לראשונה (גם) בישראל: בנק חלב אם לאומי שיספק מנות חלב אם לפגים וליילודים בסיכון בריאותי

ביום שני האחרון (27.8), עם החתימה על ההסכם בין משרד הבריאות ומגן דוד אדום בישראל להפעלת בנק חלב אם ראשון במדינת ישראל, בא לקיצו מסע ארוך וחשוב שלו היו שותפים מגן דוד אדום, האיגוד הנאונטולוגי ועמותת לה"ב (למען הפגים בישראל). מסע שכל מטרתו הייתה ועודנה, להציל חיים ולמנוע תחלואה קשה של פגים ויילודים בסיכון.

לדברי רומי שחורי, מנכ"לית עמותת לה"ב: "זהו יום היסטורי ומשמעותי מאוד לפגים וליילודים במדינת ישראל שזקוקים לחלב אם כדי לשרוד, אם במסגרת אשפוז בפגיה ואם כהמשך טיפול... הבנק יאפשר הצלת חיים במלוא מובן המילה וזו המתנה הטובה ביותר שיכולנו לבקש לשבוע ההנקה הבינלאומי".

חשיבות חלב האם עבור פגים

ככלל, המזון הטבעי של תינוקות הוא החלב של האם היולדת (הביולוגית), שמכיל חומרי גדילה וחיסון שמסייעים להתפתחות היילוד ומחזקים את מערכת החיסון שלו.

"חומרים ייחודיים אלו שנמצאים בחלב האם הביולוגית חשובים אף יותר לפגים", מסביר ד״ר שמואל צנגן - מנהל הפגייה בברזילי ויו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה. "זאת מכיוון שעל פי הספרות הרפואית, בעצם חשיפתם של הפגים לפורמולות תמ"ל (תחליפי חלב) שהן למעשה עיבוד של חלב פרה, הם חשופים יותר למחלה קשה מאוד שנקראת 'מחלת המעי הנמקי' ,  מחלה שיכולה לגרום לפגיעה קשה במעי, לחוסר סבילות קשה לאוכל עד כדי התנקבות המעי ואף לזיהום מפושט שעלול לגרום למוות.".

מהי מחלת 'המעי הנמקי'?

מחלת 'המעי הנמקי' (Necrotizing Enterocolitis), המוכרת גם בשם הקיצור 'נק' (NEC), היא כאמור מחלת מעי קשה עם אחוזים גבוהים לסכנת מוות, בעיקר בקרב פגים שנולדו במשקל של פחות מקילו וחצי.

לדברי ד"ר צנגן, שכיחות המחלה בקרב פגים שנולדו במשקל לידה הנמוך מקילו וחצי היא כ-5% שרבים מהם נמצאים בסכנת מוות: "בישראל נולדים מידי שנה כ-1600 פגים במשקל של פחות מקילו וחצי, כך שעל פי הסטטיסטיקה, בכל שנה יחלו בישראל כ-80 פגים במחלת הנק. חלק לא מבוטל מהם יהיו בסכנת מוות".

הקשר בין חלב אם לבריאות הפג ולמניעת מחלת הנק

ד"ר צנגן מסביר כי להזנת פגים בחלב אם יש חשיבות רבה ממספר סיבות עיקריות שהוכחו בספרות הרפואית המקצועית:

• בחלב אם יש את כל אותם חומרים שמהווים מצע טוב לגידול החיידקים הטובים (פרה-ביוטיקה) וכן נוגדנים, חומרי גדילה רלוונטיים וחומרים נוספים שמסייעים במניעת זיהומים נרכשים בדם אצל פגים ובמניעת מחלת המעי הנמקי. לעומת זאת בתמ"לים, שהם למעשה עיבוד של חלב פרה, חסר חלק גדול מחומרים חשובים אלו.
• מערכת העיכול של הפג מעכלת את אבות המזון בצורה טובה יותר, בדרך שבה הם "מוגשים" בחלב האם הביולוגית או בתרומת חלב אם.
• ישנם מצבים שבהם יש רגישות או חוסר סבילות לתמ"ל שנובע מכך שמדובר בעיבוד של חלב הפרה, וזה כשלעצמו מהווה סכנה למעי הלא בשל והכל כך לא מפותח עדיין של הפגים.
• הוכח כי חלב אם מקצר את משך האשפוז של הפגים והם מוכנים לשחרור מוקדם יותר (בהשוואה לפגים שלא ניזונו מחלב אם).
• יש עבודות מחקר שתומכות בכך שההתפתחות הנוירולוגית של פגים שניזונו מחלב ממקור אדם (של האם הביולוגית או של תורמת), טובה יותר בהשוואה לפגים שניזונו מפורמולות תמ"ל.

