הרמת סינוס: גישה פתוחה או סגורה?

במצב של אובדן שיניים, הנובע ממחלת חניכיים או מעקירת שיניים לאחר טראומה או עששת, נוצרת ספיגה של עצם, כלומר אובדן של חלק מנפח העצם המקורי. מעל שני חלקיה האחוריים של הלסת העליונה, נמצאים חללי הסינוס המקסילרי. אם יש ספיגת עצם באזור האחורי של הלסת העליונה, ניסיון להחדרת שתלים דנטליים עלול להוביל לפגיעה בחללים אלה. בנוסף, שארית העצם שנותרה אינה מספיקה לעיגון אותם שתלים דנטליים. לכן, נוצר צורך בביצוע פרוצדורה של השתלת עצם, אשר באזורים ספציפיים אלה נקראת הרמת סינוס. זאת, מכיוון שמטרתה להרים את רצפת הסינוס, כדי לפנות מקום לעיבוי של העצם.

נעשית באמצעות טכניקות שונות. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצעת הרמת סינוס?

קיימות שתי גישות לביצוע הרמת סינוס:

הגישה הפתוחה: מתבצעת באמצעות פתיחת "חלון" צדדי בעצם הלסת, כלומר: חתך צדדי, שדרכו מורמת רירית הסינוס המקסילרי, כדי לאפשר החדרה של עצם בכמות נדרשת, שתספיק לעיגון שתל דנטלי בהמשך.

הגישה הסגורה: לעומת הגישה הפתוחה, המתבצעת דרך צידם של החניכיים, בגישה הסגורה מרימים את רירית הסינוס דרך חלקם התחתון של החניכיים, מתוך המיקום בו היתה מצויה השן בעבר.

הפרוצדורה בגישה זו פחות פולשנית, ונעשית באמצעות טכניקות שונות, ובהן שימוש בבלון מיוחד, הדומה לבלון צינתורים, באמצעותו מורמת רצפת הסינוס המקסילרי; או באמצעות מכשיר הנקרא אוסטאוטום, המשמש כמעין פטיש לשבירת רצפת הסינוס, במיקום הרצוי, כדי להרים אותה. בשנים האחרונות, נכנסה לשימוש טכניקה חדשה, המבוססת על שימוש במקדחים מיוחדים, הדוחסים את העצם פנימה, יחד עם הרמת הרירית של הסינוס המקסילרי. שיטה זו צוברת תאוצה בשנים האחרונות, בזכות היתרונות הרבים הגלומים בה: טיפול מהיר, זעיר פולשני, ללא תופעות לוואי לאחר הניתוח.  הן בגישה הפתוחה והן בגישה הסגורה, ניתן לבצע את החדרת השתלים בו זמנית עם ביצוע הפרוצדורה של הרמת הסינוס.

אילו הכנות צריך המטופל לעבור לקראת הרמת סינוס?

תנאי מוקדם לביצוע הרמת סינוס הוא בדיקה קלינית ורנטגנית של המטופל, כדי לשלול פתולוגיות שונות או מחלות העלולות להשפיע על ביצוע הפרוצדורה ועל הצלחתה. המטופל יישלח לצילומים שונים, ובהם צילום תלת מימדי שייתן אינפורמציה מדויקת על כמות העצם הקיימת ועל הפתולגיות הניתנות לאיבחון.

האם יש מטופלים שלא יוכלו לעבור הרמת סינוס?

לא ניתן לבצע הרמת סינוס במטופלים הסובלים ממחלות סיסטמיות, כגון: סוכרת בלתי מאוזנת, או במטופלים שעברו הקרנות לאזור הראש והצוואר.

מה כולל תהליך ההתאוששות מהרמת סינוס?

לאחר ביצוע הפרצודורה, יקבל המטופל ברוב המקרים טיפול אנטיביוטי מניעתי ומשככי כאב, במידת הצורך. כל מטופל יקבל הנחיות מדויקות לגבי המגבלות הזמניות עקב הפרוצדורה, והרגלי ההיגיינה האוראלית עליהם עליו לשמור, כגון: שטיפות פה, הימנעות ממאכלים חמים ב-24 השעות הראשונות שלאחר הפרוצדורה ועוד. בנוסף, רצוי להשתדל לא לקנח את האף לאחר הרמת סינוס, או לעשות זאת רק עם פה סגור. מבחינת תופעות לוואי, בשיטה הסגורה עשויים להופיע כאבים ונפיחות, ובשיטה הפתוחה הם אף יהיו גדולים יותר, וייתכן כי יהיו מלווים בשטפי דם, אפילו חיצוניים. בטכניקה הבלתי  פולשנית, העושה שימוש במקדחים, כמעט שאין תופעות לוואי. החלמה מלאה של האזור והתאקלמות של השתלים, תושג לאחר כשישה חודשים, אז יוכל המטופל להמשיך לבצע את השיקום על גבי השתלים, על ידי בניית הכתרים הקבועים.

הליך מהיר ונטול תופעות לוואי. צילום: שאטרסטוק

האם עלולים להיות סיבוכים בביצוע הרמת סינוס?

סיבוכים עלולים להיווצר בעיקר בשיטה הפתוחה, וכוללים קרע ברירית של הסינוס, שלא יאפשר להשלים את הפרוצדורה או יגרום לאיבוד חלק מהעצם המושתלת בה; או זיהום לאחר הניתוח.

לסיכום: הרמת סינוס היא פרוצדורה הנדרשת כאשר יש צורך בהשתלת שתלים דנטליים, אך חוסר עצם בחלקה האחורי של הלסת העליונה אינו מאפשר לעשות זאת בהצלחה, מבלי לפגוע בחללי הסינוס המקסילרי. הרמת סינוס יכולה להיעשות בגישה פתוחה, דרך החלק הצדדי של החניכיים, או במספר טכניקות המבוצעות מתחתית החניכיים, במיקום בו היתה בעבר השן. טכניקה חדשה וזעיר פולשנית, השייכת לגישה הסגורה, מבטיחה הליך מהיר ונטול תופעות לוואי. עם ביצוע הרמת הסינוס, ניתן להחדיר את השתלים הדנטליים, וכעבור 6 חודשים להמשיך לבניית הכתרים הקבועים.

פרופ' זיו מזור הוא מחלוצי ההשתלות הדנטליות, מומחה למחלות חניכיים, בעל מרכז לטיפולי חניכיים והשתלות שיניים ברעננה ובתל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.