מחלות רקע וקורונה: תוספת סיכון שעלולה לעלות ביוקר

נתוני התחלואה והתמותה בנוגע למחלת הקורונה, משתנים באופן תדיר. לעיתים קשה להישאר עם אצבע על הדופק. מדינות שונות בעולם ומחוזות שונים באותה מדינה, מנהלים את המגיפה בצורה שונה. כך, הנתונים משתנים בין היתר בהתאם למספר הבדיקות המבוצעות, בהתאם ליכולת של מערכת הבריאות להתמודד עם עומס החולים ועוד. מעבר לכך, יש גורמים נוספים המשפיעים על הנתונים, לרבות גיל האוכלוסייה, מידת ההיענות להנחיות של רשויות הבריאות וכו'.

למרות כל אלה, כבר עתה, חודשים ספורים לאחר התפרצות המגפה, אנחנו יודעים באופן ודאי כי יש קבוצות מסוימות באוכלוסייה, המצויות בסיכון מוגבר לתחלואה קשה. במאמר זה, נדון בכל אחת מהקבוצות בנפרד.

חולים הסובלים ממחלות כרוניות במערכת הנשימה

קבוצת הסיכון הראשונה מורכבת מחולים הסובלים ממחלה כרונית במערכת הנשימה, הבאה לידי ביטוי בהתקפים או בתקופות של התלקחות ונסיגה, כגון: אסטמה או COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית).

כשחולים אלה נדבקים בנגיף הקורונה, ניתן לראות החמרה בהסתמנות הקלינית של המחלה הכרונית הבסיסית, המתבטאת בכל ההיבטים של המחלה. כך, לדוגמה: ניתן לראות שחולי אסטמה שנדבקו בקורונה, סבלו מתדירות גבוהה יותר של התקפים, מהתקפים שנמשכו זמן ממושך יותר מהרגיל ומהתקפים חמורים יותר מהרגיל.

מעבר לכך, חשוב להבין כי חולים המתמודדים עם מחלות כרוניות במערכת הנשימה, עלולים לסבול מהסתמנות קשה מהרגיל, במשך זמן רב לאחר ההחלמה מקורונה. תופעה זו רווחת באופן כללי בקרב חולים אלה, לאחר מחלה ויראלית. למעשה, חולי אסטמה עלולים להתמודד עם ריגוש יתר של הסמפונות במשך שנה לאחר ההחלמה מהמחלה הנגיפית ואף למעלה מכך.

חשוב להבין כי נגיף הקורונה מסוגל לפגוע ישירות בריאות של החולה. לפיכך, אדם המתמודד בשגרה עם מחלה ריאתית, צפוי לסבול משתי מחלות במקביל. יש לכך השפעה סינרגטית ומסוכנת מאוד על מערכת הנשימה.

חולים הסובלים ממחלות שאינן מערבות את מערכת הנשימה

כל הכתוב לעיל רלוונטי גם עבור חולים הסובלים ממחלות כרוניות, שאינן מערבות את מערכת הנשימה, בדגש על מחלות אוטואימוניות (מחלות חיסון עצמי). הכוונה היא, למשל, לסובלים ממחלות המערבות את מערכת העצבים המרכזית, כגון טרשת נפוצה; מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כדוגמת קרוהן או קוליטיס כיבית; סוכרת, יתר לחץ דם, והרשימה עוד ארוכה.

כשחולים אלה נדבקים בקורונה, הם נמצאים בסיכון מוגבר להתלקחות של המחלה הבסיסית, לעלייה בתדירות ההתקפים ולהתקפים חמורים יחסית.

באותה נשימה, ניתן להזכיר את אותם חולים המתמודדים עם מחלות לב כאלה ואחרות. מערכת הלב והריאה של חולי לב נמצאת במצב מוחלש, ללא קשר לנגיף הקורונה. כשמתרחשת הדבקה בקורונה והתפקוד הריאתי נפגע, הלב המוחלש צריך לעבוד קשה יותר: הריאות אינן מספקות חמצן בריכוז הרצוי והגמישות שלהם נפגעת. כל זה מוביל לכך שתתרחש החמרה במצב הלבבי והחמרה של מצבי אי ספיקה.

