עונת הרחצה: על טביעה יבשה כבר שמעתם?

(66)
לדרג

הקיץ כבר בפתח ועונת הרחצה בעיצומה - זה הזמן לרענן את ההנחיות בכל הנוגע לטביעה וגם לעשות סדר בדברים. מהי טביעה יבשה וכיצד מאבחנים אותה? מה ההבדל בין טביעה יבשה לטביעה רגילה? ומהם הכללים שיש להיות ערניים להם? מדריך חירום חשוב

מאת: ד"ר בוריס איסקוביץ

אחת מהסכנות הגדולות ביותר של הקיץ (לא רק, אבל בעיקר) היא סכנת הטביעה בים או בבריכה. אבל לצד הטביעה "המוכרת" יש סוג נוסף של טביעה המכונה - טביעה יבשה (טביעה משנית). רוב הציבור לא שמע על "טביעה יבשה", ורבים מאלו שכן שמעו עליה ניזונים ממידע מוטעה, שלא פעם גורם לבהלה ציבורית מיותרת או לחילופין - לאדישות לתסמינים החשובים שיכולים להציל חיים.

מהי טביעה יבשה?

בניגוד לדעה הרווחת, טביעה יבשה היא לא מוות מאוחר כתוצאה מכמעט טביעה (בד"כ עד 48 שעות לאחר המקרה), אלא הגדרה רפואית שקשורה לנסיבות שהובילו לטביעה:

  • טביעה רגילה - טביעה שנגרמת כתוצאה מהתמלאות של הריאות במים. בסוג זה של טביעה, המים עוברים מתחת למיתרי הקול תוך כדי שאיפה, נכנסים אל הרקמה הריאתית וממלאים את הריאות.
  • טביעה יבשה (משנית) - אינה נגרמת כתוצאה מהתמלאות של הריאות במים, אלא כתוצאה מסיבות אחרות שגרמו לחסימה של דרכי הנשימה (בצילום ניתן לראות שהריאות יבשות, ומכאן גם שמה).

במאמר מוסגר כדאי לדעת, שגם השימוש הרחב במונח "טביעה" אינו מדויק, שכן בעגה הרפואית "טביעה" היא מוות בתוך המים, בעוד שיתר המקרים מוגדרים כ"כמעט טביעה".

אחת הסכנות של הקיץ היא סכנת טביעה בים או בבריכה. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לטביעה יבשה?

אחד מהתפקידים של מיתרי הקול הוא להגן על דרכי הנשימה ולחסום את כניסתם של גופים זרים (במקרה הזה מים).

בטביעה רגילה, כאמור, בעת השאיפה המים "עוקפים" את מיתרי הקול, נכנסים לדרכי הנשימה ומשם לריאות.

בטביעה יבשה, לעומת זאת, מיתרי הקול נסגרים באופן רפלקסיבי וחוסמים את מעבר המים לדרכי הנשימה, אך אותה חסימה מונעת גם את מעבר האוויר, ולכן לא מגיע חמצן למוח ולאיברים החיוניים.

מכאן, שבניגוד לטביעה רגילה שבה חוסר החמצן נגרם מכניסה של מים לריאות, בטביעה יבשה חוסר החמצן נגרם מחסימת כניסת המים לריאות. הסיבות להתכווצות של מיתרי הקול ולחסימה של דרכי האוויר יכולות להיות אירוע מוחי, אירוע לבבי, תגובה קיצונית למים קרים, גירוי שנגרם להם על ידי מים שנכנסו לפה, וכך הלאה.

מהם פעולות החירום שיש לנקוט במקרה של טביעה יבשה?

מכיוון שבשלב הראשון לא ניתן לדעת האם מדובר בטביעה יבשה או בטביעה רטובה, העזרה הראשונה שיש להגיש בשני המקרים היא זהה ומטרתה היא לתת חמצן למוח ולאיברים החיוניים כמו לב וכבד - זאת על ידי הנשמה מלאכותית חיצונית לא פולשנית, ובהמשך, באמצעות החדרת פיום קנה על ידי הצוות הרפואי שמגיע למקום לצורך הנשמה מלאכותית.

