חרדה דנטלית של ילדים ומבוגרים: אפשר להירגע

חרדה דנטלית (פחד מטיפול שיניים) שכיחה מאוד בקרב מבוגרים וילדים כאחד. למען האמת, אין כמעט מטופל שמגיע למרפאת השיניים ללא חשש כלשהו.

המקור לחרדה דנטלית הוא פסיכולוגי. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לחרדה דנטלית?

בדומה לסוגים אחרים של חרדה, גם המקור לחרדה דנטלית הוא פסיכולוגי, ונובע ברובו כתוצאה מחוויית עבר בלתי נעימה (פוסט טראומה), מתחושת "חוסר שליטה" או כתוצאה מפחד שהושרש ע"י ההורים (ללא כוונה) כבר בילדות.

חרדה כתוצאה מטראומה

בקרב מבוגרים רבים, הפחד מטיפול השיניים השתרש לאחר שעברו, לרוב בשנות ילדותם, חוויה דנטלית שלילית שלא טופלה והם "סחבו" איתם את החוויה לאורך השנים. כך, למשל: התנהגות לא סבלנית של רופא השיניים, שהותירה בהם תחושה קשה; התעללות דנטלית שעברו; סיבוכים או כאב חזק לאחר טיפול שיניים בעבר וכו'.

חרדה בעקבות חוסר שליטה

סיבה נוספת לחרדות דנטליות היא תחושת חוסר השליטה שמתלווה לטיפולי שיניים. נכון, אמנם, כי בכל טיפול רפואי כירורגי יש סוג של חוסר שליטה, אך בעוד שמרבית הטיפולים האחרים מתבצעים תחת הרדמה, טיפולי השיניים מתבצעים בד"כ כשהמטופל בהכרה מלאה, בשעה שנדרש ממנו לשתף פעולה. השילוב בין האזור הרגיש של הטיפול, חוסר היכולת לזוז והמודעות לשלבי הטיפול השונים, מעצימים את חוסר השליטה ותורמים גם הם לתחושת החרדה.

חרדה מושרשת

אחד הגורמים הנפוצים ביותר, המובילים להתפתחות חרדה דנטלית כבר בילדות, נעוץ דווקא בכוונות טובות של ההורים, בניסיון "להרגיע" את הילד לפני טיפול שיניים.

רוב ההורים "מכינים" את הילד שלהם לקראת הטיפול, באמצעות אמירות כגון: "אל תפחד, זה לא יכאב"; "אם יכאב לך, נקום ונלך" וכו'.

כך, בלי לשים לב, דווקא האמירות האלה משדרות לילדים שמדובר במשהו מפחיד ("אל תפחד") וכי יש סיכוי שיכאב לו ("זה לא יכאב"). כלומר, ההורים משיגים למעשה בדיוק את התוצאה ההפוכה ממה שקיוו להשיג. הם משרישים את הפחד המובנה מפני טיפול שיניים. זהו פחד שמוטמע בתודעה העמוקה ורק מתעצם עם השנים.

משדרים לילד שאתם סומכים על הרופא. צילום: שאטרסטוק

איך ניתן למנוע חרדות דנטליות בקרב ילדים?

כאמור, כדי למנוע פחד של ילדים מרופא שיניים, מומלץ להימנע מהכנת הילד לטיפול, באמצעות הבטחות שווא ו/או אמירה של משפטי מפתח העלולים להיות הרסניים, הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק.

ככל ש"תנרמלו" את טיפול השיניים, כך הילד יפחד פחות מהטיפול. ככל שתימנעו מהבטחות שווא, כגון "אל תדאג, הרופא לא יעשה לך כלום", כך תאפשרו לילד לסמוך על הרופא ותמנעו ממנו אכזבה וחשש מפני הטיפול הבא.

בנוסף לכך, חשוב לזכור שהחוויה של הילד מושפעת גם מההתנהגות שלכם במהלך הטיפול עצמו. בניגוד לשנים עברו, ההורים מורשים כיום להיכנס עם הילד לחדר הטיפולים. הורים, שימו לב: חשוב לעמוד בצד ולהתערב רק אם יש צורך ממשי בכך. כשאתם לא מתערבים, אתם משדרים לילד שאתם סומכים על הרופא, ולכן גם הוא יוכל לסמוך על הרופא ביתר קלות.

כיצד מומלץ להתמודד עם חרדות דנטליות בקרב ילדים?

ברוב מרפאות השיניים של קופות החולים, הפתרון שמוצע לילדים עם חרדה דנטלית, שאינם מסוגלים לשתף פעולה, הוא טיפול שיניים תחת הרדמה כללית. עם זאת, לא תמיד מדובר בפתרון הטוב ביותר. יש דרכים אחרות שבהן ניתן להתגבר על הבעיה.

הדבר החשוב ביותר בהתמודדות עם חרדות דנטליות, שכבר קיימות אצל ילדים, הוא להעניק להם חוויה מתקנת. כדי לאפשר זאת, נדרשת סבלנות רבה מצד הרופא, התאמה של הטיפול ובמקרה הצורך גם סיוע תרופתי. כך, למשל:

• טיפול תרופתי מקדים להפחתת מפלס החרדה;
• שימוש בסדציה (טשטוש);
• שימוש בגז צחוק;
• שימוש במכשירים ייעודיים, כגון הרדמה עם WONT - מזרק מיוחד שדומה לעיפרון, שבקצהו יש מחט דקיקה שלא דוקרת, אלא משמיעה צפצוף בעת ההזרקה.

קיימות שיטות נוספות, מורכבות יותר, לטיפול בחרדות דנטליות אצל ילדים, כגון היפנוזה (נעשית ע"י רופאים בעלי רישיון להיפנוזה בלבד), שיחות, דימויים, הרפיות וכו'.

מה בנוגע להתמודדות עם חרדות דנטליות בקרב מבוגרים?

ההתמודדות עם חרדות דנטליות בקרב מבוגרים מתמקדת בעיקר בהסטת קו המחשבה מהטיפול למקום אחר (התמודדות עם הביטוי של החרדה ולא עם הגורם לחרדה). זאת, באמצעות שימוש בגז צחוק, ובמקרי הצורך אף באמצעות מתן כדור הרגעה (כדוגמת וליום) לפני הטיפול.

גם כאן, חשוב מאוד שרופא השיניים ינהג בסבלנות ובעדינות, יסביר למטופל כמה שיותר על הטיפול עצמו, ויעשה כל שביכולתו כדי לגרום למטופל לחוש רמת אמון גבוהה.

לסיכום: ההתמודדות עם חרדות דנטליות של מטופלים היא חלק בלתי נפרד מתפקידו של רופא השיניים ומתאפשרת כיום באמצעות מגוון רחב של עזרים. עם זאת, כדי למנוע התפתחות חרדה דנטלית בקרב ילדים, חשוב שההורים ינרמלו את הטיפול ככל האפשר (בניגוד לאינסטינקט הבסיסי) וייצרו אצל הילד חוויה חיובית.

ד"ר ניסים לוי הוא רופא שיניים כללי.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.