חרדת טיסה: כל מה שרציתם לדעת

למרות העובדה שכיום אנשים טסים בשכיחות הגבוהה ביותר אי פעם, ולמרות הנתונים שמוכיחים כי מטוס הוא כלי תחבורה בטוח, חרדת טיסה היא עדיין אחת מהחרדות הנפוצות ביותר.

מנתוני המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) עולה כי כ-12.5 אחוז מהאמריקאים (ואחוז דומה של אירופאים), יתמודדו בשלב כזה או אחר עם פוביה כלשהי. 2.5-6.5 אחוזים מהם יסבלו מפוביית טיסה ("אוויופוביה", Aviophobia). כמו כן

מספר גדול יותר של אנשים בקרב האוכלוסייה הכללית סובלים מפחד כלשהו מטיסות, שמבחינה רפואית אינו מוגדר כפוביה.

רבים מאלו שסובלים מפחד טיסה נוטים להימנע מטיסות, בין אם מטיסות לצורך טיול ובין אם מטיסות לצורכי עבודה -  הימנעות שעשויה לפגוע באיכות החיים בעידן המודרני והגלובלי.

אנשים רבים חוששים לטוס בגלל חוסר השליטה שיש להם בסיטואציה. צילום: שאטרסטוק

במה מתבטאת חרדת טיסה?

חרדת טיסה מתבטאת בתסמינים פיזיולוגיים לא נעימים, שיכולים להופיע במהלך הטיסה עצמה, או מעצם המחשבה עליה: רעד, זיעה מוגברת, כאבי בטן, בחילות, סחרחרות, דופק גבוה, קשיי נשימה (תחושת מחנק או לחילופין היפר ונטילציה) וכדומה.

מהם הגורמים לחרדת טיסה?

המקור לחרדת טיסה יכול לנבוע מכמה גורמים עיקריים:

חוסר שליטה – אנשים רבים חוששים לטוס בגלל חוסר השליטה שיש להם בסיטואציה, שכן לעומת סיטואציות מפחידות אחרות, שבהן החלק הקוגניטיבי של המוח יודע שיש לו אפשרות לברוח ממקום הסכנה, טיסה היא מבחינת "אין דרך חזרה". הידיעה שמרגע שדלתות המטוס נסגרות הם "תקועים בתוכו" ואין להם "לאן לברוח", הופכת את פחד הטיסה לרגיש ועוצמתי כפליים. גם הידיעה העובדתית כי טיסה בטוחה יותר מנהיגה ברכב למשל, לא מסייעת לאותם אנשים המפחדים לטוס.

חוסר הבנה – חלק מהאנשים אינם מבינים באמת "איך פועל המטוס", או שלא טסו קודם ועצם המחשבה על כך מרתיעה אותם.

סימפטום לחרדה רחבה יותר – לעיתים הפחד מטיסה הוא סימפטום של חרדה רחבה יותר, כמו קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) או פחד גבהים.

טראומה – חרדה שנובעת כתוצאה מחוויית טיסה לא נעימה שחוו בעבר ("התניה קלאסית"). כך למשל, טלטולים בגלל כיסי אוויר, נחיתת חירום בגלל תקלה במטוס, או אף חוויה טראומטית בעבר שלא תמיד מודעים אליה (למשל, תינוק שנפל מגובה).

השלכה חיצונית – פחד מטיסות שהשתרש והתפתח כתוצאה מחשיפה חיצונית לסכנות הטמונות בטיסה. כך למשל, צפייה בסרטים שעוסקים בהתרסקות מטוסים, דיווחי חדשות על התרסקות מטוסים וכך הלאה.

סימפטום של התקפי חרדה - אנשים שסובלים מהתקפי חרדה (שאינם בהכרח קשורים לטיסה) נוטים לפחד יותר מטיסות, בשל החשש שאם הם יחטפו התקף פאניקה במהלך הטיסה לא יהיה להם מה לעשות והם ייאלצו להמתין עד שינחתו.

איך להתגבר על חרדת טיסה?

כיום מוצעות לא מעט שיטות שונות לטיפול בחרדת טיסה, שאותן ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים:

1. טיפול קוגניטיבי התנהגותי;
   
   
2. טיפול פסיכולוגי דינמי;
   
   
3. טיפול תרופתי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

בגישת טיפול זו (CBT) מתרכזים בסימפטומים של חרדת הטיסה ולא במקור שלה. ניתן לומר כי המטרה של הטיפול הקוגניטיבי היא "ללמוד לחיות עם הפחד" ולא בהכרח "להעלים אותו".

תחת הקטגוריה הזו ניתן למצוא מגוון רחב של שיטות ושל סוגי טיפולים - החל מתרגול של נשימות או מנטרה מרגיעה אחרת, דרך שימוש בסימולציות טיסה ועד שיחות פסיכולוגיות שמתרכזות בהיבטים השכלתניים (הסבר על אופן הפעולה של המטוס, קריאת נתונים סטטיסטיים שממחישים את הפן הבטיחותי, הסבר על מה שקורה בכיס אוויר וכדומה).

טיפול פסיכולוגי דינמי

גישה טיפולית מתבססת על התיאוריה הפרוידיאנית שלפיה חרדת טיסה היא סימפטום למשהו עמוק יותר, ולכן המטרה של טיפול זה היא להגיע לשורש הבעיה ולטפל בה.

הטיפול בגישה זו הוא לרוב טיפול ארוך טווח שמתמקד בעיקר בשיחות "עקיפות", תיאור חלומות למשל, שבאמצעותן ניתן לאתר את הסיבה שהובילה להתפתחות חרדת הטיסה. חלק מהמטפלים המורשים משתמשים לשם כך גם בשיטות טיפול נוספות שפועלות על התת מודע (היפנוזה למשל).

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי ניתן על ידי פסיכיאטר ומותאם לכל אחד באופן אינדיבידואלי:

• לעתים הטיפול התרופתי ניתן כטיפול בפני עצמו - נטילת כדור שינה או כדור נגד חרדה לפני טיסה למשל;
  
  
• לעתים הטיפול התרופתי ניתן בשילוב עם טיפול פסיכולוגי - במקרים שבהם חרדת הטיסה חמורה, ו/או במקרים שבהם חרדת הטיסה נובעת מהפרעה פסיכיאטרית עמוקה יותר (קלסטרופוביה, למשל).

חרדת טיסה מתבטאת בתסמינים פיזיולוגיים לא נעימים. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: פחד טיסה הוא סוג ספציפי של הפרעות חרדה שניתן לטפל בו בשיטות שונות, אם באמצעות טיפול בסימפטומים עצמם ואם באמצעות טיפול עמוק יותר שמטרתו להגיע לשורש הבעיה. לכן, אם אתם סובלים מחרדת טיסה הפוגעת באיכות חייכם, אל תשלימו עם המצב, אלא פנו לטיפול.

ד"ר ירחמיאל ברבר הוא פסיכיאטר מומחה ופסיכוגריאטר, מנהל מערך בריאות הנפש בשירות הפסיכיאטרי במחוז מרכז של קופ"ח מכבי.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.