קנאביס רפואי: כל מה שחשוב לדעת

קנאביס הוא צמח שידוע ברפואה כבר מעל 6,000 שנה, וישנן עדויות רבות לשימושים בו למטרות רפואיות במקומות כמו הודו, מצרים ומסופוטמיה העתיקה. גם בסין רווח השימוש בצמח ורופאי הקיסר טאו המליצו לו לפני יותר מ-1,500 שנה על שימוש בקנאביס לטיפול במכאוביו.

בקנאביס קיימים כ-120 חומרים פעילים, הנקראים קנבינואידים, ועשרות רבות של חומרים נוספים שטיבם עדין לא ברור. פרופסור רפאל משולם, כימאי ישראל וחתן פרס ישראל, שהקדיש את חייו לחקר צמח הקנאביס, הוא הראשון שהצליח לבודד את החומר הפעיל בקנאביס ולגלות את שני

הקנבינואידים העיקריים בקנאביס: ה-THC, שנמצא כיעיל בהקלה על כאבים; ו-CBD, שנמצא יעיל בטיפול בדלקות, באפילפסיה, בתסמונת טורט ועוד.

מה ההבדל בין קנאביס רפואי לקנאביס רגיל?

קנאביס רפואי הוא קנאביס שעומד בשני תקנים הישראליים, בכל הקשור לגידול, אחסון, שיווק וריכוז החומרים בו: תקן לגידול הקנאביס, הנקרא IMC-GAP; ותקן לייצור הקנאביס - IMC-GMP. זני קנאביס העומדים בתקנים אלו הם זנים שהוכחו כיעילים בבני אדם, העוברים השבחה במכוני חקלאות מורשים, ומגודלים אך ורק על ידי חקלאים בעלי רישיון ממשרד הבריאות, בתנאי גידול מוגדרים מראש, המאפשרים שימוש בחומר לצרכים רפואיים.

בזנים אלה, אנו יודעים מהם הריכוזים של החומרים הפעילים, כך שיש לנו את היכולת להתייחס אליהם ממש כפי שאנחנו מתייחסים לתרופות. זאת, לעומת קנאביס שאינו רפואי, שאיננו יודעים היכן הוא גדל, באילו תנאים ומה בדיוק הוא מכיל.

ניתן לצרוך את הקנאביס הרפואי באמצעות עישון התפרחת, או טפטוף שמן המופק מן הצמח מתחת ללשון. צילום: שאטרסטוק

כיצד הקנאביס הרפואי מסייע לחולים?

בגוף של כל אחד מאיתנו קיימת מערכת שנקראת המערכת האנדוקנבינואידית, מערכת עצבים פנימית, שפעולתה קריטית לתפקוד השוטף של הגוף, והיא משפיעה באופן חד על מגוון רחב מאוד של תהליכים ביולוגיים וכימיים בגוף, כגון: הולכת עצבים, בקרה על המערכת החיסונית, התיאבון, תחושת הכאב, מצב הרוח, הזיכרון ועוד.

כאשר המערכת האנדוקנבינואידית נחלשת, ויש בעיה באחד או יותר מהתהליכים בהם היא מעורבת, ניתן לחזק אותה באמצעות אנדוקנבינואידים צמחיים, המופקים מהקנבינואידים - אותם חומרים פעילים הקיימים בצמח הקנאביס. השפעה נוספת של הקנאביס היא על תעלות הסידן המצויות בקצות מערכת העצבים בגופנו, דרכן משתחררים חומרים שמגבירים את הולכת הכאב בגוף. הקנאביס מסייע לחסום את התעלות האלו, ובכך מעכב את שחרור החומרים ומקל על הכאב.

בטרם רופא מאשר מתן קנאביס רפואי, עליו לבחון מי החולה שנמצא לפניו. עישון קנאביס בגיל צעיר מעלה את הסיכוי להתפרצות תופעות פסיכוטיות וכן לשימוש בסמים קשים בהמשך החיים. מצד שני,   יש לשקול את הסיכונים הכרוכים באופציות הטיפוליות החלופיות, כמו משככי כאבים אופיואידים, בנזודיאזפינים לטיפול בחרדה, נוגדי דיכאון טריציקליים, ותרופות נוגדות כאב ודלקת ממשפחת ה- NSAID - תרופות שהפוטנציאל שלהן לתופעות לוואי הוא גדול יותר מאשר שימוש בקנאביס ובנוסף הן נחשבות בעלות פוטנציאל גבוה להתמכרות.

עם זאת, השימוש בקנאביס לעולם לא יהיה טיפול קו ראשון, ויינתן רק לחולים שכבר טופלו בתרופות אחרות ונמצא כי הן נכשלו מבחינת יעילות או שהחולה סובל מתופעות הלוואי שלהן. מורכבות הטיפול במחלות הכאב הכרוני ובמחלות אחרות בהם הקנאביס נמצא יעיל, מצביע על כך שהשיקולים הרפואיים העומדים בבסיסו של הקשר בין הרופא לחולה הם בעלי חשיבות עליונה להצלחת הטיפול.

