מהם החידושים האחרונים בטיפול במחלת הסרטן?
בשנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה באפשרויות הטיפול הניתנות לסוגים שונים של מחלת הסרטן. התקדמות זו מביאה עמה תקווה שיום יבוא והאדם יצליח לגבור על המחלה. סקירה מיוחדת לרגל היום העולמי למניעת סרטן (4.2)
התמודדות עם מחלת הסרטן היא אחד האתגרים המורכבים של ימינו, הן עבור הלוקים במחלה והן עבור עולם הרפואה והמחקר הרפואי. מחלת הסרטן מורכבת מעשרות תתי-סוגים. לא מדובר במחלה בעלת אופי הומוגני, שניתן לחזות את התפתחותה, אלא במחלה הטרוגנית, קשה מאוד לניבוי ולפענוח.
החדשות הטובות: בשנים האחרונות פותחו טיפולים מסוגים שונים, שרבים מהם נמצאו אפקטיביים. עולם הרפואה והמחקר מגייס כיום מאמצים ומשאבים אדירים, במטרה להפוך את הסרטן למחלה כרונית, המצריכה טיפול ומעקב, שהחולים בה נהנים מתוחלת חיים משמעותית.
באופן כללי, ההתקדמות המשמעותית בהתמודדות מול המחלה חלה כתוצאה מפיתוח טיפולים ביולוגיים חדשים ומחידושים בתחום הטיפולים האימונולוגים, המעודדים את מערכת החיסון לזהות ולתקוף את תאי הסרטן. כך, בין היתר, פותחו טיפולים ממוקדי מטרה, הנקראים check point inhibitors, שהוכנסו לשימוש בשנים האחרונות ונבדקים מול רוב סוגי הסרטן.
במאמר זה, נסקור את החידושים הטיפוליים המרכזיים שחיוני להכיר, כדי לקבל את הטיפול הכי חדיש והכי אפקטיבי, בסוגים מרכזיים של סרטן: ריאה, שד, מעי גס, קיבה, ושט תחתונה, לבלב ועור.
כיום מושקעים מאמצים לפיתוח טיפולים עבור חולי סרטן ריאה מסוג תאים קטנים, סרטן שנחשב מאוד קטלני. צילום: שאטרסטוק
סרטן הריאה | טיפולים ביולוגיים, אימונולוגיים וטיפולים ממוקדי מטרה
סרטן הריאה הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. ניתן לחלק את סרטן הריאה לשתי תת קבוצות עיקריות, כל אחת מתנהגת אחרת ומגיבה אחרת לטיפולים: קבוצת החולים בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים (small cell lung carcinoma), בה מצויים כ-15% מכלל החולים בסרטן הריאה; קבוצת החולים בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (non small cell lung carcinoma), בה מצויים 85% מהחולים. קבוצה זו נחלקת בפני עצמה לתת קבוצות שונות (אדנו-קרצינומה, קרצינומת תאי קשקש וקרצינומת תאים גדולים).
בתחילת העשור השני של שנות האלפיים, פותחו טיפולי ה-check point inhibitors - טיפולים ממוקדי מטרה, הפועלים על תאי ה-T, השייכים למערכת החיסונית של הגוף. במסגרת מחקרים התגלה כי התאים הסרטניים נקשרים לקולטן מסוג PD-1 הנמצא בתאי ה-T של החולים, ובכך מונעים מתאי ה-T לעשות את עבודתם ולתקוף את תאי הסרטן. טיפולי ה-check point הצליחו לבלום את ההתקשרות של תאי הסרטן ל-PD-1, וכך אפשרו לתאי ה-T להילחם בסרטן. תחילה אושרו הטיפולים לשימוש רק בשלבים מתקדמים של המחלה, לאחר שטיפולים אחרים נכשלו, וניתנו הן לצד כימותרפיה והן ללא טיפולי כימותרפיה. התוצאות היו מצוינות והעידו על הארכת חיים של שנתיים ויותר(!) באופן שלא נראה כמותו בעבר בחולים אלה. כיום, טיפולים אלה מאושרים כבר כקו טיפול ראשון, ונחשבים ההתקדמות הגדולה ביותר בהתמודדות עם סרטן הריאה.
בנוסף, נמצאו טיפולים בתרופות אימונולוגיות, הבולמים את התחברות הדנ"א שנוצרת בתאי הקשקש וגורמת להשתכפלות התאים הסרטניים.
סרטן ריאה מסוג תאים קטנים הוא תת קבוצה זו של סרטן הריאה שנחשב מאוד קטלני, עם תוחלת חיים קצרה, חודשים ספורים בלבד, לאחר הגילוי. כיום מושקעים מאמצים רבים לפיתוח טיפולי check point inhibitors שיאפשרו להאריך חיים גם בסוג זה של המחלה. במספר מאמרים אכן הוכח כי הדבר אפשרי. מנהל התרופות האמריקאי אישר תרופות מסוימות לסוג האמור של המחלה, אך כרגע התרופות מאושרות לשימוש רק בשלבים מאוחרים, לאחר כישלון קו טיפול ראשון ושני.