מהו הטיפול בטביעה יבשה?

לאחר שהטובע מגיע לבית החולים מעניקים לו טיפול תומך שכולל בדרך כלל הנשמה מלאכותית, נוזלים וטיפול תרופתי אנטיביוטי, ומבצעים בדיקות הדמיה ראשוניות כדי לאבחן האם מדובר בטביעה יבשה או בטביעה רטובה.

במקרים שבהם הבדיקות הראשוניות מעידות על טביעה יבשה, מבצעים בדיקות נוספות כדי לאתר את מקור הבעיה שגרם לטביעה ולהעניק טיפול ספציפי לאותה בעיה. כך למשל, בדיקת CT מוח כדי לבדוק/לשלול אירוע מוחי, בדיקות א.ק.ג כדי לבדוק/לשלול אם הטביעה נגרמה כתוצאה מהפרעות קצב, מאוטם חריף וכדומה.

מה גורם ל"מוות מאוחר" כתוצאה מטביעה?

בניגוד לדעה הרווחת, מעט מאוד אנשים שהגיעו לביה"ח לאחר אירוע של כמעט טביעה, מתו מאוחר יותר כתוצאה מאי ספיקה נשימתית.

רוב מקרי המוות הם תוצאה של סיבוכים שונים – לרוב מדובר בנזק מוחי שנגרם בגלל חוסר חמצן או הפרעה בזרימת החמצן למוח (ככל שמשך הזמן שבו סבל הטובע מחוסר חמצן היה ארוך יותר, כך גדל הסיכון לנזק מוחי בלתי הפיך). לעיתים ישנם סיבוכים נוספים, כגון דלקת ריאות או הישנות של הבעיה הרפואית שגרמה מלכתחילה לטביעה היבשה (למשל, אירוע מוחי).

 העזרה הראשונה שיש להגיש במקרה של טביעה - רגילה או יבשה - היא זהה. צילום: שאטרסטוק

על מה חשוב להקפיד לאחר מקרה של טביעה?

בשנים האחרונות פורסמו מספר מקרים שבהם אדם היה מעורב באירוע של כמעט טביעה, התאושש ולא הגיע לקבלת טיפול בביה"ח, אך כעבור מספר שעות (בד"כ עד 48 שעות לאחר האירוע), מצבו הרפואי התדרדר ובחלק מהמקרים גרם למוות.

תופעה זו, שכאמור מכונה בטעות "טביעה יבשה", עלולה להתרחש במקרים שבהם ישנה הישנות של האירוע שגרם לאותה טביעה יבשה (מכאן נובעת הטעות). המשמעות היא שהסיבוכים או המוות במקרה כזה הם אינם תוצאה של אירוע הטביעה, אלא תוצאה של הבעיה הרפואית!

לכן, בכל מקרה שבו אדם חש ברע בעת ששהה במים ונזקק לעיסוי לב או לתמיכה אחרת – חשוב להגיע להיבדק בבית החולים, גם אם אותו אדם התאושש ולא נזקק לפינוי רפואי. אך גם במקרים שבהם אותו אדם שהרגיש לא טוב בתוך המים לא נזקק לתמיכה או לטיפול כלשהו, חשוב לשים לב לסימנים שונים שעלולים להעיד על בעיה (חולשה, סחרחורת וכדומה) ובכל מקרה של חשד חשוב מאוד לגשת להיבדק, גם אם חלפו מספר שעות מאז האירוע.

לסיכום: טביעה יבשה היא אינה "טביעה שמתרחשת במקום יבש" כפי שנהוג לחשוב בטעות, אלא הגדרה רפואית לטביעה שנגרמה כתוצאה מבעיה רפואית ולא כתוצאה מבליעת מים. ההישנות של אותה בעיה שגרמה מלכתחילה לטביעה, היא זו שעלולה במקרים מסוימים להביא להתדרדרות של המצב הרפואי ולכן בכל מקרה שבו אדם חש שהוא נחנק ("טובע") בתוך המים, חשוב להיות ערניים ולהגיע לבדיקה רפואית.

ד"ר בוריס איסקוביץ הוא סגן מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי הלל יפה.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום