האם ביה"ס שלכם בטוח?

"במהלך שנת הלימודים, עולה משמעותית מספר הילדים שמגיעים לחדר מיון עם פגיעות טראומה שונות", אומר ד"ר איאס קאסם, סגן מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה. "רובן נגרמות כתוצאה מחבלה או נפילה שהתרחשה, בדרך ובחזרה מבית הספר וכן כתוצאה מחנק, מצב מסוכן במיוחד שעלול לסכן חיים, בעיקר בקרב ילדים קטנים יותר". אכן, שנת הלימודים שבפתח טומנת בחובה לא מעט סכנות בטיחות, שאת חלקן הגדול ניתן למנוע באמצעות הקפדה על תקנים שונים. במקרים רבים אחרים, היכרות (ולו שטחית) עם מתן העזרה הרפואית הראשונית הנכונה, עשויה למנוע את החמרת המצב ואף להציל חיים.

הפגיעות השכיחות ביותר של ילדים במסגרות החינוכיות הן חבלות. צילום: שאטרסטוק

מהן הפגיעות השכיחות ביותר בשנת הלימודים?

על פי נתונים שהגיעו מארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, על בסיס המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים (NAPIS): במהלך השנים 2019-2010, פנו למיון בבתי החולים ברחבי הארץ 56,528 ילדים בגיל 17-3, עקב היפגעות במוסדות החינוך - 44% מהם כתוצאה מנפילה, 41% כתוצאה מחבלה, 9% כתוצאה מחתכים ו-3% כתוצאה מחדירה של גוף זר. 1,642 מהילדים שנפגעו נזקקו לאשפוז. כ-30 ילדים מתו כתוצאה מאותה פגיעה! שישה ממקרי המוות נגרמו כתוצאה מחנק. ארבעה מתוכם מתו בעקבות חנק ממזון, של ילדים עם צרכים מיוחדים הלומדים במוסדות של החינוך מיוחד. עוד עולה מהנתונים, כי רוב הפגיעות הפיזיות (42%) מתרחשות בקרב ילדים בני 14-10, 36% מתוכן בקרב ילדים בני 12-9. אגב, רוב הנפגעים הם בנים (68% בנים לעומת 32% בנות). רוב מקרי החנק מתרחשים בקרב ילדים בני 4-3.

לדברי ד"ר איאס קאסם, הפגיעות השכיחות ביותר של ילדים במסגרות החינוכיות הן אכן חבלות, כגון: חבלות ראש, שברים וחתכים, שנגרמים בעיקר כתוצאה מנפילות (ריצה במסדרון, החלקה, נפילה ממתקנים ועוד) או כתוצאה מאלימות. על פי נתוני "בטרם", 30% מהחבלות נגרמות כתוצאה ממעורבות של אדם אחר.

מתי נדרשת התערבות רפואית?

כמובן שלא כל פגיעה או מקרה רפואי המתרחש במהלך שעות הלימודים מחייבים פינוי לבית החולים ובוודאי שלא הזמנת אמבולנס, עם זאת, לדברי ד"ר קאסם, גם במקרים הפשוטים ביותר יש חשיבות רבה למצב המתקנים השונים (למשל: פציעה מברזל חלוד), לציוד העזרה הראשונה שנמצא במוסד החינוכי, והמלצה להכשרה של אנשי הצוות שיעברו קורס החייאה בסיסי במתן עזרה ראשונה; ולא פחות חשוב מכך: לשיתוף הפעולה בין הצוות החינוכי להורים.

"עם זאת", מוסיף ד"ר קאסם, "יש מצבים רפואיים רבים אחרים, העשויים להתרחש במהלך שעות הלימודים וחשוב להכיר ולדעת איך לנהוג בהם. כך, למשל: התעלפויות, תגובות אלרגיות, זיהומים וביטויים של מחלות שונות, למשל - נפילת סוכר אצל ילד חולה סוכרת. במקרים רבים, התנהלות נכונה של הצוות החינוכי 'ברגע האמת' יכולה להציל חיים, וכך גם הערנות של הצוות ושל ההורים בשעות שלאחר המקרה. המטרה היא לוודא שלא נגרם נזק שלא ניתן היה לזהות באופן מיידי".

חבלות גוף

• פגיעות מינוריות, כגון חבלה קלה או חתך קטן - יש לנקות את האזור, לחטא אותו ולהניח עליו פלסטר, אם יש בכך צורך.
  
  
• חתך עמוק או דימום חזק כתוצאה מהפגיעה - יש לשטוף את האזור עם מים זורמים, לבצע חבישה קלה ולפנות לבדיקה רפואית, כדי לבדוק אם יש צורך בביצוע תפרים.
  
