התקף חרדה? קחו אוויר ותקראו

החיים של רובנו מלחיצים ועמוסים בהרבה, יחסית לחיים שהיו לאבות אבותינו. ההתראות שמציפות את הטלפון הנייד בכל עת, המסכים שמחליפים את התקשורת הבינאישית, הדרישה להיות זמינים גם מחוץ לשעות העבודה וקצב החיים האינטנסיבי - כל אלה תורמים לעלייה בכמות האנשים שמתמודדים עם חרדה באופן קבוע.

כשבוחנים את אורח החיים המהיר והדינמי שמאפיין את העידן המודרני, כלל לא מפתיע שמחקרים מצביעים על עלייה מתמשכת באבחון חרדה. מומחים מזהירים כי התופעה אף נפוצה יותר בקרב הדורות הצעירים. על פי התחזיות, תופעת החרדה רק תלך ותתעצם. כדי להתמודד עם הבעיה, חשוב להכיר אותה ואת האופן שבו חרדה משפיעה עלינו.

במקרים קיצוניים, אדם המצוי בחרדה חש כי הוא עומד להתעלף. צילום: שאטרסטוק

מה ההבדל בין פחד לחרדה?

כל רגש שאנחנו חווים משרת מטרה כלשהי. מטרתו המרכזית של הפחד היא להגן עלינו מאיומים ולוודא שנהיה דרוכים במצבי חירום. בניגוד לפחד, חרדה היא מצב נפשי קיצוני, שדווקא עלול להשפיע בצורה שלילית ביותר על הגוף והנפש.

החרדה מתאפיינת בדפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, סחרחורות, נימולים בגפיים, בחילות, כאבי ראש, כאבי בטן, שלשולים; ובמקרים קיצוניים, אדם המצוי בחרדה חש כי הוא עומד להתעלף.

החרדה עלולה להוביל לירידה בתיאבון, להפרעות שינה ולשינויים קיצוניים במצב הרוח. כל אלה עלולים להחליש מאוד את הגוף ולהקשות עלינו להתמודד עם אתגרים מורכבים שניצבים בפנינו.

איך מטפלים בחרדה?

כאמור, חרדה היא תופעה שכיחה ביותר בעידן המודרני. כיום גם המודעות לחרדה הולכת וגוברת. יותר אנשים מבינים כי הם אינם חייבים להשלים עם חרדה כגזרת גורל. אל תתביישו לבקש עזרה, כדי להוביל לשיפור ניכר באורח החיים ולהתמודדות טובה יותר עם מצבי קיצון.

בטיפול בחרדה, בדרך כלל משתמשים בתרופות משני סוגים מרכזיים. הסוג הראשון: תרופות ממשפחת ה-SSRI, שמעלות את רמת הסרוטונין במוח. סרוטונין הוא מוליך עצבי שמסייע לווסת את הרגשות ולשלוט בהם. הסוג השני: תרופות ממשפחת ה-SNRI. אלה תרופות שמעכבות את הקליטה והפירוק של סרוטונין ושל מוליך עצבי נוסף הנקרא נוראפינפרין. כך, המוליכים העצביים האלה נשארים יותר זמן במוח ומסייעים לשמר איזון נפשי לאורך זמן.

האם ניתן להסתפק בתרופות בלבד?

בעוד שהתרופות מסייעות להתמודד עם חרדה מההיבט הפיזיולוגי, מומלץ לשלב נטילת תרופות עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). זהו טיפול בשיחות אצל פסיכולוג או פסיכותרפיסט מוסמך. מחקרים מראים כי השילוב בין שתי הגישות יסייע לטפל בחרדה בצורה שתהיה יעילה ביותר, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

מהו התקף חרדה?

לעיתים אנשים מגיעים למחלקות המיון בבתי החולים עם תסמינים הדומים לאלו של התקף לב. עם זאת, כשבוחנים את המדדים הגופניים שלהם, רואים שהבעיה אינה פיזיולוגית. במקרים רבים, נראה כי הסיבה לתסמינים אלה היא ככל הנראה התקף חרדה.

