הריון בסיכון גבוה: מהי הדרך הבטוחה להריון ולידה?

הריון בסיכון גבוה הוא הריון בו קיימת או עשויה להתפתח בעיית רקע כלשהי, העלולה לסכן את המשך ההתפתחות התקינה של ההריון. ניתן לחלק את הגורמים להריון בסיכון גבוה לשתי קבוצות עיקריות, גורמים הקשורים לאם וגורמים הקשורים לעובר.

מהם הגורמים הקשורים לאם?

מחלות רקע שונות של האישה, כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, יתר פעילות או תת פעילות של בלוטת התריס ועוד. בנוסף, שימוש בתרופות מסוימות שעלולות להוות בעיה במהלך ההיריון, כגון תרופות אנטי-אפילפטיות או תרופות נוגדות קרישה מסוימות. חשוב לדעת כי גם בעיית רקע מינורית, שכלל אינה מפריעה לאשה בחיי היומיום, מקבלת משמעות אחרת לקראת הריון ובמהלך הריון ומצריכה התייחסות. בין הגורמים הקשורים לאם, ניתן למנות גם את גיל האישה. בדרך כלל, כשמדובר באשה מעל גיל 40. על אחת כמה וכמה, כשמדובר באשה שעברה את גיל 45. הגיל כשלעצמו מהווה גורם סיכון, מכיוון שבגילים אלה קיימת שכיחות גבוהה של בעיות, העלולות להתפתח במהלך ההיריון: רעלת הריון, סוכרת הריונית ועוד. הריון יוגדר כהריון בסיכון גבוה גם בקרב נשים שחוו בעיות בהריונות קודמים, כגון: לידות מוקדמות או סיבוכי הריון קשים, כדוגמת רעלת, היפרדות שליה בשבוע מוקדם וכו'; ובקרב נשים בעלות רחם שרירני או בעיות אחרות במבנה הרחם.

מהם הגורמים הקשורים לעובר?

מבחינת העובר, הריון יוגדר כהריון בסיכון גבוה כבר בתחילתו, אם יתברר שמדובר בהריון מרובה עוברים (תאומים, שלישייה וכו'), בו הסיכון ללידה מוקדמת גדול יותר, אך רוב הגורמים הקשורים לעובר יתגלו רק במהלך ההיריון. כך, למשל: קצב התפתחות איטי של העובר או חשד לבעיה או מום, בעקבות בדיקה גנטית או בדיקת אולטרסאונד, או בעיה שמתפתחת במהלך הלידה.

מהי פרוצדורת המעקב והטיפול, במקרה של הריון בסיכון גבוה?

כאשר מדובר בנשים עם גורמי סיכון משמעותיים הידועים מראש, החל מסוכרת או יתר לחץ דם (כאמור, גם  בעיות אלה ברמה קלה יחסית); ועד לנשים שעברו השתלה או נתקלו בבעיות במהלך הריונות קודמים. בכל אחד מהמקרים האלה, מומלץ מאוד להגיע עוד לפני ההריון לביקור במרפאה להריון בסיכון או אצל רופא מומחה בהריון בסיכון. זאת, כדי להבין במה מדובר, מה מידת הסיכון, ובהתאם - מהו אופן המעקב הנדרש וכיצד ניתן לטפל. במקרים רבים, יש מקום להכין את האישה עוד לפני הכניסה להריון, לאזן מחלות רקע, כגון: סוכרת או יתר לחץ דם, להכניס לרגיעה מחלות מעיים דלקתיות פעילות וכו'. כניסה להריון במצב בריאותי מאוזן, ללא מחלות פעילות, תשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של ההיריון. המומחה להריון בסיכון גבוה יקבע מהי ההכנה הנדרשת. ברוב המקרים, יידרשו טיפול תרופתי או דיאטה מיוחדת, בנוסף למעקב שוטף. במקרים רבים, יפנה המומחה להריון בסיכון את האישה ליועצים או מומחים אחרים, כדי לספק לה טיפול ומעקב רב תחומיים.

רק כשהאישה תהיה במצב רפואי טוב ויציב, היא תוכל לקבל "אור ירוק" להיכנס להריון. וכמובן, תמשיך את המעקב והטיפול במהלך ההיריון. במקרה שהאישה כבר נכנסה להריון ללא מעקב מקדים, בין אם מצבה הבריאותי מאוזן או בלתי מאוזן, היא תקבל הסבר על משמעות העניין ועל המעקב הנדרש ותקבל טיפול בהתאם. יש לציין כי לא כל טיפול שיתאים לאשה שאינה בהריון, עשוי להינתן לאשה בהריון. יש להתאים את סוג התרופות ואת המינון למצב ההריוני. לכן, נדרש מעקב צמוד.

האם קיים טיפול להריון בסיכון גבוה עקב גיל מתקדם?

במקרים בהם גיל האישה הוא הגורם להגדרת ההיריון, כהריון בסיכון גבוה, המעקב יתרכז בזיהוי הבעיות המוכרות לנו כשכיחות יותר בגילאים אלה, כגון סוכרת ויתר לחץ דם. המעקב יכלול בדיקות יסודיות של בעיות אלה לעיתים קרובות יותר. במקרים מסוימים, אף יומלץ לאשה על שימוש באמצעים מניעתיים. כיום, קיים טיפול תרופתי שנועד למניעת התפתחות סיבוכי לחץ דם, רעלת הריון וכו'.

מעקב תכוף יותר, עד כדי פעם בשבוע. צילום: שאטרסטוק

מהי תדירות המעקב הנדרשת במהלך הריון בסיכון גבוה?