חולים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת או מוחלשת

מטבע הדברים, אדם שעבר השתלה של איבר ובשל כך נוטל תרופות שמדכאות את מערכת החיסון או חולה אונקולוגי המתמודד עם מערכת חיסון מוחלשת, נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קשה, במקרה של הידבקות בנגיף הקורונה.

למעשה, זוהי גם הסיבה בגינה אנשים בגיל השלישי נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קשה: באופן טבעי, בגילים מבוגרים מערכת החיסון נחלשת ואינה מתפקדת באופן אופטימלי. לכן, יש סיכוי שמערכת החיסון לא תצליח להתמודד עם הזיהום הנגיפי בהצלחה. בעקבות זאת, החולה הקשיש יסבול ממחלה קשה מאוד ומסכנת חיים.

נקודת האור: ילדים, פעוטות ותינוקות - אינם בסיכון לתחלואה קשה

לקראת סיום, חשוב לציין כי דווקא ילדים קטנים, פעוטות ותינוקות, אינם מושפעים כמעט מהמחלה, מסיבה כלשהי: יש מעט מאוד חולים בגילים מאוד צעירים. חולי קורונה בגילים צעירים מאוד, אינם סובלים מתסמינים או סובלים מתסמינים קלים בלבד. לפי חלק מהחוקרים, תורמת לכך העובדה שמערכת החיסון שלהם מסוגלת להתמודד בהצלחה עם הנגיף.

יש להבין בהקשר זה כי נגיף השפעת הוא נגיף שעובר שינוי אנטיגני באופן תדיר. לכן, ייתכן בהחלט שילד קטן יידבק בזן אלים במיוחד; וילד אחר יידבק בזן שאינו מהווה איום משמעותי.

לאור זאת, ילדים קטנים נמצאים בסיכון לתחלואה קשה של שפעת באופן כללי. לעומת זאת, לפי הידוע לנו כיום, נגיף הקורונה אינו נגיף שנוטה להשתנות מבחינה גנטית באופן תדיר. ככל הנראה, נכון לעכשיו אנו מתמודדים עם זן אחד בלבד. למרבה המזל, הנגיף שעמו אנו מתמודדים כיום אינו אלים יותר מנגיפים אלימים של שפעת. למעשה, הוא אלים הרבה פחות.

 מאמרים נוספים לקריאה: 

 למי קראת שפעת? כל ההבדלים בין קורונה, שפעת ודלקת ריאות

 נלחמים בקורונה: האם באמת ניתן לחזק את מערכת החיסון?

לסיכום: ידוע כיום כי נגיף הקורונה הוא בעל יכולת הדבקה גבוהה מאוד. אך עדיין לא ידוע אם יש זנים של הנגיף, בעלי רמת אלימות שונה. מה שידוע בוודאות הוא כי רוב גדול של האנשים הבריאים, עוברים את מחלת הקורונה בדומה לאופן שבו היו מתמודדים עם שפעת רגילה. עם זאת, יש גם חריגים לכך, העלולים להסתיים חלילה במוות. בכל מקרה, יש להקפיד על קיום הוראות משרד הבריאות, ללא קשר לגיל ולקבוצת הסיכון.

לעומת זאת, אנשים המתמודדים עם מחלה כרונית עלולים לצאת מאיזון ולחוות הידרדרות מסוכנת במצב בריאותם. לפיכך, אנשים אלה צריכים לשמור על ערנות מוגברת, לשים לב לשינויים בהסתמנות של המחלה הבסיסית וליצור קשר עם גורם רפואי, כגון מוקד מד"א או הרופא המטפל (בשיחת וידיאו כמובן!), בכל מקרה של החמרה ו/או חשש להידבקות בנגיף הקורונה.

ד"ר יהודה שוורץ הוא מומחה למחלות ריאה, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי.

סייע בהכנת הכתבה: עודד פשטצקי, כתב zap doctors.