מהם הזנים הנפוצים ביותר של קנאביס רפואי?

יש עשרות עד מאות זנים שונים, אך בעקבות ההסדרה החדשה, הסיווג כעת לפי זנים אינו רלוונטי. כיום מדברים על תכולת החומרים הפעילים. יש זנים בהם שיעור ה-THC גבוה וה-CBD יחסית נמוך; ישנם זנים עשירים ב-CBD ועניים ב-THC ויש זנים מאוזנים. בכל מקרה, עדיף להתחיל, בעיקר באנשים מבוגרים, עם זנים מאוזנים מבחינת ה-THC וה-CBD (במידה וניתן להשיגם), מכיוון שאז החומרים הפעילים נמצאים במצבם האופטימלי וכמות תופעות הלוןאי מצומצמות.

בסך הכל, THC נחשב כמועיל במיוחד לשיכוך כאבים, ול-CBD מייחסים יותר תכונות אנטי-דלקתיות. THC גם אמון על דיכוי של עוויתות בשריר, הנובע ממחלות שונות כדוגמת הפרקינסון, וידוע כמפחית בחילות.

אחת ההשפעות היותר נפוצות המדווחות בנוגע לשימוש בקנאביס היא יכולתו לסייע לשינה איכותית. רבים סבורים כי ה-THC הוא זה שתורם לעייפות, ואילו ה-CBD נחשב לחומר מעורר יותר.

בסופו של דבר, אפשר לומר כי הקנאביס הוא סם די מורכב. לעיתים יש לשני הקנאבינואידים שבו השפעות הופכיות, מה שיכול להסביר את הסיבה לתחושות השונות שאנשים חווים כאשר הם משתמשים בצמח.

חשוב לזכור: יש מטופלים שלא ירגישו כלום בפעמים הראשונות בהן הם ישתמשו בקנאביס. תקופת התרגלות הגוף לקנאביס עשויה להמשך גם שבועיים, לכן כדאי להמתין בסבלנות.

כמה מטופלים בקנאביס רפואי יש כיום בישראל?

בישראל יש כיום קרוב ל-50,000 מטופלים בעלי רישיון פעיל. המספר הולך ועולה כמעט באלף רישיונות נוספים מדי חודש.

מה כולל התהליך לקבלת אישור לקנאביס רפואי?

קיימות כיום שתי דרכים לקבל רישיון לקנאביס רפואי:

1. דרך רופא מומחה באישור היק"ר: כל רופא מומחה שחושב שמטופל שלו עונה על הקריטריונים של משרד הבריאות ובתחום מומחיותו, יכול להגיש בקשה ליק"ר לקבלת רישיון. הבקשה תיבחן על ידי היק"ר, בתהליך שעשוי לקחת מספר חודשים, והאישור יינתן על ידם.
   
   
2. ישירות דרך רופא המוסמך לכך: רופאים העובדים במרפאות הציבוריות, אשר עברו קורס מיוחד ביק"ר וקיבלו 'אישור מנהל', רשאים להנפיק רישיון בעצמם. כלומר: יש באפשרותם, על סמך שיקול דעתם לאחר שהמטופל מילא את דרישות נוהל 106 של משרד הבריאות, להוציא רישיון לקנאביס רפואי ללא צורך באישור היק"ר. באופן דומה, רשאים אונקולוגים, שקיבלו את ההסמכה מהיק"ר, להוציא רישיון למטופליהם העומדים בקריטריונים.

האם כל רופא רשאי להנפיק רישיון?

חשוב לציין כי כל רופא מומחה רשאי להנפיק רישיון לחולים הסובלים מבעיה השייכת לתחום ההתמחות שלו. למשל: מומחה ברפואה לשיכוך כאב, יכול להנפיק רישיון לחולי כאב, אך לא לחולי PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) השייכים לתחום הפסיכיאטריה. יחד עם זאת, רופא שעבר את הקורס של משרד הבריאות ומחזיק ברישיון מנהל, יכול להנפיק אישור גם עבור חולה עם בעיות שלא קשורות לתחום שלו, בתנאי שיקבל המלצה מנומקת ומפורטת מהרופא המומחה המטפל בו, בצירוף כל המסמכים והטפסים הדרושים, המעידים על מיצוי כל שאר אפשרויות הטיפול.

לחצו כאן לרשימת הרופאים המומחים אשר מוסמכים על ידי משרד הבריאות להנפיק רישיון להחזקה ושימוש בקנאביס רפואי (רשימה זו עשויה להתעדכן מעת לעת). ברשימה ייתכן וישנם רופאים אשר טרם החלו את פעילותם בשל סיבות מנהלתיות, יש לברר מראש טרם מימוש התור.

