דום נשימה בשינה: אבחון - וטיפול

דום נשימה בשינה הוא תסמונת שכיחה בדרגות חומרה שונות, המעלה את הסיכון לנזקים בריאותיים חמורים. לכן, חשוב לטפל בבעיה בהקדם.

מהו דום נשימה בשינה?

דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) הוא תסמונת המוגדרת כמצב שבו בזמן השינה, מופסקת הנשימה למשך מספר שניות; ומלווה, בדרך כלל, בנחירות ובהשתנקות תוך כדי השינה.

חומרת התסמונת נקבעת על פי מספר הפסקות הנשימה ורמת ריווי החמצן בדם, במהלך השינה:

• מצב נורמלי - עד 5 הפסקות נשימה בשעה וריווי חמצן בשיעור מעל 92%.
• מצב קל - בין 5 ל-15 הפסקות נשימה בשעה וריווי חמצן בשיעור מעל 90%.
• מצב בינוני - בין 15 ל-30 הפסקות נשימה בשעה וריווי חמצן בשיעור 90%.
• מצב קשה - מעל 30 הפסקות נשימה בשעה וריווי חמצן בשיעור מתחת ל-90%.

חסימה פיזית בנתיב האוויר, עקב צניחת בסיס הלשון והחך הרך. צילום: שאטרסטוק

מהם סוגי דום הנשימה?

דום נשימה חסימתי (OSA) - נגרם כתוצאה מחסימה פיזית בנתיב האוויר, עקב צניחת בסיס הלשון והחך הרך. חסימת נתיבי האוויר של קנה הנשימה גורמת להפסקות נשימה ולירידה ברמת החמצן בדם ומובילה ליקיצה קצרה, המאפשרת התחדשות נשימה ופתיחת מעברי אוויר. הפסקת הנשימה נמשכת בד"כ בין 10 ל-30 שניות, אך עלולה להגיע עד שתי דקות! כאשר היקיצות תכופות, הן פוגעות ברצף השינה וגורמות לעייפות במשך היום. עד חמישה אירועי דום נשימה בשינה בשעה נחשבים מצב נורמלי. אנשים הסובלים מדום נשימה חמור עלולים אף להגיע ל-60 מצבי דום נשימה בשעה!

דום נשימה מרכזי (COSA) - סוג זה של דום נשימה נדיר יחסית ונגרם כתוצאה מכך שמרכז הנשימה במוח אינו שולח גירוי חשמלי לשרירי הנשימה. הסיבה לכך עלולה להיות פגיעה במוח. אצל ילדים קטנים ותינוקות, הפגיעה עלולה להיות כתוצאה מחוסר התפתחות של אזור זה במוח.

דום נשימה משולב -  נגרם כתוצאה משילוב של דום נשימה חסימתי ודום נשימה מרכזי.

מהם התסמינים העיקריים לדום נשימה בשינה?

התסמינים המרכזיים הם נחירות, יובש בפה, התעוררות מספר פעמים בלילה, צורך תכוף לקום לשירותים במהלך הלילה (נוקטוריה) ועייפות כרונית.

מהן הסכנות העלולות להיות כרוכות בהתעלמות מדום נשימה בשינה?

תסמונת דום נשימה בשינה גורמת לירידה ברמת החמצן בדם (לעיתים, עד לרמה של פחות מ-90% ריווי חמצן!). ככל שדום נשימה בשינה חמור יותר, כך עולה הסיכון לנזקים בריאותיים חמורים, כגון: יתר לחץ דם; מחלות לב; שבץ מוחי; עייפות קיצונית במשך היום; עצבנות; דיכאון; מצב רוח ירוד; קושי בריכוז; תחושת נמנום; הירדמות בלתי נשלטת במהלך העבודה, במהלך צפייה בטלוויזיה ואף במהלך הנהיגה (מה שמעלה את הסיכון למעורבות בתאונות דרכים).

מהם הגורמים לדום נשימה בשינה?

דום נשימה בשינה נגרם בשל היצרות מעבר האוויר בחלל הלוע, שחוסמת את מעבר האוויר וגורמת לדום נשימה ולנחירות בעת השינה - כתוצאה מחך רפוי, לשון מוגדלת, חסימה של האף, הגדלה של הענבל, שקיעה של הלסת, צוואר קצר ומעובה ברקמות שומן ו/או עודף רקמות רופפות.

כיצד ניתן לאבחן דום נשימה בשינה?

ראשית, יש צורך בבדיקה מקיפה על ידי רופא אף אוזן גרון, כדי לשלול חסימה פיזיולוגית (מכנית) של דרכי הנשימה. לאחר שנשללה חסימה מכנית, אבחון הבעיה וחומרתה נקבעים על פי תוצאות בדיקה במעבדת שינה.

מהם סוגי בדיקות השינה הקיימים?

