איך לזהות את החיידק הטורף?

היום פורסם (17.4) כי תינוק בן שנה נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב לאחר שנדבק בחיידק האלים מנינגוקוקוס, המכונה גם "החיידק הטורף". טרגדיה זו מצטרפת לאירועים דומים נוספים שקרו לאחרונה, שניים מהם התרחשו בחודש שעבר, אז אושפזו שני פעוטות במצב קשה מאוד בבית החולים איכילוב לאחר שנדבקו בחיידק מסוג סטרפטוקוק A.

חדשות קשות אלה גורמות להרבה דאגה ובלבול, בעיקר בקרב ציבור ההורים, ולכן כדי לעשות קצת סדר בבלגן - מוגש לכם מדריך מקיף עם תשובות לכל השאלות בנושא:

מהו החיידק הטורף?

"החיידק הטורף" הוא כינוי לקבוצה קטנה של חיידקים שגורמים (או מפרישים רעלנים שגורמים) לתסמונות קליניות (מחלות חיידקיות), שמתפתחות במהירות רבה ועלולות, במידה שהן לא מטופלות בזריזות, לגרום לנזק בלתי הפיך בתוך פרק זמן קצר מאוד של מספר שעות עד מספר ימים.

חיידק המנינגוקוקוס. צילום: שאטרסטוק

אילו "חיידקים טורפים" ידועים כיום?

נכון להיום, ידועים ארבעה סוגים עיקריים של "חיידקים טורפים":

• מנינגוקוקוס (Neisseria meningitidis).
  
  
• סטרפטוקוקוס פנאומוניה (Streptococcus pneumoniae) – חיידק שכנגדו מחוסנים כל הילדים בישראל, כחלק משגרת החיסונים.
  
  
• סטפילוקוקוס אוראוס (Staphylococcus aureus) – חיידק שיכול להתבטא בהתאם לסימפטומים המפורטים בהמשך, או כנגע עורי שמתואר כ"נשיכת עכביש".
  
  
• סטרפטוקוקוס A (Group A Streptococcus).

מהו שיעור התמותה מחיידקים אלה?

שיעור התמותה בישראל כתוצאה מחיידק המנינגוקוקוס עומד על בין 15-10 אחוז, ואילו שיעור התמותה כתוצאה משלושת סוגי החיידקים הטורפים האחרים הוא גבוה יותר ועומד על 25-20 אחוז.

מתי חשוב לגשת למיון?

קיימים סוגים רבים של חיידקים שעלולים לגרום לסימפטומים שונים, כגון חום, דלקת גרון, נזלת וכדומה – ובאופן כללי מומלץ להגיע לרופא הילדים בכל מקרה שבו הילד מפתח תסמינים מטרידים שאינם בשגרה.

חשוב לזכור, כי חלק מהחיידקים האלה גורמים בדרך כלל למחלות ברות טיפול במסגרת הרפואית המקובלת (רופא ילדים בקהילה, מוקדים ו/או מיון). לכן בעניין זה חשוב לציין כי בישראל, למרבה השמחה, האיחורים של רופאי הילדים/רופאי המשפחה באבחנות בעלות משמעות הינם נדירים ביותר.

מתי, אם כן, צריך לגשת לבית החולים?

בדרך כלל, התסמונות הקליניות שעלולות להעיד על "חיידק טורף" באות לידי ביטוי בהופעה של אודם מקומי שמתפשט בצורה מהירה מאוד, פריחה שמתקדמת במהירות, ו/או באפתיות, לרוב בליווי חום (אם כי ישנם מקרים נדירים שבהם אין חום).

מדוע חשוב להקפיד להגיע במהירות לבית החולים? מדוע זמן התגובה הוא כ"כ קריטי?

בכל החיידקים המכונים "הטורפים" ניתן לטפל באמצעות טיפול אנטיביוטי מצוי וזמין, אך יש חשיבות קריטית לכך להתחלת הטיפול כמה שיותר מהר.

לחיידקים ולנגיפים "רגילים" יש תקופת דגירה, ולכן המחלה מתפתחת בדרך כלל בתהליך הדרגתי ואיטי, כך שניתן לאבחן אותה ולטפל בה בשלב מוקדם. לעומת זאת, החיידקים המכונים "הטורפים" (הם לכשעצמם, או הרעלנים שהם יודעים להפריש) יכולים לגרום בזמן קצר מאוד לתגובה דלקתית קיצונית, שיכולה במידה שהיא לא מטופלת בצורה מיידית, לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות.