עד כמה מסייעת הזנת פגים בחלב אם במניעת מחלת הנק?

לדברי ד"ר צנגן, ההערכה הגסה היא שהזנת פגים בחלב אם מסייעת למנוע עד כ-20% ממקרי מחלת ה'נק' בפגים.

"אבל חשוב להדגיש", הוא אומר. "שלמרות שהוכח מעבר לכל ספק שחלב אם בריא יותר ומסייע למנוע מחלת 'נק' בפגים, קשה מאוד לקבוע בצורה חד משמעית את היקף המניעה. גם מכיוון שהמחקרים אינם אחידים וכל מחקר בודק אוכלוסיית פגים אחרת - אחד בודק למשל פגים שנולדו לפני שבוע 28 ואחר פגים שנולדו לאחר שבוע 28- וגם מכיוון שיש המון משתנים שקשוריםבסיכון לחלות  כגון שבוע ההיריון שבו נולד הפג, האם הוא סבל ברחם האם מפיגור בגדילה תוך רחמית, ולכן יש להתייחס לנתון הזה בהסתייגות קלה".

האם יש הבדל בין חלב אם ביולוגית לחלב אם מאם אחרת?

"התשובה היא כן", אומר ד"ר צנגן. "חלב האם הביולוגית הוא הטוב ביותר עבור יילודים בכלל ופגים בפרט, והוא זה שמונע בצורה הטובה ביותר את מחלת ה'נק' ו/או זיהומים נרכשים אחרים. הסיבה לכך היא, קרוב לודאי,  שבחלב האם הביולוגית יש חומרי גדילה רגישים מאוד, שלמרבה הצער נהרסים בתהליך עיבוד החלב (הפסטור) שמתבצע בבנק חלב האם.

אז כן, חלב האם הביולוגית הוא הבריא ביותר ותמיד יהיה העדיפות הראשונה. "אבל...", מדגיש ד"ר צנגן "יש עבודות מחקר רבות שמוכיחות שחלב מבנק האם שעבר עיבוד ופסטור, הוא השני הבריא ביותר ורק אחריו מגיעות תרכובות המזון שנחשבות להכי פחות טובות מבחינה זו".

עוד על הנקה באתר:

10 מיתוסים על הנקה>> 

מה לגבי שאיבה ישירה מאם אחרת?

"רעיון המינקת מוזכר כבר בתנ"ך וגם היום, עדיין קיימים מיזמי גמ"ח של חלב אם בקרב אוכלוסיות מסוימות", מסביר ד"ר צנגן. "אבל חשוב מאוד מאוד להזכיר ולהדגיש שהחלב הזה אינו מפוקח ולא יודעים עד כמה הוא בטיחותי והאם התורמת נוטלת תרופות שעלולות לגרום נזק, או שהיא נושאת מחלה שהיא בכלל לא יודעת עליה. רק לפני מספר שנים פורסם מקרה של תינוק שקיבל תרומה פרטית של חלב אם ורק לאחר מכן התברר כי התורמת היא נשאית של נגיף ה-HIV (איידס), מבלי שהיא כמובן ידעה על כך".

חשיבותו של בנק חלב האם

לאחר שמבינים את החשיבות הרפואית-בריאותית הרבה שיש להזנת פגים בחלב אם (במקום בתמ"ל), צריך לזכור שמבחינה ביולוגית, מנגנון ייצור החלב של האם מתפתח במקביל להתפתחות העובר ומגיע לבשלות כאשר העובר בשל ולכן מאתגר מאוד לקבל חלב אם מאם שילדה בחודש שביעי או שמיני, בטח לקבל חלב אם בכמות מספקת.

"בישראל נולדים בכל שנה כ-15 אלף פגים, כ-1600 מהם נולדים במשקל של פחות מקילו וחצי והם אלו שהכי זקוקים לחלב אם", מסביר ד"ר צנגן. "למרבה הצער, בלידה מוקדמת הרבה יותר קשה להשיג חלב אם ביולוגית בהשוואה ללידה בסמוך למועד המשוער ולכן בפועל - מתוך 1600 הפגים שנמצאים בקבוצת הסיכון, רק כמחציתם מקבלים הזנה מספקת של חלב אם ביולוגית. המשמעות היא שבכל שנה יש בישראל לפחות כ-800 פגים שעד כה לא הייתה לנו דרך להזין אותם בחלב אם ועל כן הם הוזנו בתמ"לים שחשפו אותם לסיכון.

