איידס: כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול

לקראת יום האיידס הבינלאומי שיצוין ב-1 בדצמבר, מפרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) נתונים עדכניים* לגבי היקף נשאות נגיף ה-HIV באזורים השונים ברחבי העולם ובאשר לפעולות שנעשו ושנעשות כדי להעלות את המודעות ולמזער ככל האפשר את שיעורי ההדבקה. השכיחות בישראל, אם תהיתם, נמוכה בהרבה מרוב מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה.

(*הנתונים מתייחסים לסוף שנת 2018)

איידס במספרים (ע"פ ה-WHO)

• בסוף שנת 2018 עמד מספר נשאי ה-HIV הכולל על כ-37.9 מיליון איש.
  
  
• כ-1.7 מיליון מכלל הנשאים הם ילדים.
  
  
• סך הנשאים החדשים שאובחנו במהלך 2018 מוערך בכ-1.7 מיליון - מתוכם כ-160,000 ילדים.
  
  
• האחוז הגבוה ביותר של הנשאים מתרכז במדינות מתפתחות, בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית (בעיקר אפריקה).
  
  
• במדינות מזרח אירופה וברוסיה נרשמה עלייה ניכרת במספר הנשאים החדשים. ככל הנראה, כתוצאה מההתעלמות של המוסדות במדינות אלו.

מה קורה בישראל? 

ע"פ נתונים שפרסם משרד הבריאות עולה כי:

• בין השנים 2016-2013 חלה ירידה משמעותית במספר נשאי ה-HIV בישראל.
  
  
• בשנתיים האחרונות (החל מ-2017) נרשמה מגמת עלייה במספר הנשאים המאובחנים (עלייה במספר אבסולוטי ולא בשיעור התחלואה).
  
  
• נכון לסוף שנת 2018 רשומים בישראל 7,529 אנשים החיים עם HIV.
  
  
• ע"פ ההערכות בישראל חיים כיום (נכון לסוף 2018) כ-8,041 נשאי HIV.
  
  
• העלייה הגדולה ביותר במספר המאובחנים היא בקרב נשים, ובעיקר נשים שאינן ילידות ישראל.

בשנים האחרונות נרשמה בישראל מגמת עלייה במספר הנשאים המאובחנים. צילום: שאטרסטוק

איידס: האמת מאחורי המיתוסים

הדבקה ובדיקות איידס: אתם שואלים, הדוקטורס עונים

לקראת יום האיידס הבינלאומי שמצוין ב-1.12 ביקשנו מד"ר דן טונר, מנהל מרכז האיידס בביה"ח איכילוב בת"א, לענות לנו על השאלות השכיחות ביותר בקשר למחלה ולעדכן אותנו בכל מה שחדש ושחשוב לדעת:

מה גרם לעלייה במספר הנשאים בישראל?

ההשערה היא שמגמת העלייה במספר האנשים שמאובחנים כנשאי HIV בשנים האחרונות בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות, נובעת כתוצאה ממספר גורמים:

• העלייה במודעות באשר לחשיבות האבחון והטיפולים החדשים הביאה לעלייה במספר הנבדקים, וכתוצאה מכך גם לעלייה במספר המאובחנים (שייתכן מאוד שכבר היו נשאים קודם אך טרם אובחנו).
  
  
• בשל העובדה שבישראל, בניגוד למדינות רבות אחרות, אין הנחיה של משרד הבריאות לבצע בדיקות לאבחון HIV יזומות ורוטיניות בכלל האוכלוסייה ולא רק בקרב קבוצות הסיכון (לרבות נשים, ובעיקר נשים הרות) – ישנם נשאים רבים שאינם מאובחנים ומטופלים, מה שמעלה את שיעור ההדבקה.
• בשל חוסר המודעות למחלה ולחשיבות הבדיקה ברוסיה ובארצות מזרח אירופה, שם יש עלייה ברורה בנשאות הנגיף, רבים מהעולים (ומהעולות) כלל אינם יודעים שהם נשאי HIV ולכן שיעור ההדבקה (גם) במקרים אלה הוא גבוה יותר.
• השערה נוספת היא כי כניסת הטיפול המונע PrEP למערכת הבריאות בישראל, שניתן לנמנים בקבוצות הסיכון ומפחית משמעותית את סיכון ההדבקה, הביאה לעלייה במספר הפונים לקבלת הטיפול וכתוצאה מכך גם לעלייה במספר המאובחנים.

