שתלים דנטליים בהעמסה מיידית

העמסה מיידית היא שיטה רבת יתרונות, להשתלת שתלים דנטליים, המתבצעת במספר מינימלי של טיפולים. ההעמסה המיידית מתאימה למטופלים עם מחלות חניכיים מתקדמות, שהובילו למצב שהשיניים "זזות" בפה ואין דרך לשקם אותן ולהצילן.

קיצור משמעותי של תהליך ההשתלה. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצעת העמסה מיידית של שתלים דנטליים?

העמסה מיידית מתבצעת בשלושה חלקים:

החלק הראשון: הכנת כתרים זמניים, העוברים עיבוד כדי שיקבלו מראה אסתטי. בנוסף לכך, השתלים "מבושלים" בשיטה מיוחדת שהופכת את האקריל, החומר ממנו עשויים הכתרים, לחזק במיוחד.

החלק השני: ביצוע עקירות של השיניים הדרושות. אם יש בכך צורך, זהו השלב שבו תתבצע גם השתלת עצם או הרמת סינוס, כדי לעבות את עצם הלסת, שאליה יוחדרו השתלים. זאת, כדי להבטיח את יציבותם ועמידותם.

החלק השני הוא זה שהופך את שיטת ההעמסה המיידית לייחודית, מכיוון שכבר לאחר שתי פגישות, המטופל חוזר לביתו עם שיניים אסתטיות וחזקות: מיד לאחר העקירות (והשתלת העצם/ הרמת הסינוס, אם אכן התבצעו) - יוחדרו השתלים ועליהם המבנים הזמניים, שהוכנו בשלב הראשון, לפיו של המטופל.

החלק השלישי: חלק זה מתבצע מספר חודשים מאוחר יותר, לאחר שהשתלים כבר נקלטו. עבור שתלים בלסת העליונה, מדובר בכחצי שנה; ואילו שתלים בלסת התחתונה ידרשו כשלושה חודשי קליטה. לאחר ביצוע המדידות הדרושות, יוכנו המבנים הקבועים ויורכבו על השתלים, במקום המבנים הזמניים.

מהם היתרונות של שיטת ההעמסה המיידית?

היתרון הגדול של שיטת ההעמסה המיידית הוא קיצור משמעותי של תהליך ההשתלה. לקיצור התהליך - הנובע מהחדרת השתלים, מיד לאחר העקירות - יש יתרון נוסף: צמצום משמעותי של אובדן העצם, המתרחש באופן טבעי לאחר עקירה.

האם יש מטופלים שאינם מתאימים להשתלה בהעמסה מיידית?

אכן, יש מטופלים שמצבים בריאותיים שונים שהם סובלים מהם, או הרגלים מסוימים הקשורים באורח החיים שלהם, הופכים אותם למועמדים בלתי מתאימים לביצוע השתלה דנטלית בהעמסה מיידית.

כך, למשל: עישון כבד וסוכרת משפיעים על אספקת הדם לחניכיים, ולכן עלולים להוביל למחלות חניכיים חמורות, המקשות על קליטת השתלים. ככלל, חולי סוכרת שמדד ה-A1C שלהם גבוה מ-8.5 לא יתאימו להשתלה, וכך גם חולי אוסטיאופורוזיס המטופלים בביספוספונטים, מכיוון שהם מגבירים את ספיגת העצם מסביב לשתל.

האם יש תופעות לוואי או סיבוכים העשויים לקרות לאחר ההשתלה?

תופעות הלוואי של השתלה דנטלית בהעמסה מיידית עלולות להיות נפיחות או שטפי דם קלים, בעיקר בגיל מבוגר. לרוב מדובר בתופעות לוואי מינוריות בלבד, ורוב המטופלים חוזרים לעבודה ולשגרה כבר ביום למחרת.

כאשר ההשתלה נעשית בידי רופאי שיניים בעלי ניסיון ומומחיות בתחום, הסיכון לסיבוכים כמעט אפסי. עם זאת, קיימת לעיתים סכנה שאחד השתלים לא ייקלט, ואז יהיה צורך להחדיר שתל חדש במקומו. כדי להבטיח את הצלחת ההשתלה גם במקרה של שתל שנכשל, כדאי להשתמש בכמה שיותר שתלים. כך, גם כישלון של שתל או אפילו שני שתלים, לא יגרמו לכך שההשתלה כולה לא תצליח.

להגיע מידי שנה לביקורת. צילום: שאטרסטוק

על מה יצטרך המטופל להקפיד אחרי ההשתלה?

יש פרסומות שונות, המבטיחות למטופלים השתלה ביום אחד, וחזרה לשגרה כבר יום למחרת, כולל אכילת מאכלים קשים. חשוב להבין מראש שהבטחות אלה אינן נכונות: במשך חודש וחצי - חודשיים לאחר הטיפול, יידרש המטופל לאכול מזון טחון בלבד, כדי לא להעמיס ולא ליצור לחץ על השתלים. לאחר תקופה זו, יוכל המטופל להתחיל לאכול בהדרגה מאכלים יותר קשים.

טעות נפוצה נוספת היא לחשוב שמרגע שיש שתלים, אין צורך להקפיד על ניקוי אבנית. ההיפך הוא הנכון! לאחר ההשתלה, יידרש המטופל להגיע מדי שנה לביקורת אצל רופא השיניים, ולהקפיד על ניקוי אבנית כל חצי שנה, כדי לשמור על תוצאות ההשתלה לאורך זמן.

בעזרת הקפדה מתאימה, השתלים יחזיקו מעמד לטווח ארוך, ויאפשרו למטופלים מראה שיניים אסתטי. לאחר תקופת ההחלמה, המטופלים יוכלו לחזור לחיים "רגילים", לאכול כל מה שירצו, לדבר כרגיל, ולא לסבול ממגבלות הכרוכות בפתרונות אחרים, כגון שימוש בתותבות.

לסיכום: שיטת ההעמסה המיידית היא שיטה מהירה ויעילה להשתלת שתלים דנטליים, המתבצעת על ידי החדרת השתלים, מיד לאחר עקירת השיניים. כך, השיטה מצמצמת את אובדן העצם הנובע מהעקירה. בחודש וחצי - חודשיים הראשונים לאחר ההשתלה, יידרש המטופל לצרוך מזון טחון בלבד. בהמשך, יהיה עליו להגיע מדי חצי שנה לניקוי אבנית ומדי שנה לביקורת אצל רופא השיניים. השתלה דנטלית בהעמסה מיידית אינה מתאימה לכל מטופל. כך, למשל: מטופלים חולי סוכרת שמדדי הסוכר שלהם אינם מאפשרים ביצוע של ההשתלה, וחולי אוסטיאופורוזיס, המטופלים בביספוספונטים, ולעיתים גם מעשנים כבדים במיוחד.

ד"ר מישל קסוס היא מומחית ברפואת שיניים, ובפרט בטיפולי שיניים בטכנולוגיות חדישות, שיקום הפה ואסתטיקה דנטלית. מנהלת מרפאת שיניים בראשון לציון.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.