אטוניה של הרחם: מצב סיכון במהלך ההריון

תהליך הלידה לרוב מלווה בהתרגשות רבה לקראת המפגש המיוחל עם תינוק קטן וחמוד שמצטרף למשפחה. אולם, לידה עלולה להיות כרוכה גם בסיבוכים - בעוד שדימום במהלכה הוא תופעה טבעית, דימום חריג עלול להיות מסוכן. "באופן תקין, לאחר לידת התינוק הרחם מתכווץ והשליה נפרדת. ההתכווצות הטובה של הרחם היא זו שעוצרת את הדימום לאחר הלידה", מסבירה פרופ' טל בירון שנטל, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר בבית החולים "מאיר" בכפר סבא.

לדבריה, כבר במהלך ההיריון זורם דם רב באופן תדיר מהרחם לכיוון השליה ודרכה אל העובר, במטרה לספק לו את כל צרכיו. האזור בו השליה מחוברת אל הרחם נקרא 'מיטת השליה' ובו עוברים כלי דם רבים אשר מייד לאחר יציאת השליה נסגרים על ידי התכווצות שריר הרחם. מצב שבו הרחם לא מתכווץ מכונה "אטוניה", במהלכו מתחיל דימום מסיבי המחייב התערבות מיידית.

עד כמה זה שכיח?

ב- 1-6% אחוזים מהלידות עלולה להתרחש אטוניה. החדשות הטובות: ברוב המקרים מדובר בתופעה שניתנת לטיפול בקלות, ורק במקרים חריגים המצב מסוכן ודורש התערבות פולשנית.

מדוע אטוניה עלולה להיות מסוכנת?

כאשר הדימום אינו נעצר בתוך דקות, הוא עלול להוביל לקריסה של מערכות הקרישה של האישה, ומכאן לקריסה רב מערכתית שעלולה להוביל לאובדן הרחם ובמקרים חריגים אף למוות.

מה גורם לתופעה?

ישנם גורמים שונים ורבים שיכולים להוביל לאטוניה, ביניהם:

• לידה ממושכת – בד"ר מדובר בלידה שאורכת מספר רב של שעות, הגורמת ל"עייפות" שרירי הרחם.
• גודל הרחם – למשל רחם שנשא מספר עוברים או בשל ריבוי מי שפיר.
• היסטוריה של לידות מרובות.
• נוכחות של שארית שלייה – כאשר השלייה לא יצאה בשלמותה היא עלולה להפריע לרחם להתכווץ.
• זיהום במהלך הלידה.
• רחם בעל מבנה לא תקין – לרוב מדובר ברחם המכיל "שרירנים" רבים.
• לידה מכשירנית.

מהם התסמינים העלולים להעיד על אטוניה?

דימום רב מהרגיל לאחר לידה שאינו פוסק ורחם רפוי.

כיצד ניתן למנוע את הסיכון הכרוך בתופעה?

לאחר הלידה, מקובל לעסות את הרחם על מנת לסייע לו להתכווץ. מעבר לכך נהוג לתת ליולדת אוקסיטוצין  - הורמון המסייע לרחם להתכווץ. כמו כן, נהוג לעודד את היולדת להניק, מכיוון שגם הנקה מסייעת לשחרר אוקסיטוצין באופן טבעי. מאחר שהדימום יכול להתרחש גם מספר שעות לאחר הלידה, נהוג להשאיר את היולדת בהשגחה למשך 48 שעות לאחר הלידה, על מנת לעקוב אחר סימנים של דימום חריג.

מהו הטיפול המקובל במקרה כזה?

הטיפול במצב כזה קריטי והוא דורש תגובה מהירה של הצוות. בשלב הראשון הוא יכלול פעולות שמרניות כגון עיסוי הרחם וריקון שלפוחית השתן, שמסייע אף הוא לכיווץ הרחם. כמו כן, ייתכן שימוש בתרופות מכווצות רחם שונות (במתן תוך ורידי או תוך שרירי ובמקרים מסוימים במתן רקטלי ותת לשוני). רק במצבים חריגים תידרש התערבות כירורגית, ולעיתים נדירות יידרש לבצע הליך של כריתת הרחם.

לסיכום: אטוניה היא מצב בלתי תקין שבו הרחם אינו מתכווץ לאחר הלידה כפי שהוא אמור, מה שמוביל לדימום חריג. התופעה עלולה להיות מסוכנת ולכן הטיפול בה מחייב פעולות מהירות של הצוות המטפל. רק במקרים נדירים תידרש התערבות כירורגית.