בדיקת שינה ביתית - הנבדק מבצע את הבדיקה בביתו, באמצעות ערכה ייעודית, שמורכבת ממכשיר עם חיישן המתחבר לאצבע, או מרצועה (בדומה לשעון יד) שמקליטה את עוצמת הנחירות, מודדת את רמת ריווי החמצן ואת מספר הפסקות הנשימה במהלך השינה. בבוקר, מוסר הנבדק את המכשיר למעבדת השינה, שם מפענח הטכנאי את הנתונים שנאספו ומעביר אותם לרופא מומחה בבעיות שינה - ששולח לנבדק את המלצותיו להמשך הטיפול, בהתאם לממצאים.

בדיקת שינה במעבדת שינה - הנבדק מבצע את הבדיקה במהלך הלילה במעבדת השינה (על פי רוב, המעבדה ממוקמת באחד מבתי החולים). הנבדק מגיע למעבדה בשעות הערב. לאחר מילוי שאלון והסבר קצר, מחבר אותו הטכנאי למערכת ממוחשבת עם חיישנים, המשמשים לניטור מדדים פיזיולוגים רלוונטיים (פוליסומנוגרף): גלי מוח, מתח שרירים (EEG), רישום הפעילות החשמלית של הלב, חריקות שיניים, רמת החמצן בדם, תנועות עיניים, תנועתיות רגליים ותנועת הסרעפת ובית החזה. לרוב, תתבצע הבדיקה בליווי וידאו ואודיו, לצורך הקלטת נחירות ודיבור בשינה. בבוקר, מועברות התוצאות לפענוח ולהערכת רופא מומחה להפרעות שינה, שימליץ על המשך טיפול בהתאם לתוצאות הבדיקה.

הזרמת אוויר בלחץ דרך צינור המחובר למסיכה במשך כל הלילה. צילום: שאטרסטוק

מהם הטיפולים הבלתי פולשניים להפסקת דום נשימה חסימתי בשינה?

נכון להיום, קיימים שני אמצעים לא פולשניים, בעלי יעילות מוכחת בהפחתה משמעותית של נחירות ודום נשימה חסימתי: מכשיר סיפאפ (CPAP) והתקן דנטלי.

מכשיר סיפאפ (CPAP) ומסיכה: הטיפול השמרני והיעיל ביותר, ללא ניתוח הוא מכשיר סיפאפ (CPAP - Continuous Positive Airway Pressure) והמסיכה, שפועלים על עיקרון הזרמת אוויר בלחץ דרך צינור המחובר למסיכה במשך כל הלילה, כדי למנוע את חסימת נתיבי האוויר במהלך השינה; ובכך, למנוע את תסמונת דום הנשימה (כל עוד משתמשים במכשיר). התוצאות מוכיחות כי איכות השינה משתפרת פלאים. כתוצאה מכך, מתעוררים רעננים - ולא חשים עייפות במהלך היום.

חשוב לדעת: ניתן לקבל החזר מכל קופות החולים עבור רכישת המכשיר והאביזרים, גם ללא ביטוח משלים (גובה ההחזר משתנה, בין קופות החולים השונות).

התקן דנטלי: ההתקנים הדנטליים נפוצים בעולם המערבי  ומוכרים כטיפול יעיל, למניעת דום נשימה חסימתי ונחירות. ההתקנים בנויים למעשה משני התקנים דנטליים, המיועדים ללסת העליונה וללסת התחתונה. מכניסים את ההתקנים לפה לפני השינה - ובמהלך השינה, תפקידם להרחיב את נתיב האוויר, באמצעות דחיפת הלסת התחתונה קדימה. בשוק קיימים כיום התקנים דנטליים אוניברסליים (ללא התאמה אישית) - שמחירם נע בין 500 שקלים ל-1,500 שקלים; והתקנים בהתאמה אישית (מותאמים ע"י רופאי שיניים, באופן אינדיווידואלי לכל מטופל) - שמחירם נע בין 1,500 שקלים ל-7000 שקלים. אין החזרים מקופות החולים על רכישת התקנים דנטליים.

חשוב לדעת: למי שמשתמש בהתקן דנטלי למניעת דום נשימה בשינה, מומלץ מאוד לבצע בדיקה במעבדת שינה עם ההתקן, כדי לוודא שההתקן אכן פותר את בעיית דום הנשימה בשינה.

מהם הטיפולים הפולשניים להפסקת דום נשימה חסימתי בשינה?

ניתן לטפל בבעיה גם באמצעות ניתוחים ו/או טיפולי לייזר, אך ברוב המקרים היעילות של טיפולים אלה מוטלת בספק לטווח ארוך. לכן, ברוב בתי החולים הציבוריים לא מבצעים פרוצדורות ניתוחיות, למעט מקרים חריגים.

לסיכום: חשוב לאבחן בעיות דום נשימה בשינה ולטפל בהן - גם כדי לשפר את איכות החיים וגם כדי למנוע בעיות רפואיות.

שלמה ברגר הוא מנכ״ל חברת מדיפדיה בע״מ.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי כתבת zap doctors