלים).

לפני שכל תרופה יוצאת לשוק, היא עוברת בדיקות רבות, שמטרתן לוודא בראש ובראשונה שהיא אינה גורמת נזק. לאחר מכן, התרופה עוברת בדיקות רבות הבוחנות את השפעתה ומודדות האם אותה תרופה יעילה, לטיפול בבעיה הספציפית, שהתרופה נועדה לטפל בה.

לא כך הדבר באשר לסמים הקלים, שבהם אין אינדיקציה לגבי החומרים הפעילים השונים והריאקציה ביניהם. לכן, אין דרך לדעת מראש על איזה חלק במוח החומרים ישפיעו ו/או לשלוט במידת הנזק שייגרם, כתוצאה מהשימוש בהם.

המיתוס: הצורך בתרופות פסיכיאטריות מעיד על כך ש"משהו בי לא תקין או לא שלם"

מטופלים רבים חשים כי עצם הצורך שלהם בטיפול מעיד על כך שהם "פגומים", בעיקר בעיני עצמם.

האמת היא שגוף האדם הוא דבר מורכב מאוד, שמכיל בתוכו מערכות שונות ומורכבות, בפני עצמן. באופן טבעי, ככל שיש יותר מערכות שעלולות להתקלקל - כך קיים סיכון גדול יותר לכך שמשהו, במהלך השנים, אכן יתקלקל.  כמו בכל התחומים האחרים בחיים - אם משהו מתקלקל, צריך לתקן אותו.

ההתייחסות לתרופות הפסיכיאטריות צריכה להיות זהה להתייחסות לתרופות אחרות, שנועדו כדי לתקן את המערכות הביולוגיות השונות, שניזוקו מסיבות כאלה ואחרות. כל בני האדם יצטרכו במהלך החיים להשתמש בתרופה כלשהי. לכן, אין שום סיבה להימנע מטיפול שיסייע להשיב לקדמותו את האיזון הכה עדין של מערכות הגוף.

מומלץ לגשת להערכה של פסיכיאטר. צילום: שאטרסטוק

המיתוס: "זה יעבור עם הזמן"

דחיית טיפול פסיכיאטרי או הימנעות מטיפול פסיכיאטרי, מתוך מחשבה שהתחושות הרעות יעברו מעצמן, מהווה טעות. בעיות פסיכיאטריות מבטאות חסר של חומרים מסוימים במוח או פגם באחד מהרצפטורים (חיישנים).

ברוב גדול של המקרים, הבעיה לא "תסתדר" ולא תחלוף מעצמה. לכן, יש לטפל בה - ואין שום טעם לחכות ולסבול.

כך, למשל: אדם שסובל מחרדה שמפריעה לו בחיי היום יום - יימנע מלצאת ולמצות את החיים, באופן שיפגע משמעותית באיכות חייו. מעבר לכך: פעמים רבות, חרדה שאינה מטופלת - מסתבכת והופכת לדיכאון או דיכאון פסיכוטי ומצבים נפשיים קשים נוספים.

לכן, בכל מקרה שבו מזהים או חושדים כי יש בעיה, מומלץ לגשת להערכה של פסיכיאטר, שיאבחן את המצב - ויחליט האם ניתן לטפל בבעיה ולפתור אותה באמצעות שיחות בלבד (טיפול פסיכולוגי), באמצעות תרופות (טיפול פסיכיאטרי) או באמצעות טיפול המשלב שיחות וטיפול תרופתי.

המיתוס: "אני אקח את התרופות - ואפסיק כשארגיש טוב יותר"

מטופלים רבים נוטלים את התרופות הפסיכיאטריות, מרגישים טוב יותר כעבור זמן קצר - ולכן מגיעים למסקנה כי הם אינם זקוקים יותר לתרופה. זוהי טעות, מאחר שההרגשה הטובה שלהם נובעת מעצם נטילת התרופה. הפסקה לא מבוקרת בנטילת התרופה עלולה להחזיר את המצב הקודם. עם זאת, לעיתים קרובות, הטיפול בפעם השניה - אינו יעיל כמו הטיפול הראשון.

מעבר לכך, חשוב לדעת כי החומרים הפעילים בתרופות אלה אינם ממיסים את הממברנה, שמונעת מחומרים שונים להיכנס למוח (לעומת אלכוהול, למשל). לכן, רק אחוז קטן מהחומרים - מגיע למוח. מסיבה זו, כדי להשיג שיפור, נדרשת סבלנות. לרוב, הטיפול הניתן הוא טיפול לטווח ארוך, שנמצא תחת מעקב של פסיכיאטר.

לסיכום: במקרים שבהם יש צורך להשתמש בתרופות פסיכיאטריות - ההמתנה או הוויתור על הטיפול מיותרים ואינם כדאיים. כמו לכל תרופה, גם לתרופות פסיכיאטריות אמנם ייתכנו תופעות לוואי, אך הן מתגמדות ביחס לתועלת; וביחס לנזק הגדול יותר, שייגרם הן לבריאות והן לאיכות החיים, במקרה שבו הבעיה לא תטופל.

ד"ר יעקב חרמון הוא רופא בכיר, מומחה בפסיכיאטריה ומנהל המרפאה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי הרצל בראשל"צ.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.