איך אפשר להידבק באיידס?

בעבר נטו לחשוב שאיידס בעולם המערבי היא מחלה של הומוסקסואלים. אולם, כיום כבר יודעים שלא כך הדבר, וכי נשים עשויות להידבק בנגיף ה-HIV באותה מידה. כמו כן, היום כבר יודעים שנגיף ה-HIV עלול לעבור מאדם לאדם באחת משלוש אפשרויות:

• קיום מגע מיני לא מוגן – ההדבקה יכולה להתרחש גם לאחר מגע מיני חד פעמי, אך הסיכון עולה באופן משמעותי עם העלייה במספר הפרטנרים ובמיוחד כאשר מדובר במגע אנאלי.
• מגע ישיר של דם בריא עם דם נגוע (שימוש במחט נגועה, למשל).
• מאישה נשאית לעובר/ליילוד שלה – במהלך ההיריון או באמצעות הנקה.

בעניין זה חשוב להדגיש: הטיפולים הקיימים כיום מאפשרים להוריד את רמת הנגיף בדם לרמה נמוכה מאוד שאינה מדבקת. זו גם הסיבה לכך שיש חשיבות עצומה לאבחון מוקדם, שכן הוא מאפשר מתן טיפול נכון שמונע את המשך ההדבקה.

זהו גם המסר החשוב שעליו מבוסס הסלוגן שנבחר ללוות השנה את הקמפיין הבינלאומי לשנת 2019:

U=U: Undetectable = Untransmittable, שמשמעותו: "לא ניתן לזיהוי (הכוונה היא לרמת הנגיף בדם) = לא ניתן להדביק".

מי נמצא בסיכון גבוה להידבק באיידס?

כאמור, ככלל כל אחד יכול להידבק ב-HIV, ולכן בדיקת האבחון חשובה לכולם. עם זאת,  ישנן מספר קבוצות שמוגדרות כיום בסיכון גבוה יותר להדבקה - אם כתוצאה מחוסר המודעות ואם כתוצאה מאורח החיים השכיח:

• חברי הקהילה הגאה – בשל אורח החיים השכיח של ריבוי פרטנרים מיניים ויחסי מין אנאליים.
  
  
• כל אדם שמקיים יחסי מין לא מוגנים עם מספר פרטנרים ו/או עם פרטנרים מזדמנים.
  
  
• עולים ממדינות בעלות שכיחות גבוהה יותר של נשאות, כגון אפריקה, רוסיה ומזרח אירופה.

האם יש טיפול מניעתי לאנשים בקבוצות סיכון?

נכון להיום אין עדיין חיסון שיכול למנוע את ההידבקות בנגיף ה-HIV, אך כן קיימים טיפולים שמאפשרים למנוע את ההדבקה.

נשאי HIV מאובחנים

כאמור, קוקטייל התרופות שניתן לנשאים במסגרת הטיפול, מאפשר להוריד את רמת הנגיף בדם עד לרמה שבה הנשא אינו מדבק יותר.

טיפול מניעתי לאנשים בקבוצות סיכון

אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר שחלו בשנים האחרונות בתחום האיידס הוא מתן ה-PrEP (כדור שכלול בקוקטייל התרופות המלא) גם לאנשים שנמצאים בקבוצות הסיכון כחלק מטיפול מניעתי.

הטיפול המניעתי אמנם אינו כלול בסל הבריאות והוא כרוך בהשתתפות עצמית של כ-300 שקל (בשנים הקודמות נעשו ניסיונות לכלול את התרופה בסל, אך הן נכשלו והיא מועמדת גם השנה), אך ניתן לקבל אותו במסגרת קופות החולים (אצל רופאי משפחה שעברו הכשרה מיוחדת).

בנוסף לטיפול התרופתי המניעתי, מתבקשים המטופלים לעבור בדיקת איידס ובדיקת סקר לאבחון מחלות מין שונות, מה שמאפשר מעקב אחר אותם אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון, וסיכוי גדול יותר לאבחון מוקדם שיוביל למתן טיפול יעיל שגם מונע תחלואה מהנשא עצמו וגם, כאמור, מונע הדבקה של אנשים נוספים.

כיצד מאבחנים איידס?

