ילדי שמנת: משמינים (שלא) מנחת

במאה השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשיעורי ההשמנה בקרב אוכלוסיית העולם המערבי, הן במספר האנשים הסובלים מהשמנה והן באחוז הסטייה מהמשקל האידיאלי. בשנת 1987 ארגון הבריאות העולמי (WHO) אף הכריז על ההשמנה כמגיפה כלל עולמית. על פי נתוני דו"ח 2017 של ה-OECD, נכון לשנת 2017 אחד מכל חמישה מבוגרים ואחד מכל שישה ילדים במדינות ה-OECD סובל מעודף משקל או מהשמנה.

"השמנה בקרב ילדים מוגדרת בקרב מומחי הבריאות ברחבי העולם כ'מחלת הילדים הכרונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי', שלה השלכות נרחבות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך", אומרת קרן דוידסון - דיאטנית קלינית מהיחידה לתזונה ודיאטה במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. "בטווח הקצר השמנה נתפסת בעיקר כבעיה אסתטית בעלת השלכות חברתיות ופסיכולוגיות, עם זאת, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך עלולה לגרום לבעיות בריאותיות של ממש".

כיצד נמדדת השמנה בקרב ילדים?

באופן כללי, ההגדרות של תת משקל, עודף משקל והשמנת יתר מתבססות על מדד מסת הגוף (BMI), המציין את היחס בין הגובה למשקל ומחושב ע"פ הנוסחה הקבועה: משקל הגוף (בק"ג) חלקי ריבוע הגובה (במטרים).

ע"פ הנוסחה (הטווחים הבאים מתייחסים למבוגרים - לא לילדים):

• תת משקל מוגדר כשמדד ה-BMI נמוך מ-18.5.
• משקל תקין מוגדר בטווח BMI 24.9-18.5.
• עודף משקל מוגדר בטווח BMI 29.9-25.
• השמנה מוגדרת בטווח BMI 34.9-30.
• השמנת יתר מוגדרת בטווח BMI 39.9-35.
• השמנת יתר קיצונית מוגדרת כשמדד ה-BMI גבוה מ-40.

עם זאת, ע"פ ה-WHO - על אף שמדד ה-BMI משמש כלי פשוט לקביעת עודף משקל, הוא אינו מדויק מספיק, נוכח מספר סיבות: המדד זהה לשני המינים, אינו מתחשב בגיל, במבנה הגוף ובהרכב הגוף (שריר או שומן); ובנוסף, בשנים האחרונות, אף הולכות ומצטברות עדויות לכך שיש שוני בין אחוזי השומן בגוף וחלוקת תאי השומן בגוף, בקרב קבוצות אתניות שונות.

"אצל ילדים הנושא אפילו מורכב יותר", מסבירה דוידסון ומרחיבה: "כדי לבחון אם ילד/ה הם בעלי עודף משקל, מציבים את ערך ה-BMI על עקומת גדילה בהתאם למין ולגיל. כך, רואים באיזה אחוזון נמצא הילד. בילדים ובמתבגרים, מוגדר עודף משקל כ-BMI מעל אחוזון 85; והשמנה כ-BMI מעל אחוזון 95".

אחד מכל שישה ילדים במדינות ה-OECD סובל מעודף משקל או מהשמנה. צילום: שאטרסטוק

טיפול בהשמנת ילדים: כל המסגרות הקבוצתיות בשראל

השמנת יתר ודימוי עצמי: המלצות להורים

איך מעודדים ילדים לבצע פעילות גופנית?

פרויקט מיוחד: הכל על השמנת ילדים

מהם ממדי התופעה בישראל ובעולם?

על פי הדו"ח האחרון של ארגון הבריאות העולמי שפורסם בפברואר השנה (2018) - בשנת 2016, סבלו מעודף משקל ומהשמנה ברחבי העולם: 41 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 ו-340 מיליון ילדים ובני נוער בני 19-5! לפי מדד ה-OECD, שלושת המדינות שבהן חל הגידול הגבוה ביותר במספר הילדים בני 17-3 הסובלים מעודף משקל או מהשמנה, בשנת 2015 ביחס ל-1990 הן: ארה"ב, אנגליה וצרפת.

בישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשנת הלימודים תשע"ח:

אחוז הילדים בכיתה א' בעלי עודף משקל, עומד על 18.3 (ירידה של 0.5% משנת הלימודים תשע"ז).

אחוז הילדים בכיתה ז' בעלי עודף משקל, עומד על 29.7 (ירידה של 1.3% משנת הלימודים תשע"ז).

על אף שיש ירידה מזערית בנתונים, ביחס לשנה הקודמת, לא כדאי להיכנס לשאננות.

מהם הגורמים להשמנה בקרב ילדים?

מחקרים קבעו כי הגורמים להשמנה נעוצים ברקע הגנטי (כ-65%) ובגורמים סביבתיים (כ-35%).

