הפחד מבידוד – מה הוא עושה לנו וכיצד נדע שהגיע הזמן לטפל בו?

עד לפני מספר חודשים בלבד, תיאור המציאות בה אנו חיים היום היה נשמע לכולנו כמו עלילה של סיפור מדע בדיוני. התחושה שהמציאות הנוכחית עולה על כל דמיון לא נוצרה בגלל שתרחיש של מגיפה עולמית מעולם לא עלה בדעתנו, אלא כיוון שהצעדים הננקטים בכל העולם למניעת התפשטות הקורונה – בידוד, סגר, ריחוק חברתי ואיסור התקהלויות – מנוגדים לחלוטין לטבע שלנו כבני אדם. כיצד הם משפיעים עלינו מבחינה נפשית?

"אחרי שחרור הסגר על המשק הישראלי התחיל גל עצום של פניות לטיפול נפשי", מספר ד"ר אודי בונשטיין, פסיכולוג קליני בכיר ופסיכולוג רפואי מומחה, "הביקוש לטיפול היה גבוה הרבה יותר מכפי שהכרנו לפני הקורונה, ואני קושר את זה בעיקר לבידוד".

לשאלות בנושא חרדה ונושאים נוספים תוכלו להיכנס לפורום פסיכולוגיה קלינית באתר>>

אווירה של ריחוק וזהירות

בין אם נשלחתם לבידוד בפועל כיוון שחליתם או נחשפתם לחולה מאומת ובין אם לאו, תחושה מסוימת של בידוד מלווה אותנו לאורך כל החודשים האחרונים. "התקופה הנוכחית עטופה כולה במרחק ובידוד", אומר ד"ר בונשטיין, "ההנחיות הן לא להתקרב, אנחנו נרתעים מאחרים, נזהרים ומתרחקים, כך שתחושת ה-לבד מקבלת דגש חזק לצד תחושות נוספות, קונקרטיות וסימבוליות, שהזולת הוא מסוכן ומדבק או שאנו עצמנו עלולים להיות מסוכנים ומדבקים. השילוב הזה הוא פוטנציאל מאוד גדול להתעוררות של חרדות, בעיקר באנשים שיש אצלם ממילא פגיעות כלשהי כגון: מרכיבים חרדתיים (גם חרדה חברתית, לצורך העניין, ולאו דווקא חרדות בריאותיות בלבד), דיכאוניים, חוסר ביטחון וכדומה".

חוויה זו של ריחוק ובידוד מעצימה את הפחדים, הלחצים והחרדות המגיעים ממילא בעתות משבר שכן היא אינה מאפשרת לנו לנהוג על פי המנגנון הטבעי ביותר שלנו, אשר דוחף אותנו להתאחד בשעת מצוקה.

"בני אדם הם יצורים חברתיים", מסביר ד"ר בונשטיין, "במצב של סכנה אנחנו נוטים להתקבץ כולם יחד, דבר שמהווה גורם חוסן מאוד חזק. המצב שקיים כרגע הוא הפוך לחלוטין והוא מהווה גורם פגיעות מאוד גדול. אתה נמצא לגמרי לבד מול הפחדים שלך וכל המידע שמגיע מכל מקום, שחלק גדול ממנו בכלל לא מבוסס, ואנשים נכנסים ללחץ, לדיכאון, ממש הולכים לאיבוד. האפקט של זה הוא מאוד חזק. כך שהאיום באפשרות של בידוד, שהוא מלכתחילה עבור רבים אסון מבחינה כלכלית ואסון מבחינה חברתית, עשוי להיות גם אסון מבחינה מנטלית".

חוויית הבידוד

על פי ד"ר בונשטיין, רמות הלחץ והחרדה עלו משמעותית בתקופה האחרונה בקרב רוב האוכלוסייה. חלק מאותם לחצים וחרדות נובעים מהפחד להידבק בנגיף, כמובן, ומחששות בנוגע למצב הכלכלי, אך מה עובר מבחינה נפשית על אנשים שבאמת נמצאים בבידוד?