ככלל, מומלץ כי כל אישה בהריון תגיע אחת לחודש לביקורת אצל הרופא או אצל אחות מעקב הריון. כשמדובר בנשים הנמצאות בהריון בסיכון גבוה, תדירות המעקב תלויה בבעיה ובחומרתה. במקרים מסוימים, תדירות הביקורים תהיה זהה לתדירות הנדרשת בהריון שאינו בסיכון, אך תיעשה מול רופא מומחה לסיכון גבוה ו/או מול מומחים שיומלצו על ידו. במקרים אחרים, יידרש מעקב תכוף יותר, עד כדי פעם בשבוע. כך, למשל: במקרים בהם מדובר בסוכרת או ביתר לחץ דם בלתי מאוזנים, כשזוהתה בעיה בקצב ההתפתחות של העובר או כשיש סיכון משמעותי ללידה מוקדמת.

מתי עלול להיווצר צורך באשפוז או בשמירת הריון?

צורך באשפוז עשוי להתעורר כשיש החמרה פתאומית בבעיה קיימת. כך, למשל: לחץ דם שיצא מאיזון; או כשמתפתח מצב חדש, המעמיד את האם או את העובר בסכנה. למשל: התקצרות של צוואר הרחם, העלולה להוביל ללידה מוקדמת. האשפוז יתבצע כדי לטפל במצב החריף שנוצר, אך ברוב המקרים לא יימשך מעבר לימים ספורים. לאחר השגת איזון, האישה תשוחרר לביתה. אשפוז ממושך נחוץ רק במצבים נדירים. במקרים מסוימים, במיוחד אם עבודתה היומיומית של האישה כרוכה במאמץ או בפעולות מסוימות העשויות להחמיר את גורמי הסיכון הקיימים ממילא, יומלץ על הפסקת העבודה או על התאמת העבודה למצב ההריוני. במצבים קיצוניים יותר, כדוגמת חשש משמעותי ללידה מוקדמת, יומלץ על שמירת הריון. חשוב לציין כי גם שמירת הריון, אין פירושה שכיבה מוחלטת במיטה. להיפך: דווקא מנוחה מוחלטת עלולה להזיק, יותר מאשר להועיל. מטרת שמירת ההריון היא להתאים את קצב החיים של האישה למצבה ההריוני.

מהי השגרה המומלצת לנשים הנמצאות בהריון בסיכון גבוה?

ראשית, להקפיד על מעקב צמוד מול מומחה להריון בסיכון גבוה, ולהקפיד על ההנחיות שהוא נותן. בכל מקרה של ספק, יש לפנות בהקדם האפשרי לגורם רפואי, בין אם מדובר באותו מומחה או במוקד חירום. אין להזניח בעיה שמתעוררת - קטנה ככל שתהיה - מכיוון שבמצבים אלה, הדברים עלולים להתפתח במהירות. לכל בעיית רקע, יספק המומחה הנחיות מתאימות. כך, למשל: אם יש בעיה של יתר לחץ דם, יומלץ לאשה להימנע מפעילות גופנית מאומצת. לעומת זאת, במקרה של סוכרת, דווקא רצוי לשמור על שגרת פעילות גופנית, כמובן תוך התאמה להריון.

סיכויים גבוהים להביא ילד בריא לעולם. צילום: שאטרסטוק

מהם אחוזי ההצלחה של הריונות בסיכון גבוה?

קשה לכמת את אחוזי ההצלחה של הריונות בסיכון גבוה באופן כללי, מכיוון שסיכויי הצלחת ההריון תלויים בבעיה הגורמת להריון להיחשב כהריון בסיכון גבוה. אם מדובר בבעיה משמעותית, ובמיוחד אם האישה אינה יציבה, קיים סיכוי גבוה יותר שההריון יסתיים בהפלה או בלידה מוקדמת. ככל שמדובר בפגות קטנה יותר, כך קשה יותר להבטיח את שלום הפג. ניתן לומר כי כיום - מול כל גורמי הסיכון הקיימים, בזכות האמצעים הרפואיים והטכנולוגיים העומדים לרשותנו - אם האישה נמצאת בשליטה מבחינה רפואית, סיכוייה להביא לעולם ילד בריא גבוהים מאוד.

לסיכום: הריון בסיכון גבוה הוא הריון שבו קיימת מראש, או מתגלה במהלך ההריון, בעיה אצל האם או אצל העובר. כשידועה בעיה כלשהי מראש, המהווה גורם סיכון, מומלץ ביותר לקבל טיפול ולהקפיד על מעקב, עוד לפני ההריון, כדי להתחיל את ההיריון כשהאישה במצב בריאותי מאוזן ויציב. הריון המוגדר כהריון בסיכון יצריך מעקב, בהתאם לאופי הבעיה ולחומרתה. במקרים מסוימים, יידרשו גם טיפול תרופתי או שמירה של דיאטה מיוחדת. במקרים קיצוניים, בהם מדובר בהחמרה או בסיבוך, עלול להידרש אשפוז זמני. שמירת הריון תידרש רק כשאורח החיים של האישה עלול להחמיר את המצב. בסופו של דבר, לאור האמצעים העומדים לרשותנו במאה ה-21, אם האישה מטופלת, נמצאת במעקב, ומצבה הבריאותי תקין ויציב - סיכוייה להביא ילד בריא לעולם גבוהים מאוד.

פרופ' אריאל מני הוא מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, מנהל חדרי הלידה בבית החולים ליס לנשים וליולדות.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.