  
• דימום חזק - יש ללחוץ עם היד על המקום המדמם, כדי לעצור את הדימום, ולהפנות את הילד בדחיפות לקבלת טיפול רפואי.
  
  
• חבלות חמורות, כגון שבר פתוח או חתך עמוק מאוד בבטן או בפנים (בעיקר אם החבלה נגרמה כתוצאה מנפילה מגובה) - יש להזמין אמבולנס ולפנות את הילד בדחיפות לבית החולים.
  
  
• חתכים כתוצאה מחפץ זר (למשל: זכוכית שנכנסה לרגל), או נפיחות כתוצאה מנפילה - יש לפנות את הילד לקבלת טיפול רפואי.

חבלות ראש

• חבלות ראש קלות - יש להושיב את הילד בצד, ולוודא שהוא "חוזר לעצמו" ומתנהג כרגיל בשעות שלאחר החבלה. במקביל, חשוב מאוד לעדכן את ההורים, כדי שימשיכו לעקוב בבית אחרי המצב. בכל מקרה, אם לאחר חבלת ראש הילד מקיא, ישנוני, מתנהג באי שקט, מתלונן על כאבי ראש, או אינו נראה כתמול שלשום, יש להביא אותו לקבלת הערכה רפואית.
  
  
• חבלות ראש קשות - שלאחריהן או במהלכן הילד מתעלף, מקיא, מתקשה לחזור לעצמו או מתנהג בצורה שאינה אופיינית לו, יש להביאו בהקדם לקבלת הערכה רפואית. לרוב ילדים כאלו מתאשפזים בבית החולים לאחר הערכה וטיפול במיון.

חנק

לדברי ד"ר קאסם, השתנקות (חנק) כתוצאה מהכנסת גוף זר לפה מאפיינת בעיקר ילדים קטנים. על אף שהשתנקות נדירה יחסית, מדובר במצב מסכן חיים. במקרה של בליעת גוף זר, בעקבותיו הילד מתקשה לנשום, יש להזמין אמבולנס באופן מיידי ולהקפיד על כך שעד להגעת האמבולנס, תתאפשר כניסת אוויר. "במצבי השתנקות כתוצאה מבליעה של גוף זר, כל שניה חשובה. לכן, חשוב מאוד שלפחות מישהו אחד מהצוות החינוכי יהיה נוכח במקום, מישהו שעבר קורס החייאה בסיסי, ויודע מה לעשות עד שיגיע הצוות הרפואי המקצועי".

התעלפות

"התעלפות במהלך שעות הלימודים עלולה להיגרם מסיבות שונות. חשוב לדעת מה הסיבה, כדי להעניק את הטיפול הראשוני הנכון", מסביר ד"ר קאסם. כך, למשל: הסיבה להתעלפות עשויה להיות חבלה, מחלה או מצבים רפואיים ספציפיים אחרים (כגון: התייבשות או קבלת מחזור). "כאן נכנסת לתמונה גם החשיבות של שיתוף הפעולה בין ההורים לצוות החינוכי, בעיקר כאשר מדובר בילדים שסובלים ממחלה מסוימת", מדגיש ד"ר קאסם ומרחיב: "ככל שהצוות החינוכי יהיה מעודכן יותר לגבי מצבו הבריאותי של הילד ולגבי האופן שבו יש לטפל בו, כך הוא יוכל להעניק לו טיפול טוב יותר".

• התעלפות כתוצאה ממחלה ידועה - מתן הטיפול צריך להיות מותאם כאמור למחלה שממנה סובל הילד. כך, למשל: לילד חולה סוכרת המטופל באינסולין, שמתחיל להזיע, נהיה אפאתי או מטושטש, יש לתת משהו מתוק, כדי להעלות את רמת הסוכר. לעומת זאת, אם מדובר בילד חולה אפילפסיה שמקבל התקף, הצוות החינוכי צריך לדעת כי אין צורך לבצע הנשמה או לפתוח לו את הפה, אלא יש להשכיבו על הרצפה, כדי למנוע חבלה כתוצאה מהנפילה, להטות את ראשו הצידה אם הוא מקיא, לנקות את ההפרשות, להמתין עד שהוא יתאושש, לדווח להורים ו/או להפנות אותו לייעוץ רפואי.
  
  
• התעלפות "פשוטה" - סוג התעלפות שכיח יותר, בעיקר בגיל ההתבגרות. עלול להיגרם מסיבות "שגרתיות" שונות, כגון: שינוי תנוחה פתאומי תוך כדי מחלת חום, תגובה לסיטואציה מלחיצה (למשל: ילד שראה דם), חולשה לפני וסת או במהלכה וכו'.