את חוויית הבידוד בפועל מחלק ד"ר בונשטיין לשני מרכיבים עיקריים:

1. הפחד להדביק – חוויית הבידוד, אצל חלק גדול מהאנשים, מלווה באשמה מאוד גדולה, בתחושה שאסור להתקרב אליהם, שהם מזיקים ועלולים לפגוע באחרים. "רבים מהמטופלים שפגשתי בתקופה האחרונה", אומר ד"ר בונשטיין, "ציינו את המרכיב הזה כמשמעותי ביותר בלחץ שלהם. תחושת האשמה היא לפעמים בלתי נסבלת".
2. הגבלת החופש – מבחינות רבות, השהות בבידוד דומה לשהות בסוג של כלא, ללא יכולת לצאת מהבית ולהתנהג בחופשיות, דבר שעלול להגביר תחושות של חרדה, לחץ ודיכאון.

צילום: שאטרסטוק

לכתבות נוספות בנושא קורונה: 

השפעות הבידוד על הגיל השלישי>> 

האם משבר הקורונה עלול להוביל למקרי אובדנות?>>

כחלק מעבודתו, משמש ד"ר בונשטיין כפסיכולוג ראשי במרכז הרפואי לגליל בנהריה. את גודל המצוקה הנפשית שעשוי להיווצר כתוצאה ממצב של בידוד, הוא מתאר באמצעות התנהגות החולים הראשונים שאושפזו במחלקת הקורונה של בית החולים: "החולים נמצאים בבידוד ממבקרים, מהצוות הרפואי ומשאר בית החולים, אבל בינם לבין עצמם הם יכולים לתקשר ויש להם במחלקה אזורי שהייה משותפים. רובם היו כל כך מפוחדים שהם סירבו לצאת מהחדר והגיבו במצוקה מאוד גדולה לסיטואציה".

להתגבר על הפחדים

גם כיום, חודשים לאחר שהגיעה לראשונה לחיינו, הקורונה עדיין לא מראה סימני עזיבה. האם צפויות השלכות על החוסן הנפשי שלנו גם בטווח הארוך?

"מבחינה נפשית ורגשית יש המון דינמיות", מרגיע ד"ר בונשטיין, "לבני האדם יש יכולת די מופלאה להסתגל, ואם נשתמש בדימוי עכשווי – מערכת החיסון הנפשית שלנו היא ברוב המקרים מאוד יעילה. עם זאת, ישנה מגמה שאני צופה ושניתן לזהות אותה כבר עכשיו, של שחיקה ביכולת שלנו לסמוך על האנשים שמובילים את המערכה, דבר שעלול להוביל בפני עצמו לחרדות ולאי ודאות גדולה, במיוחד כשיש כל כך הרבה מידע לא מבוסס ופייק ניוז".

על מנת להתמודד עם החרדות, ממליץ ד"ר בונשטיין על שימוש בתרגילי היפנוזה עצמית להשגת רגיעה, המשלבים נשימות, עצימת עיניים והרפייה של הגוף עם עבודת דמיון של תיאור מקום אהוב ונעים בפרטי פרטים.

עם זאת, מבחין ד"ר בונשטיין בין חרדה שעשויה לשרת אותנו לבין מצב המצריך טיפול: "החרדה כשלעצמה, במצב של סכנה, היא לא דבר רע. היא אמנם לא נעימה אבל היא יכולה להיות דבר מקדם ומאיץ, היא מסמנת לנו ממה להיזהר והיא יכולה לשמור עלינו – לגרום לנו לעטות מסכה, למשל, או להעדיף נסיעה ברכב פרטי במקום בתחבורה הציבורית הצפופה. חשוב לזהות את הנקודה שבה החרדה כבר פחות שומרת עלינו ויותר מפריעה, גורמת להימנעות ולפגיעה בתפקוד. כשמצבים כאלה מתחילים לקרות יותר ויותר, זו הנקודה בה כדאי לפנות לעזרה מקצועית. יש המון אנשי מקצוע מצוינים, יש גופים שמתנדבים היום לסייע וחשוב מאוד לקבל את העזרה הנכונה כשצריך".

ד"ר אודי בונשטיין הוא פסיכולוג קליני בכיר, מדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה ופסיכולוג רפואי מומחה. משמש כפסיכולוג ראשי במרכז הרפואי לגליל בנהריה, עובד ביחידה להדרכת הילד והמשפחה בביה"ח ומקבל מטופלים בקליניקה פרטית בצפון הארץ ובתל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.