טיפולי יופי ודימוי גוף

טיפולי היופי בעידן המודרני הפכו לפופולריים מתמיד, אך לאחרונה מחלחלת ההבנה המקצועית כי טיפולי היופי כשלעצמם הם רק חלק ממכלול שאליו חשוב להתייחס. ההבנה הדו משמעית לכך ש"האנושות מאבדת את פניה" הביאה לשינוי בגישה האסתטית והפלסטית כולה.

הגישה החדשה עוברת מהתייחסות לחיצוניות בלבד - לעבר התייחסות משולבת, הכוללת גם את התהליכים הפנימיים שמתרחשים בגוף. ולא פחות חשוב מכך, את הפן הרגשי. מטרת העל אינה ליצור מראה מלאכותי מדי או לשנות את האדם, אלא לשמר את המראה הטבעי והאינדיבידואלי שלו ואף לשפר אותו.

 החשיפה למידע הובילה לכך שיותר אנשים מבצעים טיפולי יופי ואנטי אייג'ינג. צילום: שאטרסטוק

מהן הסיבות לפופולריות של טיפולי האסתטיקה?

הפופולריות הגואה של תחום טיפולי היופי, בשני העשורים האחרונים, נובעת משלוש סיבות עיקריות:

1. תוחלת החיים ארוכה יותר: אנחנו מרגישים צעירים יותר וממשיכים להיות פעילים ואנרגטיים, משך יותר שנים. כך, בהתאם לתחושה הפנימית שלנו, אנו רוצים להיראות צעירים וחיוניים.
2. העידן הדיגיטלי: האינטרנט והרשתות החברתיות שנכנסו לחיינו הפכו את המידע לנגיש יותר - ויצרו מעין תחושה בסגנון: "כולם נראים טוב, אז גם אני רוצה". החשיפה למידע הובילה לכך שיותר אנשים מבצעים טיפולי יופי ואנטי אייג'ינג. הדבר גורם לאנשים רבים לפנות בעקבות חבריהם (מעין גלגל).
3. מחיר נגיש יותר: טיפולי יופי מוכרים כבר משחר ההיסטוריה, אך בעבר הם היו נגישים לבעלי הון בלבד. כיום המחירים נגישים מאוד, כמעט לכולם.

מהו הקשר בין טיפולי יופי לדימוי עצמי?

הקשר בין טיפולי יופי לדימוי עצמי הוא קשר אמביוולנטי ומורכב. לכן, חשוב שהעוסקים בתחום יבינו את מהות הקשר בין הדברים. מעבר לפן הרווחי ולבקשה האסתטית של המטופלים, חיוני כי העוסקים בתחום יתייחסו גם לאישיות ולמניעים של כל אדם בנפרד.

כך, למשל: קיימות קונטרה אינדיקציות ברורות מאוד, שבהתקיימן חל איסור של ממש לבצע ניתוחים אסתטיים. בעיקר כאשר המטופל/ת סובל/ת מהפרעות פסיכיאטריות, כגון: מצבים פסיכוטיים, הזיות, מחשבות אובדניות, דיכאון, נטייה לפגיעה עצמית ו/או דיסמורפוביה (תפיסת גוף מעוותת). במצבים אלה, טיפול היופי מהווה סוג של הפרעה כפייתית טורדנית. התוצאה של הטיפול לא באמת תשנה את הדימוי העצמי, אלא רק תעצים את ההפרעה.

יש לכך חשיבות רבה, לא רק במקרים פסיכיאטריים מורכבים, אלא בקרב כל האוכלוסייה.

טיפולי יופי יכולים אמנם לשפר את הדימוי העצמי ואת מצב הרוח, להעלות את תחושת הערך העצמי; ובמקרים מסוימים, אף לסייע לטיפול במצב רגשי תגובתי. עם זאת, במקרים בהם טיפולים אלה הופכים להיות העוגן של הביטחון העצמי, הם עלולים לגרום ליותר נזק מאשר תועלת.

מהו הקשר החיובי בין טיפולי יופי לדימוי גוף?

רבים מהמטופלים פונים לטיפולי יופי לאחר שחוו משבר כלשהו, שגרם לתגובה דיכאונית הסתגלותית כואבת וחד פעמית, שפגעה בדימוי ובערך העצמי שלהם (משבר אמצע החיים, משבר בזוגיות, בקריירה וכו').

במקרים אלה, שיפור של המראה החיצוני עשוי להיות יעיל מאוד, מאחר שהוא משפר את מצב הרוח ועשוי לחזק את הדימוי העצמי שנפגע.

לאחרונה פורסם בארה"ב מאמר מקצועי, שחשף שיטה לטיפול בדיכאון, באמצעות הזרקה של בוטוקס לאזורים שבהם יש קמטי הבעה "שליליים" המשווים למטופל מראה קודר (כגון: הקמטים בין הגבות, מסביב לאף, במצח וכו'). ע"פ המאמר, כאשר מחליקים את "הקמטים השליליים" ומשאירים רק את "הקמטים השמחים", המוח מתקשה יותר לקרוא אמוציות של כעס ומצב רוח שלילי. לכן, חל שיפור משמעותי ברמת הדיכאון.

תפיסה מעוותת של המציאות. צילום: שאטרסטוק

מהו הקשר השלילי בין טיפולי יופי לדימוי גוף?

לצד היתרונות הרבים שיש להשפעה של טיפולי יופי, חשוב לזכור כי לטיפולי יופי יש גם פוטנציאל התמכרותי, העלול לגרום לכך שהביטחון העצמי יהיה תלוי בחיצוניות בלבד, בעיקר בעידן המודרני והרשתות החברתיות - עידן שבו אנשים תולים את אושרם בכמות הלייקים והתגובות המיידיות שהם מקבלים.

גם חוסר בשלות רגשית, המאפיין בעיקר נערות צעירות, המבקשות להידמות לדמויות החיקוי שלהן באינסטגרם, עלול להוביל לתפיסה מעוותת של המציאות, לפיה המראה החיצוני הוא המתכון הבטוח לאושר.

לסיכום: כדי להשתמש בטיפולי יופי להשגת תוצאה חיובית, חיצונית ופנימית, חשוב להתייחס למספר פרמטרים, לפני פנייה לטיפול מסוג זה. כך, למשל: להתייחס למניע, לרמת הציפיות, לפחדים (למשל: פחד ממזרקים), לבגרות הנפשית, למצב הבריאותי, לשינויים ההורמונליים וכו'.

התייחסות כוללת לגוף ונפש תשפר גם את תוצאות הטיפול עצמו, אבל בעיקר את התהליכים הפנימיים שמתרחשים אצל המטופל/ת, את הדימוי העצמי ואת התחושה הטובה לאורך זמן. לשם כך הרי "התכנסנו", הלא כך?

ד"ר סבטלנה גרישין היא מומחית בפסיכיאטריה מבוגרים, עוסקת בהפרעות קשב וריכוז של מבוגרים, טראומות ודפוסי התמכרויות.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבתzap doctors .