"אחת הטעויות הנפוצות ביותר במקרים כאלה היא הניסיון להעמיד את הילד, כדי להעביר אותו לחדר אחר או למקום נוח יותר", מדגיש ד"ר קאסם. "זוהי טעות, שחשוב לא לעשות! במקרים כאלה, יש להשכיב את הילד על הרצפה, להרים לו את הרגליים, להמתין שיתאושש ולאחר מכן לתת לו משהו מתוק ולוודא שהוא "חוזר לעצמו" באופן מלא. אם זו הפעם הראשונה שהילד מתעלף ללא סיבה, חשוב להפנות אותו לבדיקה רפואית".

כדי למנוע חולשה או התעלפויות "ללא סיבה", ממליץ ד"ר קאסם להקפיד על ארוחת בוקר קלה ומזינה לפני שיוצאים מהבית, לא לדלג על ארוחת עשר, לשתות הרבה מים (בעיקר בקיץ) ולא להישאר ללא מזון זמן ארוך מדי. "בנוסף לכך", מוסיף ד"ר קאסם, "אם מישהו מרגיש שהוא עומד להתעלף, שיש לו סחרחורת, או שהוא רואה פתאום 'מסך שחור', חשוב לשבת או לשכב מיד על הרצפה, כדי למנוע חבלות כתוצאה מנפילה במהלך התעלפות".

זיהומים

לדברי ד"ר קאסם, במהלך שנת הלימודים ילדים רבים, בעיקר בגיל הגן, חשופים לזיהומים שונים, שמקורם בחצרות ובארגזי החול. "ארגזי החול הנמצאים ברוב הגדול של מוסדות החינוך, הם קרקע פורייה לחיידקים ולזיהומים שונים, החל מחיידקים שמקורם בהפרשות של בעלי חיים ועד חיידקים שמקורם בהפרשות של הילדים עצמם", הוא מסביר. "החיידקים האלה עלולים לגרום למחלות זיהומיות בדרגות שונות, החל משלשולים והקאות, דרך מחלות מעיים, מחלות חום וזיהומים ממוקדים ועד דלקות בבלוטות הלימפה, דלקות בריאה וזיהום קשה של מערכת הדם. לכן, מומלץ מאוד להימנע מהנחת ארגזי חול ולהקפיד על רחיצה טובה לאחר המשחק".

קלקולי קיבה

תופעה בריאותית שכיחה נוספת בקרב תלמידים היא קלקול קיבה, המתבטא בעיקר בשלשולים ובהקאות ולעיתים מלווה בחום. כדי להימנע מכך, ממליץ ד"ר קאסם להקפיד לשמור את הארוחות שמביאים מהבית במקום מוצל וקריר (בייחוד אם מדובר במזון רגיש כגון: גבינות וביצים), להקפיד לרכוש בקפיטריות רק מזון טרי. אם יש הסעדה, יש לוודא שהחברה מפוקחת ועומדת בדרישות של משרד הבריאות.

מחלות נגיפיות

סכנה נוספת שאורבת לילדים במהלך שנת הלימודים, היא הסכנה להידבקות במחלות נגיפיות שונות, שניתן להתחסן בפניהן. "ילד שאינו מחוסן לא רק מסכן את הילדים האחרים, אלא גם את עצמו, מאחר שהוא חשוף יותר למחלות הזיהומיות השונות ועלול, אם יידבק בהן, להגיב אליהן בצורה קשה מאוד", מדגיש ד"ר קאסם.

"התפרצות החצבת בשנים האחרונות היא הדוגמה הטובה ביותר לחשיבות החיסונים, אך היא לא הדוגמה היחידה. בחורף, למשל, יש עלייה משמעותית במספר הילדים שנדבקים בשפעת. לכן, מומלץ מאוד לכל ההורים לחסן את ילדיהם לפי הנחיות משרד הבריאות ולוודא שכל שאר הילדים מחוסנים אף הם".

אלרגיות

חשוב מאוד שהורים לילדים אלרגיים יעדכנו בכך את הצוות החינוכי, ורצוי גם לעדכן בכך את הילדים האחרים, ההורים שלהם והמורים המקצועיים, בעיקר אם מדובר באלרגיה מסכנת חיים. "ילדים עם אלרגיות קשות מסתובבים בדרך כלל עם מזרק אפיפן באופן קבוע", אומר ד"ר קאסם. "חשוב מאוד לוודא בכל בוקר לפני שהם יוצאים, שיש להם את המזרק בתיק. מומלץ מאוד להשאיר מזרק נוסף במקום שמור, אצל הצוות החינוכי. המזרק הזה מציל חיים וכל אחד יכול להשתמש בו. ברגע שהילד נחשף לאלרגן, מצמידים את המזרק דמוי העט לשריר הירך - וזהו. במקביל, חשוב מאוד להזמין מיידית ניידת טיפול נמרץ".

האם מוסדות החינוך מוכנים מבחינה בטיחותית?

