מחקר פורץ דרך: שתלים דנטליים ודלקות

השתלים הדנטליים שינו את פני רפואת השיניים ב-30 השנה האחרונות והם משמשים תחליף מצוין לשיניים חסרות. כיום, הפרוצדורה של השתלת שיניים נחשבת לבטוחה יחסית ונפוצה, ומיליוני אנשים ברחבי העולם נהנים בזכותה מאיכות חיים משופרת. עם זאת, מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים ארוכי טווח שעוקבים אחר שתלים דנטליים, מראים על קיומה של מחלה חדשה המכונה "דלקת השתלים הדנטליים", או פרי-אימפלנטיטיס.

מחקר חדש בנושא, שנערך בפקולטה לרפואת שיניים של המרכז הרפואי הדסה בהובלתם של פרופ' ליאור שפירא, מנהל המחלקה לפריודונטיה במרכז הרפואי, וד"ר אסף וילנסקי, ובהשתתפותם של פרופ' אביחי חובב מהאוניברסיטה העברית, והסטודנט לדוקטורט ד"ר עודד היימן – בדק לעומק את השאלה: מדוע קשה כל כך לטפל בדלקות סביב שתלים ומה מונע מהטיפול להיות מוצלח? תוצאות המחקר נותנות נותן כעת תקווה למיליוני מטופלים הסובלים מדלקות אלה, והוא מהווה סנונית ראשונה בדרך למציאת פתרון.

פרופ' ליאור שפירא. צילום: דוברות הדסה

30% מהשתלים נגועים בדלקת

כיום, הרוב המוחלט של השתלים הדנטליים עשויים טיטניום. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שתשעים אחוז מהם (90%) יחזיקו מעמד מעל עשור, אך זה לא אומר שבמהלך תקופה זו הם יהיו נטולי בעיות. על פי דברי פרופ' שפירא, כ-30 אחוז מהשתלים יהיו נגועים בדלקת בשלב זה או אחר. דלקת באזור שתל דנטלי מסבה כאבים, אי נוחות, נפיחות ודימומים, מה שבסופו של דבר מוביל לעקירת השתל. "בעוד שבדלקות חניכיים סביב שיניים אנו יודעים לטפל במידה גבוהה של הצלחה, הרי כאשר הדלקת היא סביב שתל טיטניום, אין לרפואה כיום מענה ראוי עם אחוזי הצלחה דומים", מסביר פרופ' שפירא ומפרט: "המחקר שלנו הראה כי עצם ההשתלה של שתל הטיטניום גורמת לשינויים במערך ההגנה נגד החיידקים של החניכיים,  ונוצרים שינויים סביבתיים סביב השתל. בחניכיים יש תאים החיוניים לניטור ובקרה של דלקות בחניכיים, תאים אשר בנוכחות שתלי טיטניום מפסיקים להתפתח ולעבוד כמגני החניכיים. הפסקת הגנה הזו יוצרת דלקת קבועה סביב השתלים, מצב המוחמר כאשר יש זיהום בחניכיים". אם מתייחסים למספרי מטופלים, הרי שמדובר במיליוני מטופלים מושתלי שתלי טיטניום בעולם הסובלים בשל השתלים והזיהומים הנלווים אליהם.

שתלי טיטניום, משפיעים על מערכת החיסון המקומית. צילום: שאטסרטוק

מה גילו החוקרים?

במהלך המחקר שנערך בהדסה, העלו החוקרים השערה כי יתכן ומדובר בהשפעה של שתל הטיטניום על מערכת החיסון המקומית, כך שנוצרת פגיעה ביכולת ההתגוננות של החניכיים נגד חיידקים בחלל הפה.

לצורך כך פיתחו החוקרים מודל עכבר ייחודי של שתל דנטלי, המאפשר בדיקה של התנהגות תאי מערכת החיסון סביב אותם שתלים בחלל הפה. אחד התאים המרכזיים בהגנה על החניכיים מכונה "תא לנגרהנס". תא זה משמש כקו הגנה ראשון ברקמת החניכיים, הוא מזהה את החיידק כפולש זר ובעזרת מערכת אותות וסימנים הוא שולח תגובה נגד אותו פולש, ללא גרימת נזק רקמתי מיותר.

במאמר שפורסם החודש בעיתון היוקרתי "Frontiers in Immunology", מתארים החוקרים כי מיד לאחר התקנת שתל מטיטניום בלסת, תאי הלנגרהנס נעלמים מרקמת החניכיים. בניסיון להבין מדוע זה קורה, גילו החוקרים כי תאי המקור של תאי הלנגרהנס (המכונים "תאים דנטריטים") מפסיקים להתמיין לתאי לנגרהנס פעילים בנוכחותו של השתל ומסביבו, כך שהם נשארים תקועים ולא ממויינים עמוק בתוך רקמת החיבור, במקום לצאת החוצה אל החניכיים. בשימוש בשיטות מתוחכמות בתרביות תאים, הראו החוקרים כי יוני הטיטניום המשתחררים מהשתל לרקמה בכמות זעירה, יכולים להיות אלו שמונעים מתאי המקור להתמיין לתאי לנגרהנס פעילים. היעדרותם של תאים אלו מהרקמה גורמת לדלקת בלתי נשלטת וכרונית סביב השתל. אין ספק כי הצמדות חיידקים ורובד דנטלי לשתלים רק מגביר את תהליך הדלקת, בהעדרו של מנגנון הגנה תקין.

לסיכום מציין פרופ' שפירא כי: "הדסה היא ללא ספק המובילה העולמית בתחום מחקר זה, ועצם הגילוי של הגורם המוביל לבעיה מהווה פריצת דרך ברמה העולמית בהבנה של מחלת הדלקת סביב שתלים. לא אופתע אם מכאן תצא הבשורה שתשפר את איכות חייהם של מיליוני מטופלים ומושתלים. אין ספק כי יש לנו צוות מוביל ותמיכה של מוסד מצוין על מנת למצוא את המזור בתחום זה".