למי קראת שפעת? כל ההבדלים בין קורונה, שפעת ודלקת ריאות

מאז שפרץ נגיף הקורונה (או ליתר דיוק SARS-CoV-2) לחיינו, שורה ארוכה של אנשי ציבור ניסו להרגיע אותנו בהתייחסם לנגיף כאל סוג חדש של שפעת. על פניו,  אכן ישנו דמיון רב בין שתי המחלות ומטבע הדברים מפלס החרדה נוטה לעלות כאשר מתמודדים עם איום לא מוכר. לפיכך יצירת זהות בין מחלת השפעת המוכרת לבין מחלת הקורונה המאיימת, נשענת לכאורה על יסודות הגיוניים.

עם זאת, במבט מקצועי ומעמיק יותר, נראה קיים שוני משמעותי בין שתי המחלות. לא כל שכן כשמוסיפים לתמונה את דלקת הריאות. כדי שתוכלו לקבל את המידע האמין ביותר, בחרנו לראיין בנושא את ד"ר יסמין מאור, מומחית למחלות זיהומיות ולרפואה פנימית, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, להלן תשובותיה:

האם אפשר להבין את מי שלא מצליח להבחין בין דלקת ריאות, שפעת וקורונה?

ראשית, חשוב לי להבהיר כי מבחינה קלינית באמת לא ניתן להבחין בין המחלות השונות, משום ששלושתן באות לידי ביטוי בתסמינים דומים מאוד. למעשה חולה שמגיע למיון עם מקרה קל של קורונה, מציג את אותם התסמינים שהיה מציג חולה שפעת. כך לדוגמה: הן בדלקת ריאות, הן בשפעת והן בקורונה, נצפה שהחולה ישתעל, כשבשלב הראשון השיעול יהיה יבש ולאחר מכן יהפוך ליותר רטוב ופרודוקטיבי. באופן דומה, שלוש המחלות יכולות לבוא לידי ביטוי בחום גבוה, והדבר נכון גם בנוגע לתסמינים של קוצר נשימה.

שלוש המחלות יכולות לבוא לידי ביטוי בחום גבוה. צילום: שאטרסטוק

מגיפת הקורונה – האם סוף העולם מגיע?

בהלת הקורונה: איך מתמודדים עם החרדה?

שאלת השאלות: האם צפוי בקרוב חיסון נגד קורונה?

מה בכל זאת שונה בין המחלות מבחינת התסמינים?

מבחינת ההסתמנות הקלינית, ניתן למשל לראות שלמרות שגם בשפעת החולים נוטים להשתעל, הרי שמדובר בתסמין שאופייני יותר לחולי קורונה ודלקת ריאות. לעומת זאת, גודש באף, נזלת ועיטושים, אופייניים יותר לחולי שפעת, אך פחות לחולי קורונה או דלקת ריאות.

ישנם כמובן ניואנסים נוספים שניתן לדבר עליהם. כך לדוגמה, שלוש המחלות אמנם עשויות לגרום לחולשה כללית ותשישות, אבל כאבי השרירים יופיעו בעיקר בקרב חולי קורונה ושפעת ופחות בחולי דלקת ריאות. למרות כל זה, חשוב מאוד לזכור שלמעלה מ-80 אחוז מחולי הקורונה יסבלו ממחלה קלה מאוד, וחלק מהחולים כלל לא יהיו מודעים לכך שחלו.

האם ישנם הבדלים בהיבטים אחרים שלא בהכרח קשורים לתסמינים?

בהחלט כן. ניתן למשל לראות שקשישים ואנשים עם מחלות רקע, כמו מחלות לב או מחלות ריאה, נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קשה הן במקרה של שפעת, הן במקרה של קורונה והן במקרה של דלקת ריאות. לעומת זאת, לפי הידוע לנו כיום, נשים בהיריון, ילדים קטנים ותינוקות, נמצאים בסיכון לתחלואה חמורה בעיקר כשמדובר במחלת השפעת: מסיבה שעדיין אינה ברורה עד תום, דלקת ריאות וקורונה בדרך כלל אינן מחלות קטלניות עבור אוכלוסיות אלו.

ישנם גם הבדלים שמתבטאים, למשל, במשך תקופת הדגירה - כלומר במשך הזמן שחולף בין ההדבקה למועד הופעת התסמינים: תקופת הדגירה של דלקת ריאות נמשכת ימים ספורים ולעומת זאת תקופת הדגירה של מחלת הקורונה, יכולה להגיע לשבועיים. מעבר לכך, קורונה היא מחלה שנמשכת הרבה יותר זמן משפעת או דלקת ריאות. מובן שלא ניתן להתייחס לכל המקרים כולם, אבל באופן כללי וגס ביותר אפשר לראות ששפעת לרוב נמשכת כחמישה ימים, דלקת ריאות כשבוע וקורונה כשבועיים.

אין ספק שישנם מקרים רבים שבהם הקורונה חולפת במהירות גבוהה יחסית, אבל ברוב המקרים, משך המחלה ארוך יחסית, במיוחד בהשוואה לשפעת.