התקף חרדה כולל את כל התסמינים של התמודדות עם חרדה, אך בעוצמה חזקה בהרבה ובהתפרצות פתאומית, שעלולה להיות מבהילה למדי. תסמינים אלה כוללים בין היתר כאבים עוצמתיים בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה, סחרחורות, נימולים בגוף ותחושת עילפון.

ממה נגרם התקף חרדה?

התקף חרדה עלול להיגרם כתוצאה מהתמודדות עם מצבים מלחיצים במיוחד, אך במקרים רבים, התקף חרדה עלול להתרחש גם ללא טריגר (גירוי) חיצוני. המצב נפוץ במיוחד אצל אנשים שסובלים ממתח בעבודה או בבית, יחסים בינאישיים בעייתיים, מחסור בשינה או לחץ נפשי מתמשך. במקרים מסוימים, התקף חרדה אף עלול להופיע אצל אנשים שאינם סובלים מחרדה בשגרה.

מה אפשר לעשות במקרה שמתעורר התקף חרדה?

הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות בהתקף חרדה - להירגע ולהזכיר לעצמנו שלא מדובר במצב מסכן חיים. במקרה של התקף חרדה, מומלץ לעזוב את כל מה שאתם עושים, לעצום עיניים ולנשום מספר נשימות עמוקות. במקרים קיצוניים, ניתן להגיע לרופא המשפחה או לחדר מיון, לטיפול ראשוני שיסייע בהפחתת התסמינים המבהילים.

בשלב הבא, כדאי להגיע להערכה אצל פסיכיאטר, שימליץ במידת הצורך על תרופות שיסייעו להתמודד עם ההתקף הנוכחי ולהפחית את הסיכון להתקפים נוספים. כמו בטיפול בחרדה, גם את הטיפול הזה מומלץ לשלב עם שיחות פסיכותרפיה, במסגרת טיפול CBT.

התקף חרדה עלול להיגרם כתוצאה מהתמודדות עם מצבים מלחיצים במיוחד. צילום: שאטרסטוק

איך אפשר לסייע להצלחת הטיפול בחרדה?

לצד הטיפול התרופתי והפסיכותרפי, כל אדם שמתמודד עם חרדה יכול לגלות יוזמה שתסייע להצלחת תהליך הריפוי. הדבר החשוב ביותר שיש לקחת בחשבון הוא שאם אתם נוטלים תרופות לחרדה, אסור להפסיק להשתמש בהן על דעת עצמכם. במקרים רבים, אנשים מרגישים טוב במשך תקופה מסוימת ואז הם בטוחים שהחלימו, אך כשהם מפסיקים ליטול את התרופות, התסמינים הבלתי נעימים חוזרים.

לצד ההקפדה על נטילת התרופות כנדרש, חשוב לשמור על שגרה יציבה, שתאפשר להפחית את גורמי הלחץ. יש להקפיד על שינה סדירה, אכילה נכונה, תפריט מאוזן וסדר יום קבוע, במידת האפשר.

גם פעילות גופנית על בסיס קבוע הוכחה במחקרים כגורם שיכול לסייע לשיפור המצב הנפשי ולהתמודדות טובה יותר עם החרדה. פעילויות אירוביות, כגון: ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה או אפילו הליכה ברגל, עשויות לחולל פלאים, להיטיב את המצב הנפשי ולהאריך את תוחלת החיים.

לסיכום: חרדה עלולה להיות תחושה מאוד לא נעימה. מדובר בתופעה נפוצה ביותר, בין היתר על רקע אורח החיים המודרני הלחוץ. כיום יש דרכים יעילות להתמודד עם חרדה. חשוב להיות מודעים לחרדה ולא להתבייש לבקש עזרה מגורמים מוסמכים. שילוב של טיפול תרופתי, פסיכותרפיה ושינוי אורח חיים (תזונה, שינה, פעילות גופנית) - צפוי להניב תוצאות מעולות ולאפשר לכם לחזור ליהנות מתפקוד תקין.

ד"ר לב קורבסקי הוא פסיכיאטר בקופות החולים "כללית" ו"מכבי".

סייע בהכנת הכתבה: מאור מואיגר, כתב zap doctors.