כדי להמחיש את חשיבות הטיפול המהיר אספר לכם על מקרה מצער שקרה לפני שנים, כשעוד הייתי רופא מתמחה, ושבעקבותיו החלטתי לעסוק בתחום המחלות הזיהומיות:

זוג תיירים ממקסיקו הגיעו לביקור תיירותי בישראל, יחד עם בנם בן העשרה חודשים. הם נחתו בישראל בלילה וכשהם התעוררו בבוקר הילד נראה מנוזל ולא הרגיש כל כך טוב. לדברי ההורים, הילד היה בסדר גמור לפני ובמהלך הטיסה, אבל "ליתר ביטחון" הם החליטו לקחת אותו לבדיקה אצל רופא ילדים פרטי (שלהערכתי, גם בדיעבד, תפקד בצורה מקצועית מאוד).

הם הגיעו אל הרופא בסביבות השעה 8.00 בבוקר. הוא בדק את הילד, לא מצא שום דבר מיוחד בבדיקה, אבל משהו בכל זאת הפריע לו. הוא שחרר אותם וביקש מהם לחזור אליו בסביבות השעה 13.00.

כשהגיעו אליו שוב בצהריים, הבחין הרופא בפריחה חדשה על כפות הרגליים (עד לקרסוליים), הוא סימן עם עט את אזור הפריחה והסיע ברכבו את הילד לחדר המיון בביה"ח שיבא בתל השומר.

האבחנה המשוערת שניתנה בחדר המיון ואושרה עד למחרת בבוקר, הייתה הימצאות של חיידק המנינגוקוקוס, אך זה כבר היה מאוחר מיד ולמרבה הצער הילד נפטר עוד באותו יום. חשוב לציין, כי מקרה כזה הינו נדיר ביותר.

כיצד לנהוג במקרה של הופעת תסמינים מחשידים?

כאמור, במידה שמופיעים תסמינים מחשידים כפי המפורט לעיל, חשוב להגיע במהירות לחדר המיון בבית החולים הקרוב ועם ההגעה לחדר המיון, חשוב מאוד להפנות את תשומת הלב המידית של הצוות הממיין לתסמינים אלו.

הצוות הממיין מנוסה מאוד וידע "לעקוף את התור" ולהפנות את הילד לטיפול מידי.

הטיפול עצמו הוא באמצעות אנטיביוטיקה ובשילוב טיפול תומך, כגון נוזלים, טיפול תרופתי תומך ועד הנשמה.

מי נמצא בסיכון להידבק בחיידק הטורף?

האוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגדול יותר להידבק בחיידק הטורף הם ילדים מתחת לגיל 5, ובעיקר ילדים מתחת לגיל שנה. אותם ילדים נדבקים לרוב מבני עשרה בסביבתם, שהינם נשאים של אותם חיידקים (בד"כ מצויים בלוע).

תרבית של חיידק סטפילוקוקוס אוראוס. צילום: שאטרסטוק

האם ניתן למנוע הידבקות?

כמעט כל בני האדם הם נשאים של חיידקים מסוימים. את הנשאות עצמה לא ניתן למנוע וכך גם את ההידבקות, והדרך היחידה למנוע את המחלה היא באמצעות חיסונים:

החיסון נגד סטרפטוקוקוס פנאומוניה (מכונה פרבנר) ניתן בישראל כחיסון שבשגרה כבר שנים רבות. מדובר בחיסון יעיל שהוריד משמעותית את המחלות השונות הנגרמות על ידי חיידק זה.

נכון להיום, ישנם שני חיסונים חדשים נוספים כנגד חיידקים מסוג  Neisseria meningitides (אחד מהם רשום בישראל ואחד בתהליכי רישום). חיסונים אלה אינם כלולים בסל הבריאות, אך ניתן לקבלם בכל קופות החולים בהנחה משמעותית דרך הביטוחים המשלימים (בדרך כלל לילדים מתחת לגיל שנה).

לסיכום: "החיידק הטורף" הוא כינוי לקבוצת חיידקים שעלולים לגרום לתגובה דלקתית קיצונית בזמן מהיר ולגרום לנזק בלתי הפיך אם הם לא מטופלים בזמן. לכן, חשוב להיות ערניים לתסמינים השונים (כגון פריחה שמתפשטת במהירות) ולהגיע במהירות לחדר המיון.

פרופ' נתן קלר הוא מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.