היריון בגיל מאוחר: מסוכן או כדאי להישאר אופטימיות?

גילה (שם בדוי), אישה בת 62, שהקדישה את כל חייה לקריירה אקדמית, החליטה עם יציאתה לפנסיה שהיא רוצה להביא ילד לעולם. בגילה המתקדם, עם סוכרת קשה, הייתה זו משימה לא קלה. גילה הייתה תחת מעקב צמוד לאורך כל ההיריון, אושפזה פעמים רבות במהלכו והפכה לאתגר קיצוני עבור הרופאים שליוו אותה וניסו לשמור על שלומה ועל שלום העובר. ההיריון שלה, בסופו של דבר, הסתיים בהצלחה ובלידה של ילד בריא.

האמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום אכן מאפשרים להרבה יותר הריונות להסתיים בהצלחה, גם בגילאים מאוחרים, אך הקשיים שבדרך רבים ומורכבים. רוב הנשים אמנם לא בוחרות להרות בגיל כל כך מאוחר כמו במקרה הנ"ל, אך כבר מגיל 35 ובעיקר אחרי גיל 40, כרוכה ההחלטה להרות בשורה של מכשולים וסיכונים אפשריים. על מנת להבין מהי הדרך המצפה לנשים הבוחרות להרות בגיל מאוחר, פנינו לפרופ' זהר נחום, מנהל השירות לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי "העמק" בעפולה. פרופ' זהר, מומחה לרפואת נשים ומיילדות עם התמחות-על ברפואת אם ועובר, היה אחד הרופאים הבכירים שליוו את הריונה של גילה, ומלווה כבר שנים רבות הריונות בגילאים שונים.

מה נחשב היום היריון בגיל מאוחר?

"הגיל שממנו ואילך מוגדר ההיריון כהיריון בגיל מאוחר הוא גיל 35, כיוון שהחל מגיל זה עולה גם הקושי להיכנס להיריון באופן טבעי וגם הסיכון לסיבוכי היריון שונים. תת קבוצה מורכבת אף יותר היא הריונות מעל גיל 40, בהם הקשיים והסיכונים הרלוונטיים לגילאי 35 נעשים אף יותר קיצוניים".

במסגרת עבודתו נתקל פרופ' זהר ביותר ויותר נשים הבוחרות להרות בגיל מאוחר, ומסביר כי מדובר במגמה עקבית שקיימת בעולם המערבי כולו וגם בישראל, ומתפתחת לאורך העשורים האחרונים: "הגיל הממוצע להריון ראשון עלה ב-20 השנים האחרונות מ-25 ל-27.5. בנוסף, קרוב ל-20% מהיולדות היום הן מעל גיל 35. זה כמעט הכפיל את עצמו בהשוואה לנתונים של 20-30 שנה אחורה. נשים רבות מעדיפות לבסס קריירה ואיתנות כלכלית לפני הקמת משפחה, הן במסגרת זוגיות והן כאימהות יחידניות. בנוסף, גם העלייה באחוז הגירושים מביאה חלק מהנשים להרות בגיל מאוחר, במסגרת פרק ב' של חייהן".

הקשיים והסיכונים של היריון בגיל מאוחר

המגמה אמנם ברורה, האמצעים הטכנולוגיים קיימים, אך הטבע בשלו והשעון הביולוגי מציב לא מעט קשיים ומגבלות בפני נשים שבוחרות להרות בגיל מאוחר. פרופ' זהר מצביע על ארבע משוכות לא פשוטות אותן יש לעבור בדרך ללידה בגיל מבוגר:

ירידה בפוריות – "הפוריות היא אחד המכשולים הקריטיים ביותר של הריון בגיל מאוחר", אומר פרופ' זהר, "כל אישה נולדת עם מספר מקסימלי של כ- 400,000 ביציות, שהולך ואוזל ככל שהשנים מתקדמות, כך שאישה שמגיעה לגיל 40 נשארת עם כ-5,000 – 10,000 ביציות בלבד. בנוסף, גם איכות הביציות יורדת, כיוון שהן חשופות לאורך השנים למגוון פגעים ופגמים כתוצאה ממחלות, זיהומים, חשיפה לכימיקלים ועוד, כך שהסיכוי להיכנס להיריון יורד אף יותר".