מהם הקריטריונים לקבלת רישיון לקנאביס רפואי?

הקריטריונים לקבלת רישיון לקנאביס רפואי מוגדרים בנוהל 106 שהוציא משרד הבריאות. הנוהל מגדיר התוויות מיוחדות של המחלות או הבעיות הרפואיות, המאפשרות לקבל רישיון: סרטן, פרקינסון, מחלות מעיים דלקתיות, כגון: קרוהן וקוליטיס, טרשת נפוצה, איידס, אפילפסיה, טורט, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), מחלות סופניות אחרות ומחלות הכרוכות בכאב.

המחלה או הבעיה צריכה להיות בדרגת חומרה מסוימת. רק מקרים חמורים, בהם מוצו כל הטיפולים הרפואיים, יאפשרו קבלת רישיון. באותו אופן, כאשר מדובר בכאב, לא יינתן רישיון עבור כאב אקוטי, זמני, אלא רק עבור כאבים כרוניים של למעלה משנה.

יש לציין, כי נהלי משרד הבריאות עברו לאחרונה רפורמה משמעותית, ובעקבות ביקורת רבה שנמתחה על הרפורמה, אף הוכנסו בה לאחרונה מספר שינויים נוספים (ראו על כך בסקירה נפרדת).

אין ספק כי שיטת האספקה החדשה דרך בתי מרקחת על ידי מרשמים, היא מהפכה של ממש - לעומת השיטה הקודמת שדרשה מהמטופלים לפנות ישירות לספקים ולמגדלים.

מה המחיר של קנאביס רפואי?

מכיוון שהקנאביס אינו נמצא בסל הבריאות, אין מחיר מפוקח, אלא מחיר שוק שנקבע על ידי בתי המרקחת, ויכול לנוע בין 110 ל-200 שקלים ל-10 גרם. המחיר הממוצע הוא כ-150 שקלים ל-10 גרם".

אילו חברות מספקות כיום קנאביס רפואי?

בהסדרה הישנה היו 8 ספקים שניהלו גם את הייצור של הקנאביס, גם את השיווק וגם את ההדרכה. כשמשרד הבריאות הנפיק רישיון לחולה, הוא העביר אותו לספק, שיצר קשר עם המטופל, העביר לו את החומר ונתן לו את הייעוץ הרפואי.

כיום, בהסדרה החדשה, ישנם שלושה ספקים בלבד המספקים קנאביס רפואי לבית המרקחת: חברת שאיפה לחיים ((BOL, חברת שיח וחברת פנאקסיה (המספקת את החומר לחברת ראפא וממנה לבתי המרקחת). החולה כבר לא נדרש לתקשר עם ספק, אלא מונפק לו מרשם הכולל את תכולת ה-THC וה-CBD הנדרשים עבורו והכמות הכללית לחודש צריכה. כאשר החולה מגיע לבית המרקחת, ניתן להציע לו מוצרים מתאימים משלושת הספקים השונים (בתנאי שהם קיימים במלאי).

את הייעוץ לגבי אופן השימוש בקנאביס מקבל כיום החולה מהרוקח עצמו, כמו ברכישה של כל תרופה סטנדרטית אחרת. כמו כן, על המטופל לחזור לביקורת אצל הרופא תוך שלושה חודשים, על מנת לראות איך הקנאביס משפיע והאם יש צורך לשנות את המינון.

כיצד ניתן להשתמש בקנאביס הרפואי?

החומרים הפעילים של הקנאביס נמצאים בתפרחת הצמח. ניתן להשתמש בקנאביס הרפואי בשתי צורות:

עישון: ניתן לגלגל את התפרחת הגרוסה בתוך נייר גלגול ליצירת סיגריה, או לדחוס אותה לתוך מקטרת עישון מסוגים שונים, ולאחר מכן להצית אותה לצורך שריפה מלאה. זוהי שיטת הצריכה הנפוצה ביותר מסביב לעולם והמועדפת על חולי קנאביס, אך חשוב לזכור כי העישון פוגע בריאות. הדרך המומלצת לצרוך את התפרחת היא באמצעות וייפורייזר - מאדה, מהסוגים השונים הקיימים בשוק. ממש לאחרונה, נכנסה לשוק חברה בשם SYQE, שפיתחה משאף ייעודי לקנאביס שיתרונו הגדול הוא מינון מדויק של החומרים הפעילים בתפרחת (ללא שאר חלקי הצמח שאינם פעילים). כך, ניתן להשתמש במינון מאוד נמוך ולהשיג תוצאה טובה.

יש לציין כי עישון או שאיפה של תפרחת הקנאביס תשפיע על החולה לכשעתיים-שלוש בלבד. לכן, יש צורך לעשן או להשתמש במאדה 5-6 פעמים ביום - אך בדרך זו, ההקלה תורגש באופן מידי.