בשלב הראשון מבצעים בדיקה לאבחון איידס/HIV - בדיקת דם שבה בודקים גם את רמות האנטי גן (חלקיק של הנגיף שאליו נצמד הנוגדן) וגם את רמות הנוגדן. סוג של בדיקה (שנקראת "קומבו") משתייך לדור החדש של הבדיקות שמשקף את שלושת השבועות האחרונים. זאת לעומת הבדיקות מהדור הקודם, שיכלו לשקף רק את שלושת החודשים האחרונים, מכיוון שבהן בדקו רק את רמת הנוגדנים בדם ולא את רמת האנטי-גן שאותה, כאמור, ניתן לזהות תוך זמן קצר בהרבה.    

במקרים שבהם תוצאות בדיקת הסקר הן חיוביות – מבצעים בדיקות מולקולריות (באותה דגימת דם) על מנת לזהות את כמות הנגיף בדם, ומזמנים את הנבדק כעבור כשבועיים לבצע בדיקה נוספת כדי לוודא שאין עלייה ברמת הנוגדנים.

חשוב להדגיש: בבדיקות הסקר ניתן אמנם לזהות HIV בדם רק לאחר שלושה שבועות ממועד ההידבקות, אך אין המשמעות היא שבתקופה זו הנבדק אינו מדבק (אם הוא אכן נדבק כמובן). להפך! מספר ימים לאחר ההידבקות (שמשתנה מאדם לאדם), רמת הנגיף בדם היא הגבוהה ביותר, ולכן דווקא שלושת השבועות הראשונים הם המסוכנים ביותר.

בדיקת איידס ביתית

קיימות היום מספר בדיקות ביתיות לגילוי איידס (באמצעות רוק או דם), אך נכון להיום בדיקות אלו נמנות עם הדור הישן יותר שבודק רק את הנוגדנים, ולכן התוצאות שלהן משקפות רק את המצב שהיה עד לפני שלושה חודשים.

בימים אלו נמצאות בפיתוח מספר בדיקות משולבות, כך שייתכן מאוד שבקרוב ניתן יהיה לבצע בדיקת איידס ביתית שתהא דומה לבדיקת הדם הקיימת.

בדיקת איידס אנונימית

כחלק מהניסיון לאבחן נשאי HIV בשלב מוקדם, בכמה מרכזים רפואיים ברחבי הארץ ניתן לבצע היום גם בדיקות איידס אנונימיות. כך למשל, בביה"ח איכילוב בת"א מתבצעות בדיקות אנונימיות בכל יום שני בבוקר – המבקש מגיע לביה"ח, מקבל קוד אישי, מבצע את בדיקת הדם ומקבל תשובה לאחר כשעתיים, ללא שיצטרך למלא פרטים ו/או להעביר את כרטיס קופ"ח.

תוך כמה זמן מקבלים תשובות של בדיקת איידס?

משך הזמן שלוקח עד לקבלת התשובות של בדיקת האיידס הוא בעיקר עניין בירוקרטי-טכני. כאמור, בביה"ח איכילוב מתקבלות תוצאות תוך כשעתיים, אך במרפאות של קופות החולים ו/או במרכזים של הוועד למלחמה באיידס, שמשם עוברות הבדיקות למעבדה, משך הזמן הוא ארוך יותר ונע בין ימים לשבועות.

אחת ההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בתחום האיידס הוא מתן ה-PrEP כחלק מהטיפול המניעתי. צילום: שאטרסטוק

מהן ההתפתחויות החדשות בטיפול באיידס?

לצד כל ההתפתחויות שחלו בתחום האבחון והמניעה, חלו גם התפתחויות רבות בתחום הטיפול עצמו.

מעבר לעובדה שהטיפולים הקיימים כיום הם יעילים מאוד, חלו בשנתיים האחרונות התפתחויות חשובות גם במספר כיוונים נוספים:

• "נוחות" – תרופות נוחות וקטנות יותר שניתנות בפחות כדורים.
  
  
• תופעות לוואי – תרופות עם פחות תופעות לוואי גם בטווח הרחוק.
  
  
• מגבלות – רוב התרופות שקיימות כיום אינן תלויות באוכל ואינן "מתנגשות" עם תרופות אחרות שהמטופל עשוי לקחת מסיבות אחרות.

לסיכום: חקר האיידס/HIV התפתח מאוד במהלך השנים ועם הטיפולים הקיימים כיום, גם נשאי HIV יכולים לחיות חיים ארוכים וטובים. ההתפתחות המשמעותית ביותר בתחום היא האפשרות למנוע הדבקה באיידס על ידי הורדת רמות הנגיף בדם באמצעות טיפול נכון - מה שמעלה עוד יותר את החשיבות הרבה של האבחון המוקדם.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.