הגילאים האידיאליים להיכנס להריון הם גילאי 20-25, בהם אישה נמצאת בשיא הפוריות שלה, וככל שהגיל עולה הסיכוי להיכנס להריון טבעי קטן:

• לאישה בת 27-29 יהיה סיכוי של כ-30% פר מחזור
• בגילאי 37-30 הסיכוי יירד בחצי לכ-15%
• אחרי גיל 40 הסיכוי יצטמצם לכדי 5% בלבד

בהתאם לסיכויי הפוריות ההולכים וקטנים עם הגיל, גדל אחוז הנשים הנזקקות לטיפולי פוריות. אם מתחת לגיל 35, יזדקקו לכך רק 4% מהנשים, בין גיל 35 ל-40 יעלה אחוז הנשים המגיעות לטיפולי פוריות ל-25%, ומעל גיל 40, כ-40% מהנשים יצטרכו לעבור טיפולי פוריות על מנת להרות.

"הבשורה היום", אומר פרופ' זהר, "היא שנשים יכולות להקפיא ביציות ולהשתמש בהן בעתיד, כך שאם יצטרכו טיפולי פוריות, סיכויי ההצלחה שלהן יהיו הרבה יותר גבוהים". משרד הבריאות אישר את הטכנולוגיה כשירות קליני, ואפשר הקפאת ביציות גם מסיבות "חברתיות" ולא רפואיות. כל אישה בין הגילאים 30-41 המעוניינת בשימור פוריות, יכולה לעבור עד 4 מחזורי טיפול או עד לאיסוף 20 ביציות מוקפאות. מדובר בטיפול הכרוך במתן הורמונים ושאיבת ביציות תחת הרדמה כללית.

עלייה בסיכון להפלה טבעית – "אחרי שהאישה כבר מצליחה להיכנס להריון", אומר פרופ' זהר, "המשוכה הבאה היא להימנע מהפלה, כיוון שככל שהגיל עולה כך עולה הסיכון להפלה". מתחת לגיל 30, אחוזי ההפלה של הריונות ספונטניים עומדים על כ- 15%. בגילאי 30-34 שיעור ההפלות עומד על 20%, בין גיל 35-40 מדובר על 30% ומגיל 40 ומעלה שיעור ההפלות מגיע לכ-50%.

"הסיבות לעלייה בשיעור ההפלות הן הירידה באיכות הביציות עם השנים ובנוסף, ככל שגיל האישה עולה, כך עולה גם שיעור המומים הגנטיים בעוברים. בחלק גדול מהמקרים מומים גנטיים מובילים להפסקת ההתפתחות של העובר ולהפלה. היתרון הוא שהיום יש לנו יותר שיטות לאתר את זה במהלך ההיריון", מסביר פרופ' זהר ומוסיף: "אחד הדברים שמדגימים בצורה הברורה ביותר את אחוז הבעיות הכרומוזומליות שעולות עם הגיל הוא הסיכוי להתפתחות תסמונת דאון – אם בגיל 20 אחד מכל 1500 עוברים עלול להיוולד עם תסמונת דאון, בגיל 35 הסיכוי יעמוד על אחד מכל 400 עוברים, בגיל 40 זה כבר אחד למאה ובגיל 45 אנחנו מדברים על סיכוי של אחד לעשרים עוברים".

עלייה בסיכון להתפתחות סיבוכים במהלך ההיריון – "היריון הוא מצב סטרס שמייצר מעמסה על הגוף וגורם לעלייה במשקל, עלייה בנפח הדם ועומס גדול הרבה יותר על מערכת הלב וכלי הדם ועל מערכות נוספות בגוף. ככל שהאישה מתבגרת, כך עולה הנטייה לפתח יתר לחץ דם, סוכרת והשמנת יתר עוד לפני ההיריון. בעיות אלו, גם אם הן עדיין סמויות, עשויות להקשות על הגוף להתמודד עם עומס ההיריון. כתוצאה מכך, הסיכוי להתפתחות סיבוכים במהלך ההיריון, כגון סוכרת היריון, יתר לחץ דם הריוני ורעלת היריון, גדול בהריונות מאוחרים פי 3 או פי 4 מאשר בנשים צעירות. בנוסף, גם הסיכון להיפרדות שלייה, העומד בגיל צעיר על כ-1% בלבד מכלל ההריונות, עולה אחרי גיל 40 פי 8".

כתוצאה מסיבוכים אלו, קיימת בהריונות מאוחרים שכיחות גבוהה פי 1.6 להתפתחות עוברים גדולים, שמשקלם עשוי להגיע לארבעה קילוגרמים ויותר, ולחלופין עולה פי 2 גם השכיחות להתפתחות עוברים קטנים ביחס לגיל ההיריון. בנוסף, מעלים סיבוכים אלו את הסיכון למות עובר ברחם (פי 3-1.5) או ללידה מוקדמת ספונטנית (פי 3-2). בחלק גדול מהמקרים, בערך פי 2 לעומת הריונות של נשים צעירות יותר, יחליטו הרופאים להתערב ולזרז את הלידה, ואחוז גדול הרבה יותר מהלידות תתבצענה באמצעות ניתוח קיסרי.