עם זאת, על אף שעל פני הדברים יש לרקע הגנטי משקל רב יותר, המומחים מאוחדים בדעתם כי העלייה באחוז הילדים שסובלים מעודף משקל או מהשמנה בשנים האחרונות, מהירה מדי - מכדי לתלות אותה ברקע הגנטי. הנתונים המדאיגים נובעים בעיקר מגורמים סביבתיים.

הגורם הגנטי

כאמור, ידוע כי לרקע גנטי יש השפעה מכרעת על ההשמנה: על פי המחקרים, לילד ששני הוריו סובלים מעודף משקל או מהשמנה, יש סיכון בשיעור כ-80% להיות בעל עודף משקל; זאת, לעומת סיכון בשיעור 14% לילד ששני הורים רזים.

בנוסף, הראו מחקרים רבים כי לילדים בעלי עודף משקל, יש סיכון גדול יותר להיות מבוגרים בעלי עודף משקל; יהיה להם קשה יותר לצאת ממעגל זה בבגרות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעם העלייה במשקל, חל גם גידול בתאי השומן, מה שיקשה בעתיד על הירידה במשקל וצמצום ההיקפים.

גורמים סביבתיים

"אין ספק שהגנטיקה משפיעה על הנטייה להשמנה. אולם, כיום כבר ידוע שגם לגורמים נוספים, כמו למיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים במעי, הייחודית לכל אחד) יש השפעה על הנטייה להשמנה ולנטייה לעלייה של רמות הסוכר בדם", מדגישה דוידסון, " יחד עם זאת, לא כל מי שיש לו רקע גנטי של נטייה להשמנה יהיה בהכרח בעל עודף משקל. כאן נכנסים לתמונה הגורמים הסביבתיים השונים, שנובעים באופן ישיר מאורח החיים המודרני".

לדבריה, עלייה וירידה במשקל הן למעשה תוצאה של המאזן בין כמות האנרגיה (הקלוריות) שנכנסת לגוף לכמות שיוצאת מהגוף. יחד עם זאת, היום ידוע שגם להרכב וסוג המזון שאנו צורכים יש השפעה על התנודתיות במשקל ומבנה הגוף.

דוידסון מסבירה כי ישנם גורמים רבים לכך שהילדים של היום פעילים הרבה פחות, מצד אחד; וצורכים הרבה יותר קלוריות מצד שני.

הגורמים העיקריים:

• תרבות השפע - שהובילה הן לעלייה בצריכת המזון המתועש והן לעלייה בגודל המנות.
• עלייה בצריכת המזון המתועש (המכיל כמות גדולה של שומן וסוכר) - שנובעת מהנגישות הרבה ומהעלויות הנמוכות.
• השפעת המדיה - חשיפה בלתי פוסקת לפרסומות המעודדות אכילה מרובה.
• העידן הטכנולוגי - שגורם לילדים לשבת שעות רבות מול המסכים השונים.
• חוסר פעילות גופנית.

עובדה מעניינת נוספת היא כי על אף הקשר הברור בין השמנה לאורח החיים המודרני והשופע של העולם המערבי, חלה עלייה באחוז הילדים שסובלים מעודף משקל או מהשמנה, גם בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי בינוני ונמוך.

על פי נתוני ה-WHO - כמחצית מהילדים מתחת לגיל 5 שסבלו מעודף משקל או מהשמנה בשנת 2016 חיו באסיה. בנוסף, מאז שנת 2000, עלה מספר הילדים מתחת לגיל 5, הסובלים מעודף משקל באפריקה, בקרוב ל-50%.

לא מפתיע לגלות שבאותה מדינה, באותה קהילה ובאותו משק בית - סובלים הילדים גם מתת תזונה וגם מהשמנת יתר. ילדים במדינות בעלות הכנסה נמוכה סובלים יותר מתזונה לקויה, בעיקר במהלך ההריון ובשנים המוקדמות. יחד עם זאת, ילדים אלה נחשפים למזון עתיר שומן, עתיר סוכר, עתיר מלח ועתיר קלוריות, שנמכר במחיר נמוך יותר, אך 'עני' בערכים תזונתיים. דפוסים תזונתיים אלה, בשילוב עם פעילות גופנית מועטה, גורמים לעלייה חדה בהשמנת הילדים, בעוד שסוגיית תת-התזונה נותרת בלתי פתורה.

מהן הסכנות הטמונות בהשמנת ילדים?

כאמור, השמנה בקרב ילדים מעלה את הסיכון לסבול מהשמנת יתר גם בגיל מבוגר, שבו עולה הסיכון להתפתחות מחלות לב, כלי דם, סוכרת, הפרעות נשימה וכו'. חוקרים אמריקאים טוענים, כי עלייה מהירה במשקל עד גיל 11 מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות לב בבגרות.

עם זאת, הסיכון הבריאותי אינו נוגע רק לעתיד: השמנת ילדים מעלה פי 15 (ביחס לילד רגיל) את הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2; פי 5 את הסיכון להפרעה בפרופיל השומנים בדם; ופי 10 את הסיכון לטרשת עורקים, יתר לחץ דם, כבד שומני, בעיות גב ומפרקים ובעיות נשימה.