האם טיפולים המתאימים לשפעת עשויים לסייע לחולי קורונה?  

גם בכל הקשור לחיסונים וטיפולים, קיימים הבדלים משמעותיים בין המחלות. למחלת השפעת ישנם טיפולים אנטי-ויראליים, בעוד שלקורונה לצערי עדיין אין בנמצא טיפולים ייעודיים. גם לדלקת ריאות יש לנו טיפולים טובים כיום, ובדומה למחלת השפעת יש לנו גם חיסון נגד דלקת ריאות הנגרמת על ידי חיידקי פנאומוקוק, המהווה חלק מחיסוני השגרה.

האם היעדרם של החיסון והטיפול הם הגורמים העיקריים המקשים על ההתמודדות עם מחלת הקורונה?

אחת הסיבות המרכזיות בגינה מערכות הבריאות מתקשות להתמודד עם מגפת הקורונה היא שהרבה מאוד חולים מגיעים למצב המצריך טיפול רפואי בפרק זמן קצר מאוד ולמעשה בו זמנית. עונת התחלואה של שפעת ודלקת ריאות מתפרשת על פני מספר חודשים, ואחוז הנדבקים קטן בהרבה מזה הצפוי במגפת הקורונה. יותר קל להתמודד עם העומס, כיוון שאנו מטפלים בכמות הגיונית של חולים ליחידת זמן.

האם מחלת הקורונה באמת אלימה יותר בהשוואה לשפעת?

הנושא הזה עדיין נחקר, וחשוב לי להדגיש שיש לנו כרגע מידע מאוד מאוד ראשוני. אך לפי המידע שיש בידינו כיום, נראה שישנו אכן מהלך שונה שמוביל למותו של החולה. במקרה של חולי שפעת, הנגיף גורם למחלת השפעת ובמובן מסוים "מכשיר את הקרקע" לזיהום חיידקי משני. בשלב הזה, עשוי להגיע אכן זיהום חיידקי שיגרום לדלקת ריאות חמורה, שתוביל למותו של החולה. המשמעות היא שאם המטופל לא היה נדבק בשפעת, קרוב לוודאי שלא היה סובל מהזיהום החיידקי שגרם לו לדלקת ריאות.

בחולי קורונה לעומת זאת, ישנו מהלך שונה. בניגוד למחלת השפעת, לא הזיהום המשני הוא זה שפוגע בריאות של החולים אלא הנגיף עצמו, ובאופן כללי יש הרבה פחות עדויות לסיבוכים חיידקיים בחולי קורונה. במחלת הקורונה, נגיף הקורונה הוא זה שפולש לריאות וגורם לנזקים שמעמידים את חיי החולים בסיכון.  

מדוע ישנם נתונים סותרים בנוגע לתמותה מקורונה?

באזורים שונים בעולם מתקבלים נתונים שונים בנוגע לאחוזי התמותה, כיוון שהנתון הזה מושפע בין השאר מכמות הבדיקות שבוצעו וממדיניות הבדיקות. בתוך מחוז חוביי בסין, למשל, שבו המחלה התגלתה, דווח על 4 אחוזי תמותה, אך מחוץ למחוז חוביי, לעומת זאת, דווח על 0.9 אחוז. בין כך ובין כך מדובר על נתונים מדאיגים, שכן בשפעת מדברים על סביבות ה-0.1 אחוז בלבד.

יש להדגיש, כי האמת היא ששיעור התמותה לא באמת משחק תפקיד חשוב במיוחד כרגע: כאשר מערכת הבריאות מוצפת בכמות גדולה כל כך של חולים בבת אחת, זה פחות משנה לנו אם אחוז המתים מכלל החולים הוא נמוך או גבוה.

האם יש מידע עדכני בנוגע למקדם ההתפשטות של המחלה?

גם בכל הקשור לקצב ההתפשטות של מחלת הקורונה, כבר אין ממש ספק בנוגע לכך שמדובר על מחלה מדבקת מאוד. אדם שחולה בשפעת ידביק בממוצע בין אדם אחד לאדם וחצי במחלה. במקרה של קורונה, לעומת זאת, מדובר כבר על בין שניים לשלושה אנשים.

גודש באף, נזלת ועיטושים, אופייניים יותר לחולי שפעת, אך פחות לחולי קורונה או דלקת ריאות. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: כפי שניתן להבין מכל הכתוב לעיל, אל לנו להקל ראש במקפת הקורונה. אמנם ההסתמנות של מחלת הקורונה מזכירה מאוד את ההסתמנות של מחלת השפעת, אך המחלה מדבקת יותר, מסוכנת יותר ואלימה יותר מהשפעת המוכרת לנו. זהו המקום להדגיש פעם נוספת את החשיבות בהישמעות להנחיות שמפרסם משרד הבריאות: הקפידו על שטיפת ידיים יסודית, הימנעו מהתקהלויות של יותר מעשרה אנשים, שמרו מרחק של שני מטרים מאנשים אחרים והיפרדו לשלום מלחיצות הידיים, עד להודעה חדשה.

סייע בהכנת הכתבה: עודד פשטצקי, כתב zap doctors.