"בנק חלב האם יאפשר לנו לראשונה להזין בחלב אם, גם את אותם פגים שלא יכולים לקבל חלב אם ביולוגית ובכך יסייע לנו למנוע בצורה משמעותית את מספר הפגים שיחלו במחלת המעי הנמקי הקשה שאף עלולה לגרום לתמותה. בנוסף לאוכלוסיית הפגים הזו, שהיא באמת קבוצת הסיכון העיקרית, ישמש אותנו בנק חלב האם גם לטובת אוכלוסיות נוספות של יילודים שזקוקים לכך מסיבות אחרות .

רק כדי לסבר את האוזן: על פי החישוב, נדרשים בכל שנה כ-6000 ליטר חלב אם רק כדי לסייע לקבוצת הסיכון של הפגים שנולדו במשקל לידה של מתחת לקילו וחצי, ושלאימהות שלהן אין מספיק חלב.

לא רק חשיבות בריאותית...

באופן טבעי, ככל שגדלה ההבנה באשר לחשיבות הבריאותית של חלב אם, כך גובר גם הלחץ שמופעל לא פעם (מכוונות טובות כמובן) על אימהות טריות במטרה לעודד אותן להניק, מה שעורר בשנים האחרונות גם לא מעט ביקורת ציבורית. בעיקר מצד אותן אימהות שלא רוצות או שלא יכולות להניק, שטוענות כי הלחץ הזה גורם להן לייסורי מצפון ולעיתים אף לתחושות קשות של "כישלון כאם".

לדברי רומי שחורי, מנכ"לית עמותת לה״ב, ההשפעה הזו מועצמת אף יותר כאשר מדובר באימהות לפגים ועוד יותר כאשר מדובר באימהות לפגים שנולדו מתחת למשקל של קילו וחצי. "הניסיונות של הצוותים לעודד את האם לשאוב חלב נעשים כמובן ממקום טוב ובמטרה להציל חיים", אומרת שחורי. "אבל צריך לזכור שלידת פג שונה מאוד מלידה רגילה. לעיתים האם עוברת לידה קשה ו/או חוויה טראומטית שלא תמיד קל להתמודד איתה, וכשמתווספת לזה תחושת לחץ שנגרמת כתוצאה מכך שהיא מרגישה שהיא 'לא מצליחה לספק לתינוק שלה את התרופה שתציל את חייו' – נוצר אצלה עומס נפשי גדול מאוד, שלרוב גם יוביל לתוצאה הפוכה ורק יקשה עליה לייצר חלב".

"מבחינה זו", מדגישה שחורי, "בנק החלב הוא מעין שביל האמצע שמצד אחד מאפשר לצוותים הרפואיים להעניק לפג את התזונה הטובה ביותר לבריאותו ולהתפתחותו ומצד שני מאפשר לשחרר קצת את הלחץ מעל האם, גם אם לתקופה קצרה, ולתת לה כמה ימים להתאושש מחוויית הלידה הלא פשוטה שעברה מבלי להסיר ממנה לגמרי את האחריות, אך גם מבלי לפגוע בזכותה של כל אישה לבחור אם להניק או לא".

בנק חלב האם הראשון בישראל: איך זה עובד?

"חלב אם הוא חומר ביולוגי ממש כמו דם, ולכן עשינו את כל מה שהיה דרוש כדי שבנק חלב האם בישראל יעמוד בסטנדרטים הגבוהים והבטיחותיים ביותר, והוא כמובן פועל בהתבסס על הספרות המקצועית ועל פי הנחיות משרד הבריאות", מסביר ד"ר צנגן.

ד"ר צנגן מסביר כי כדי להבטיח את בטיחות חלב האם הנתרם, מתבצע התהליך כולו במספר שלבים:

• ראשית מוודאים שהתורמות הן נשים בריאות ושאינן נוטלות תרופות שעלולות לחדור לחלב האם,
• בשלב הבא נשלחות למעבדה דוגמיות שנלקחו מחלב האם שנתרם, כדי לשלול נוכחות של וירוסים וחיידקים שונים ובהם גם קורונה או חלילה HIV.
• רק לאחר שחלב האם הנתרם נבדק במעבדה והתקבל אישור שאין בו חומרים שעלולים להזיק, עוברים לשלב העיבוד והפסטור.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת ZAP DOCTORS