סרטן השד | טיפולים ביולוגיים, אימונולוגיים וטיפולים ממוקדי מטרה
סרטן השד הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בקרב נשים, אך עלול להופיע גם בקרב גברים. הטיפול בסרטן השד נחשב מורכב ותלוי, בין היתר, גם בסטטוס הפוריות של האשה. ניתן להצביע על מספר חידושים בתחום זה, באמצעות אפיון סוג סרטן השד על פי בדיקת רצפטורים (קולטנים) להורמונים אסטרוגן, פרוגסטרון ולחלבון הנקרא Her2/neu.
Her2/neu חיובי: עד תחילת שנות האלפיים, נחשב סוג זה של סרטן השד לקטלני מאוד, בעל קצב התחלקות מהיר של התאים הסרטניים. עם גילוי הרצפטור ל-Her2/neu, החלו לפתח תרופות ביולוגיות הבולמות את פעילות הרצפטור ומאיטות את קצב התחלקות התאים. כיום קיימות מספר תרופות הניתנות כבר בשלב ראשוני של המחלה, דבר שהביא סוג זה של סרטן השד לכדי שיפור משמעותי: הארכת חיים ל-5-6 שנים, מעל 90% היוותרות בחיים במחלות הראשוניות.
אסטרוגן ופרוגסטרון חיוביים: לפני מספר שנים, נמצא כי חולות סרטן שד גרורתי, בעלות קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון חיוביים, אינן מגיבות לטיפול. בשנים אלה, פותחו טיפולים ממוקדי מטרה, המעכבים חלבון הנקרא CDK-6 וכך מעכבים את התפשטות תאי הסרטן. טיפולים אלה ניתנים כיום לצד טיפול הורמונלי או בלעדיו ותורמים להפחתת עוצמת המחלה ולהארכת חיי החולות.
טריפל נגטיב: חולות המאובחנות בסרטן שד מסוג טריפל נגטיב הן חולות שעבורן נמצאו שלושת הקולטנים לאסטרוגן, פרוגסטרון ו-Her2/neu שליליים. סוג זה של סרטן השד נחשב לאגרסיבי, בעל קצב התפתחות מהיר, ומופיע לרוב בקרב נשים צעירות. עד לפני מספר שנים, היה הטיפול בסוג זה של סרטן השד טיפול כימותרפי בלבד, אך בשנים האחרונות נעשתה התקדמות בתחום זה, ופותחו תרופות כימותרפיות יעילות יותר.
בנוסף, נמצא לאחרונה כי שילוב תרופות אימונותרפיות וטיפולים ממוקדי מטרה עם הטיפול הכימותרפי, בנשים המאובחנות בטריפל נגטיב שהן גם בעלות מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2, מוריד את שכיחות הישנות המחלה ואף עשוי להאריך חיים.
סרטן המעי הגס | טיפולים ביולוגיים וטיפולים ממוקדי מטרה
סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים בעולם, ומהווה אחד מגורמי התמותה המרכזיים מהמחלה. בתחום הטיפול בסרטן המעי הגס לא נרשמו עד כה פתרונות המתאימים לאחוז גבוה מן החולים, אבל באחוזים קטנים יותר, קיימת התקדמות מעודדת. נמצא כי בין 2-4 אחוזים מכלל חולי סרטן המעי הגס הם בעלי מוטציות גנטיות מסוימות. קיימת בדיקת מעבדה לאיתור מוטציות אלה. בשנים האחרונות, נמצא כי קיימים טיפולים ממוקדי מטרה העשויים לגרום לתגובה בקרב חולים אלה.
עוד התגלה כי 5%-6% מקרב החולים בסרטן המעי הגס הם בעלי ביטוי חיובי לקולטן Her2/neu; וגם אצלם, כמו בקרב חולות סרטן השד שלהן Her2/neu חיובי, ניתן להשתמש בתרופות ביולוגיות, לבלימת התפתחות התאים הסרטניים.
סרטן הקיבה והוושט התחתונה | טיפולים ביולוגיים וטיפולים ממוקדי מטרה
שני סוגי סרטן אלה נחשבים אלימים מאוד, במיוחד סרטן הקיבה הנחשב בארה"ב לסוג הסרטן השני בקטלניותו. בארה"ב, דרום אמריקה ובמזרח הרחוק, שכיחותם של סוגי סרטן אלה גבוהה ואף נמצאת במגמת עלייה. בין היתר, מחקרים מייחסים את מגמת העלייה להרגלי התזונה (כמו צריכה של מזון מעובד ומאכלים חמים מאוד) הנהוגים בחלקים אלה של העולם. בארץ מדובר בסוגי סרטן שאינם שכיחים.