שמן: מטפטפים מתחת ללשון את השמן המופק מהצמח, על פי המינון שרשם הרופא - טיפה אחת, שתיים או יותר. טיפות השמן מיועדות בדרך כלל לאנשים מבוגרים יותר או לחולים עם בעיית ריאות, המקשה עליהם לשאוף. לטיפות יש השפעה לטווח יותר ארוך, כ-6-7 שעות, אך השפעתן אינה מורגשת מיידית, אלא בצורה מאוד הדרגתית (לאחר כ-20 דקות מזמן הנטילה).

האם מותר להשתמש בקנאביס הרפואי גם מחוץ לבית?

התשובה תלויה גם באופן השימוש בקנאביס. אם החולה מעשן את התפרחת, הוא לא יוכל לעשות זאת בכל מקום שירצה, מכיוון שהחוק אוסר על עישון במקומות ציבוריים. ההמלצה שלי היא לצאת החוצה או למקום מבודד יותר. כמובן שעדיף לעשן בבית, אך אין סיבה לחשוש משימוש מחוץ לבית, כל עוד הוא נעשה במסגרת החוק.

האם ישנן מגבלות מסוימות על המשתמשים?

כאשר משתמשים בקנאביס רפואי אסור על פי החוק לנהוג, דבר שמגביל הרבה מאוד חולים, דווקא לאחר שסוף סוף קיבלו את הרישיון וחזרו להרגיש טוב יותר ולנהל שגרה מסוימת, שהיא ברוב המקרים טובה יותר.

מבחינת טיסה לחו"ל - הרישיון אינו תקף בחו"ל. יש מדינות בהן שימוש ואחזקת קנאביס הוא עבירה חמורה מאוד (בתאילנד, למשל, העונש על עישון קנאביס הוא 50 שנות מאסר!), ולכן לא כדאי להסתכן.

האם קנאביס רפואי ממכר?

קנאביס בפני עצמו אינו ממכר, ואחוזי ההתמכרות לקנאביס הם נמוכים מאוד. מכיוון שהתכולה ואחוזי החומרים הפעילים של הקנאביס הרפואי ידועים לנו, ניתן  להדריך את החולים לשימוש נכון ללא תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת, במטופלים שיש להם נטייה להתמכרות, הסיכוי להתמכרות לקנאביס עולה - ולכן כחלק מעמידה בקריטריונים לקבלת הרישיון, תיבדק כל נטייה קודמת של המטופל להתמכרות. אם קיימת נטייה להתמכרות, המטופל לא יוכל לקבל רישיון.

האם יש תופעות לוואי לשימוש?

תופעות לוואי ייתכנו בשימוש לא נכון. פעמים רבות, חולים מתחילים להשתמש בקנאביס הרפואי ואינם רואים השפעה. לכן, הם מעלים את המינונים בצורה דרסטית, אשר עלולה לגרום לתופעות לוואי, כגון: סחרחורת, בחילות, הקאות, חולשה והרגשה כללית לא טובה. כל שינוי במינון יש לעשות רק בתיאום עם הרופא, ולקחת בחשבון שבתחילת השימוש תיתכן תקופה מסוימת של ניסוי וטעייה, עד להבנת המינון המתאים.

הדרך המומלצת לעשן את הקנאביס הרפואי היא באמצעות וייפורייזר - מאדה. צילום: שאטרסטוק

האם מותר לגדל קנאביס רפואי בבית?

התשובה שלילית. ראשית, בקנאביס המגודל בבית, בדרך כלל לא ניתן לאמוד את תכולת החומרים הפעילים. שנית, גידול קנאביס בבית אסור על פי החוק, גם אם המגדל מחזיק ברישיון לשימוש והחזקה של קנאביס רפואי.

לסיכום: מתמודדים עם כאבים ממושכים ומשככי הכאבים הרגילים אינם מצליחים לסייע? ייתכן שכדאי לשקול שימוש בקנאביס רפואי בהמלצת רופא. לפי עדויות המשתמשים וממחקרים קליניים התחלתיים, יש לקאנביס הרפואי הצלחות בטיפול במגוון בעיות רפואיות. כמו כן, אנו עומדים בפני תקופה מרתקת, בה תיבדק יעילות הקאנביס הרפואי במחקרים קליניים מבוקרים. סביר להניח כי בעתיד נוכל לדעת הרבה יותר על השפעותיו של הקנאביס הרפואי.

ד"ר יעקב פוגלמן הוא מטפל בכאב, מוביל את מרפאת כאב של קופ"ח לאומית (מחוז צפון) ובעל מרפאת כאב פרטית בקניון "לב המפרץ". בעל אישור מנהל להנפקת רישיון להחזקה ושימוש בקנאביס רפואי.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.