מחקר שבוצע ע"י חוקרים מאוניברסיטת פלורידה (פורסם בכתב העת Journal of Pediatrics) מצא כי השמנת יתר בקרב פעוטות עלולה לגרום גם לליקויים בתפקוד המוח ולפגיעה במנת המשכל (IQ). החוקרים העריכו שהסיבה לכך נעוצה בשינויים הביוכימיים שפוגעים במוח של צעירים, שעדיין לא התפתח לחלוטין ולכן אינו מוגן.

לצד ההשלכות הבריאותיות, קיימת הסכמה מקצועית על כך שההשלכות העיקריות של השמנה בילדות הן בתחום הנפשי והחברתי, מאחר שהסטריאוטיפים המושרשים מציגים את האדם השמן כעצל, מרושל, לא אסתטי, חסר שליטה עצמית ולעיתים אף מעורר גיחוך. כל אלה מעצבים את יחסה המקפח של החברה לאדם השמן בכלל ולילדים בעלי עודף משקל בפרט - ומובילים לדימוי גוף ולהערכה עצמית נמוכים בקרב אותם ילדים.

להרכב ולסוג המזון שאנו צורכים יש השפעה על התנודתיות במשקל ומבנה הגוף. צילום: שאטרסטוק

איך ניתן לטפל בתופעה המדאיגה?

"המודעות התקשורתית העולה לסכנות הבריאותיות, החשש של הורים מפני דחייה של ילדם ולעיתים אף התחושות של הילד - הביאו לעלייה במספר ההורים הפונים לטיפול ולייעוץ מקצועי, לא בהכרח בהלימה למשקל הילד", אומרת דוידסון ומפרטת: "החשש ברור ומובן. חשוב להיות מודעים ולשים לב לעודף משקל כבר מגיל צעיר, אבל חשוב מאוד לא להילחץ, לבדוק את הנתונים לגופם. במקרה הצורך, יש לטפל בבעיה בהדרגתיות ובצורה נכונה".

דוידסון מסבירה כי אופן הטיפול תלוי מאוד בגילו של הילד, בבגרותו הרגשית, במודעות שלו לבעיה וברצון שלו לטפל בבעיה: "הטיפול אינו בהכרח באמצעות דיאטה מיוחדת, ובוודאי שלא דיאטת 'כסאח', אלא מתמקד בשינויי אורח החיים והקניית הרגלי תזונה ופעילות גופנית נכונים. לא רק לילד, אלא לכל בני המשפחה".

"ככל שהילד צעיר יותר, כך הטיפול מוקדש יותר להדרכה של ההורים, שמהווים מודל לחיקוי ויש להם שליטה גדולה יותר על התזונה והפעילות של הילד. ההורים לומדים להקפיד על ארוחות מסודרות שיכילו את כל קבוצות המזון, לשלב פירות וירקות טריים ומבושלים, דגנים, חלבונים, שומנים בריאים וכו'. הם לומדים בין היתר, שמותר לתת לילד ממתקים ולא צריך למנוע אותם ממנו לחלוטין, אבל חשוב לשמור על מינון, ולשים לב בפרט ל'ייחוס' של הממתק והשימוש בו, כחלק מתבנית תזונה מבוקרת ולא כפרס, או כדי למלא רגש כגון עצב, כעס או תסכול. בנוסף, הם מבינים שלשגרת פעילות גופנית קבועה ויומיומית יש השפעה קריטית בגילאים הצעירים".

"הטיפול בילדים הגדולים מתמקד יותר בהם - ובמהלכו הם לומדים להיות מודעים לסיבה שבגללה הם רוצים לאכול ולעשות בחירות נכונות, הן מבחינת כמות וסוג המזון שהם בוחרים; והן מבחינת תזמון הארוחות. בנוסף, גם כאן, ניתן דגש רב יותר ליצירת שגרה קבועה של פעילות גופנית מאשר להפחתה של מזונות מסוימים".

לדברי דוידסון, התהליך אינו כרוך בהכרח בשינויים דרסטיים, ומחקרים רבים הוכיחו כי ישנה חשיבות לתהליך עקבי לאורך זמן, השומר טוב יותר על ההישגים. "הדבר שתורם במידה הרבה ביותר להצלחת התהליך הוא מתן דוגמא אישית מצד ההורים, כמו גם שיתוף פעולה ונכונות מצדם לעשות שינוי אמיתי בבית. לאורך כל הדרך, חיוני לתת לילד את התחושה שהוא מקובל ואהוב ולעודד אותו על הצלחות בתהליך", מדגישה דוידסון.

לסיכום: הנזקים הקשים הנובעים מהשמנת יתר ידועים מזה מאות שנים. דברי הרמב"ם מיטיבים לבטא את הסכנות הכרוכות בהשמנה (משנה תורה, ספר המדע, הלכות, דעות, פרק ד', ט"ו): "ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והוא עקר לכל החלאים. ורוב החלאים שבאים על אדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו מאכלים טובים... וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל... כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תושש".