ברוב המקרים, כאשר מחלות אלה מתגלות, הן כבר מצויות בשלבים מתקדמים. עד לפני מספר שנים, היה נהוג לטפל בכימותרפיה בלבד, אך גם בסוגים אלה של סרטן, נמצא בשנים האחרונות ביטוי חיובי לקולטני Her2/neu, בכ-16%-18% מהחולים, המאפשר לשלב טיפול ביולוגי עם טיפולי הכימותרפיה.
לפני מספר שנים, נעשה מחקר לשימוש בטיפולים ממוקדי מטרה בחולי סרטן הקיבה והוושט התחתונה. נמצא כי כ-28% מהנסיינים מגיבים לתרופות, מתוכם כ-2.8% בתגובה מלאה.
אמנם מדובר באחוזים לא גבוהים, אך התוצאות מעידות על הארכת חיים פי 2 ויותר, מכפי שאפשרו אמצעי הטיפול הוותיקים במחלה.
סרטן הלבלב | טיפולים ממוקדי מטרה
סוג נוסף של סרטן הנחשב קטלני הוא סרטן הלבלב. בשנה האחרונה, פורסם מחקר שבראשו עמדה ד"ר טליה גולן מביה"ח תל השומר, שמצא כי באחוז מסוים של חולי סרטן הלבלב, בהם נמצאו מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2, התגלתה תגובה לטיפולים ממוקדי מטרה, שגרמו להיעלמות המחלה ולהארכת פרק הזמן ללא המחלה, עד לחזרתה האפשרית. חולים אלה נשארים במעקב רפואי. במקרה שהמחלה אכן תפרוץ מחדש, יחזרו גם הם לקבל את הטיפול המתאים.
סרטן העור - מלנומה עורית | טיפולים ביולוגיים וטיפולים ממוקדי מטרה
מלנומה עורית היא הנדירה ביותר, מבין הסוגים השונים של סרטן העור, אך האגרסיבית ביותר. בשנים האחרונות, התגלו תגובות מדהימות לתרופות ביולוגיות ולטיפולים ממוקדי מטרה, בכ-60% מהחולים. זהו שיעור חסר תקדים. כיום, אנו עדים לאחוזים עצומים של חולים במלנומה גרורתית שנשארו בחיים מעל 5 שנים. זהו שינוי אדיר, לעומת שנים ספורות קודם לכן, בתקופה שהטיפולים הסטנדרטיים לא עזרו כמעט בהתמודדות מול המחלה.
קיימת התקדמות מעודדת בתחום הטיפולי עבור אחוז קטן מחולי סרטן המעי הגס. צילום: שאטרסטוק
מה עוד צפוי בעתיד מבחינת המשך ההתמודדות מול מחלת הסרטן?
החידושים של השנים האחרונות מהווים התקדמות של ממש בהתמודדות מול מחלת הסרטן, הן מבחינת הארכת חיי החולים, דיכוי המחלה ולעתים אף העלמת המחלה, והן מבחינת איכות החיים של המטופלים, מאחר שהטיפולים המתקדמים כוללים ברוב המקרים פחות תופעות לוואי. גם במקרים שבהם יש תופעות לוואי קשות יותר, רובן אינן דומות לתופעות הלוואי הנובעות מטיפולי הכימותרפיה הוותיקים. במקרה הצורך ניתן להפסיק את הטיפול.
יחד עם זאת, לצד ההתקדמות החשובה במציאת טיפולים חדשים, התקדמות הצפויה להמשיך להתפתח גם בשנים הקרובות, יש לקוות כי בעתיד יופנו משאבים נוספים גם למניעת מחלת הסרטן, הן מבחינת שכלול האמצעים הרפואיים והן מבחינת המודעות הציבורית לכך. גילוי מוקדם של המחלה הוא משמעותי ביותר ומציל חיים.
קיימים כיום אמצעים שונים לגילוי מוקדם של סוגי סרטן שונים: בדיקות דם סמוי בצואה ובדיקות קולונוסקופיה לגילוי סרטן המעי הגס, בדיקות גסטרוסקופיה לוושט וקיבה, בדיקות ממוגרפיה ואולטרסאונד שד לגילוי סרטן השד ועוד.
לסיכום: מומלץ ביותר להתייעץ עם רופא בנוגע להנחיות לביצוע בדיקות אלה. ההנחיות משתנות בהתאם לגיל, סיפור רקע משפחתי וגורמי סיכון נוספים. אל תחכו: לכו לבדוק עוד היום את מצבכם, כדי למנוע, חלילה, מחלה חמורה יותר בעתיד.
ד"ר יצחק שנירר הוא מומחה לאונקולוגיה ורדיותרפיה, חבר ב-NCCN האמריקאי לגידולי ושט וקיבה, מקים ומנהל לשעבר של המכון האונקולוגי בביה"ח הממשלתי בפוריה, אונקולוג ראשי ומנהל רפואי של בית חולים בשנגחאי, סין.
סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.