לדברי רותם זהבי, מנהל אגף בטיחות במשרד החינוך, כל ההנחיות בנוגע לבטיחות הילדים במוסדות החינוך, מפורטות בחוזרי המנכ"ל השונים של משרד החינוך (לגנים ולבתי הספר) - החל מהנחיות לגבי הציוד הרפואי הנדרש, דרך הנחיות בטיחות כלליות ועד הנחיות באשר להתנהלות היומיומית לשמירה על הבטיחות. "קיימות הנחיות מפורטות וברורות מאוד, בכל מה שקשור לשמירה על בטיחות ובריאות התלמידים. אנחנו מקפידים להעביר הכשרות ולבצע מפגשי ריענון באופן שוטף".

בכל בית ספר יש אנשי צוות שעברו קורסים והכשרה בנושא עזרה ראשונה. צילום: שאטרסטוק

עזרה ראשונה

לדברי רותם זהבי, מעבר לתיק העזרה הראשונה שנמצא בכל מוסד חינוכי, בכל בית ספר יש אנשי צוות שעברו קורסים והכשרה בנושא עזרה ראשונה. "כל המורים לחינוך גופני עוברים קורס עזרה ראשונה במסגרת הלימודים שלהם ומשתתפים בקורסי ריענון על בסיס קבוע. בנוסף אליהם אנחנו מכשירים עוד ועוד אנשי צוות נוספים כל הזמן", הוא אומר. זהבי מדגיש כי גם בכל נושא הסיוע והפינוי הרפואי, יש מערך מוסדר שלם: "מד"א הוא הגוף שזכה במכרז של משרד החינוך למתן מעטפת כללית של שירותי עזרה ראשונה ושירותים רפואיים אחרים לגני הילדים ולבתי הספר, כך שאם חלילה קורה משהו וצריך להזמין צוות רפואי או לבצע פינוי, פשוט מזמינים אותם ללא חיוב, לא מטעם המוסד החינוכי ולא מטעם ההורים".

היגיינה ותברואה

משרד הבריאות (בתיאום עם משרד החינוך) אחראי על פרסום ואכיפת התקנים והנחיות התברואה וההיגיינה במוסדות החינוך, הן באשר לתברואה וההיגיינה של המבנים עצמם (למשל: שירותים) והן באשר להזנה ולקפיטריות בבתי הספר ובגנים. זהבי: "במשרד הבריאות יש מערכת אכיפה שלמה של נושא התברואה במוסדות החינוך, שכלולה במסגרת קבלת רישיון למוסד חינוכי, ומתבצעת בתיאום מלא איתנו, ובנוסף מפעילות גם הרשויות המקומיות מערכת לפיקוח תברואתי".

גם בכל הקשור לתחזוקה ולשמירה על הניקיון של ארגזי חול, לדברי זהבי, יש למשרד החינוך הנחיות מסודרות. כך, למשל, בחוזר מנכ"ל לגני ילדים, יש סעיף המחייב את הגננת לבדוק בסוף יום הלימודים כי ארגז החול נקי, ולכסות אותו בברזנט או בכיסוי אחר, שלא יאפשר לבעלי חיים להיכנס לתוכו. "גם לגבי החצרות עצמן והשטח שמסביב, יש הנחיות ברורות לגבי הניקיון, הסדר, הגירוף והתחזוקה השוטפת. הרשות המקומית אחראית לנקות ולסנן את החול בצורה טובה".

דפיברילטור

במרץ 2018 פורסם התיקון לחוק, המחייב שיהיה דפיברילטור (מכשיר אוטומטי למתן שוק חשמלי, העשוי להציל חיים במקרה של אירוע לבבי) בכל מוסד חינוכי שבו לומדים מעל 500 תלמידים. החובה לדאוג לכך חלה על הבעלים של המוסד החינוכי: רשות מקומית, הבעלים של רשתות החינוך העצמאיות וכו'. זהבי: "משרד החינוך הפיץ לכל הגורמים במערכת הנחיות מסודרות מאוד. באתר משרד הבריאות אף יש הנחיות והמלצות לגבי החברות המורשות לשיווק וכן לגבי הנחיות האחסון והתחזוקה של המכשיר".

"במערכת החינוך וברשויות המקומיות עמלים בחודשים האחרונים על הכנת בתי הספר וגני הילדים לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, וימשיכו בכך עד ה-31 באוגוסט בחצות", מסכם זהבי. "מעבר לתדרוכים ולריענון הנחיות הבטיחות, עוברים הפקחים פיזית בכל אחד מהמוסדות, ובודקים האם כל הפרמטרים עומדים בתקן והאם קיימים ליקויי בטיחות שיש לטפל בהם. הכל, כדי ששנת הלימודים תהיה מוצלחת ובטוחה".

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.