כיוון שחלק לא קטן מההריונות המאוחרים נוצרים כתוצאה מטיפולי פוריות, מסביר פרופ' זהר, עולה בעיה נוספת של הריונות מרובי עוברים. ככל שגיל האישה עולה, כך מציב אותה הריון מרובה עוברים מול סיכון גבוה יותר, אשר עשוי להסתכם באשפוז בטיפול נמרץ ובמקרים נדירים אף בתמותה.

עלייה בסיכון להיווצרות סיבוכים אחרי הלידה – עם הגיל עולה גם הסיכון להתפתחות סיבוכים לאחר הלידה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. בטווח הקצר נמצאות נשים אלו בסיכון גבוה להתפתחות חום או דמם לאחר לידה, בעקבותיהם הן עשויות להזדקק לעירויי דם ולאשפוז ממושך. בטווח הארוך, עשויות מחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם, שהתפתחו במהלך ההיריון, להמשיך ללוות את האישה גם לאחריו.

האם ישנו הבדל בשיעור הסיכונים של היריון ראשון בגיל מאוחר לעומת היריון מאוחר של אישה שכבר עברה הריונות קודמים?

"ישנם סיכונים שעשויים לעלות כשמדובר בהיריון חוזר ולעומתם סיכונים אחרים שעשויים לרדת. אישה שהייתה בהיריון בגיל צעיר יותר ופיתחה סוכרת או רעלת היריון, תימצא בסיכון גדול יותר לפתח את הסיבוכים הללו שוב בהיריון הבא שלה. לעומת זאת, אם עברה כבר הריון תקין בגיל צעיר יותר, הסיכוי שתצטרך ניתוח קיסרי בגיל מאוחר יהיה נמוך יותר".

 בשורה התחתונה: עם הכנה מתאימה, יש מקום לאופטימיות

ככל שהשנים עוברות ובעיקר אם נדרשים טיפולי פוריות ממושכים ולא פשוטים, הופך היריון בגיל מאוחר למשאת נפש יקרה במיוחד, לא רק לליבן של האימהות לעתיד אלא גם לכיסן. "ככל שההיריון מסובך יותר", מסביר פרופ' זהר, "כך הוא כרוך ביותר עלויות הן עבור האישה עצמה והן עבור המערכת, כיוון שהוא מצריך מעקב צמוד יותר, בדיקות רבות ולעיתים אף אשפוזים. אם אכן ישנן מחלות רקע או אם יתפתחו כאלה במהלך ההיריון, יידרש מעקב של מרפאת סיבוכי היריון על מנת לנהל את הסיכונים בצורה מיטבית".

בכל הנוגע למעקב הרפואי, ממליץ פרופ' זהר לא לחכות להיריון עצמו, אלא לתכנן אותו מראש על מנת להיערך אליו כראוי: "מומלץ להגיע לפגישת ייעוץ עם מומחה בתחום עוד בשלבי תכנון ההיריון, במיוחד אם ידוע על מחלות רקע אבל גם אם לא, כדי להבין אם ישנן כאלה שעדיין סמויות. על ידי היערכות מוקדמת תוכל האישה להבין אם היא בסיכון מוגבר ומאיזו בחינה, לעבור בדיקות או טיפולים לפני ההיריון על מנת לנסות לצמצם סיכונים ולהבין בדיוק במה יהיה ההיריון כרוך".

על אף רשימת הסיכונים הארוכה, מסכם פרופ' זהר את דבריו בנימה חיובית: "הסיכונים קיימים ואין להתעלם מהם, לגיל יש המון משמעות, אבל זה לא הכל. מאוד חשוב גם הרקע הבריאותי של האישה, הגישה שלה והמעקב עליו היא מקפידה. לאישה בריאה, במצב תזונתי ותפקודי תקין, שנמצאת במעקב מסודר עוד לפני תחילת ההיריון ובמהלכו, יש סיכויים מצוינים של מעל 90% לעבור היריון תקין ולידה תקינה של ילד בריא, גם מעל גיל 40. בנוסף, חשוב לזכור שנשים בוגרות יותר, בעלות בסיס כלכלי יציב יותר, יהיו פעמים רבות בשלות יותר לאימהות ויתפקדו מצוין ובהחלט לא פחות טוב מאימהות צעירות יותר".