הכל אני יכול בחופש הגדול?
"אמא, תקני לי גם", למה לכולם יש ולי אין?" ועוד שלל טענות מצד הילדים מטרידים מאוד הורים רבים, בעיקר בתקופה מלאה פיתויים כמו החופש הגדול. איך מתמודדים עם דרישות הילדים? ומה נכון לעשות כשאי אפשר למלא את רצונם? 5 טיפים להורים
כמעט כל הורה מכיר את אוסף המשפטים והתלונות שהילדים מטיחים בפנינו על בסיס קבוע ויכולים "לחרפן" אותנו - למשל: "תקנו לי", "אבל לכולם יש", "למה רק לי אין?" וכד'. בתקופת החופש הגדול, בו הילדים אינם נמצאים במסגרות ומבלים זמן רב עם חברים ובמקומות עתירי פיתויים, המשפטים האלה נשמעים בתדירות גבוהה מבדרך כלל. כהורים, חשוב שנבין מהיכן נובעים משפטים אלה, מהי מטרתם ובעיקר - כיצד עלינו להגיב אליהם בסיטואציות השונות בחופש הגדול.
אי אפשר למלא כל משאלה שלהם. צילום: שאטרסטוק
זה נכון, שהיינו רוצים למלא כל משאלה של הילדים שלנו. כולנו היינו רוצים שהילדים שלנו יהיו מאושרים בכל רגע נתון, אבל זוהי משימה שאינה ניתנת למימוש. החיים שלנו, כמו גם של ילדינו, מורכבים מרגעים רבים של אושר, שמחה והנאה ולצדם ישנם רגעים של תסכול, קושי ואכזבה.
התפקיד ההורי שלנו, הוא לאפשר לילדים שלנו להתמודד בהצלחה גם עם הרגעים הפחות קלים בחיים. לתת להם כלים להתמודדות, ובכך לאפשר להם לצמוח ולהבטיח את הצלחתם גם בעתיד, בהתמודדות עם מציאות בלתי רצויה.
אז איך נכון להגיב לטענות הילדים?
להלן כמה נקודות שאם נבין אותן, יהיה לנו קל להבין את המקור להתנהגות הילדים ובעזרתן גם נדע איך נכון לענות ברגעים שכאלה:
למה הם לא מרוצים אף פעם? הילדים שלנו רוצים, והרבה. זה טבעי. גם אנחנו כאלה. בדיוק כמו שאנו רוצים עוד בגדים, עוד חופשות, עוד מסעדות ועוד מותגים, כך גם הילדים שלנו רוצים עוד. הם רואים את מה שיש לחברים שלהם, מושפעים מתרבות השפע הבינלאומית בה הטרנדים מתחלפים בקצב גבוה, והם רוצים גם. אם הילדים שלנו בגיל ההתבגרות, הם עשויים פעמים רבות לחשוב שאם יהיו להם עוד דברים שכרגע אין להם, זה יוכל לסייע להם חברתית ולמצב אותם במקום גבוה יותר בפני אחרים. כהורים, חשוב שנבין את הרצון שלהם ומהיכן הוא נובע, אבל זה עדיין לא אומר שנממש אותו.
אמפטיה – ברגע שנבין כי הדרישה של הילדים חשובה עבורם ולא נועדה "לחפור" או "לנדנד" לנו, נוכל להיות יותר אמפטיים אליה. כדאי לשבת עם הילד או הילדה שלנו ולנסות להבין את מהות הצורך שעומד בבסיס הדרישה. כך, נוכל לייצר שיח שקול ומכבד הלוקח בחשבון את כלל ההשלכות של הבקשה: העלות, התועלת, ההשפעה החברתית, הקנאה, משך השימוש וכו'. באמצעות שיח כזה, יש סיכוי שלחלק מהבקשות נענה ולגבי חלק מהן נסביר לילדים, בצורה מאד ברורה ונחושה, כי אנו לא מתכוונים להענות. התפקיד ההורי שלנו הוא ללמד את הילד שלנו את ההבדל בין "רוצה" לבין "צריך". זהו שיעור חשוב לחיים, שיעזור לו לתעדף את בחירותיו בכל תחום בחיים.
התנהלות כלכלית נכונה – כהורים, אנו מתמודדים מדי יום בניהול תקציב. יש לנו מסגרת כספית ובתוכה אנו צריכים לכלכל את צעדינו. אנו צריכים לתעדף את החלטותינו ולדעת לחיות בצורה מאוזנת. לא צריך לפחד מלהעלות את הנושא הכספי מול הילדים, הרי בבוא היום הם יתנהלו גם בתחום זה באופן עצמאי. על מנת למנוע חיכוכים, מומלץ להגדיר מראש תקציב הגיוני מבחינתכם עבור כל ילד לחופש, והוא יכלכל אותו בהתאם לראות עיניו. חשוב שתגדירו בפני הילדים מה נכלל בתקציב זה, וכך כשהכל ברור ומסוכם מראש יופחתו הדרישות המופנות אליכם.
התמודדות עם תסכול – כל אחד מאיתנו, בכל גיל, מתמודד עם רגעי תסכול. כך גם הילדים שלנו שרוצים משהו ונענים בשלילה. ברגע שתיווכנו להם בכבוד ובהיגיון את סיבת הסירוב, צריך לתת להם להתמודד עם התסכול. בסופו של דבר, גם אם זה זה ייקח זמן, הם יעריכו אותנו ואת עמדתנו ההורית המנומקת. התפקיד שלנו הוא לסייע להם להתמודד עם האכזבה ועם הקושי. נהייה אמפטיים, ובשוך הזעם שלהם, נשקף להם את הערכתנו לכך שהם הצליחו להתמודד עם האכזבה. באופן זה, הילדים שלנו יצליחו להתמודד עם עוד שלל מצבי קושי שהחיים יזמנו להם.
רואים את חצי הכוס המלאה – הילדים שלנו שרק רוצים ורוצים עלולים להיתפס לרחמים עצמיים של "למה רק לי אין" ולהסתכל על חצי הכוס הריקה. בנקודה זו, כהורים, עלינו להזכיר לילדים שלנו כי אושר אינו תוצאה של חומריות. נזכיר לילדים שלנו כמה אנו בני מזל בחיים ונראה להם בכמה טוב אנו מוקפים. כאשר ילדים גדלים עם הורים אופטימיים, המרוצים בחלקם, גדלים הסיכויים כי גם הם ייטו לראות את חצי הכוס המלאה.
תפקיד ההורים ללמד את הילדים על ההבדל בין רוצה לצריך. צילום: שאטרסטוק
לסיכום: תקופת הקיץ, בנוסף ליציאה מהשגרה, מאתגרת אותנו, ההורים, בשלל בקשות ודרישות מצד הילדים, המוצפים בשפע של פיתויים. תכנון מראש והיצמדות לערכים המובילים אותנו בהורות, לצד אמפטיה ושיח מכבד עם הילדים שלנו, יסייעו לנו לצלוח גם מהמורה זו, בין אם נענה לדרישותיהם ובין אם נסרב להן.
לאה שטרן – מרצה ומנחת הורים, מכון אדלר.