חרדה ושמה קורונה

ב-27 לפברואר 2020, אומת נגיף הקורונה לראשונה בארץ אצל אזרח שחזר מצפון איטליה והשאר היסטוריה והיסטריה. COVID-19 תפס אותנו לא מוכנים. עם כל המדע, הרפואה, הייטק והטכנולוגיה הצליח ווירוס אחד קטן לטלטל את כל העולם וגם את ישראל.

ההשלכות היו מידיות. חולים מאומתים, קורבנות ושלושה סיבובי סגרים בכל אחד מהם נדרש עם ישראל לא לצאת מהבתים. ההנחיות היו ברורות: עטית מסכות, שמירה על מרחק, זהירות ממשטחים. אנשים החלו לעבוד מהבית. התחבורה הציבורית הפסיקה לעבוד. המסחר הפסיק, העולם עצר מלכת- ישראל גם. ובתוך התוהו ובוהו הזה, התפתחה החרדה הקיומית לממדים מבהילים. קווי המוקדים לעזרה נפשית וקופות החולים הוצפו באנשים מפוחדים, ניצולי שואה, בעלי משפחות שפרנסתם נפגעה ואנשים שבאופן קבוע סובלים מחרדה ועתה מצאו את עצמם בשיאה.

וירוס הקורונה תקף לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. המגפה העולמית הזו הפיצה חרדה ופאניקה בכל מקום, דאגה למבוגרים במשפחה, פחד מהידבקות. חרדה כלכלית כאשר בכולן יש אמת ובסיס מציאותי שאינם ניתנים להכחשה. קשה מאוד במצב הזה להשתמש במנגנון ההגנה הטבעי שלנו כדי להתמודד עם מציאות כזו מאיימת. שלא לומר- קטלנית, מפתיעה ובוודאות- הורגת.

פרופ' אמריטוס לאון גרינהאוס, אחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ, משתף אותנו בקרב ההישרדות הנפשי של הישראלים מהקורונה:

האם חל שינוי בייעוץ הפסיכיאטרי שלך און ליין בגלל המגפה? 

"יש עלייה של כ-10% מטופלים שמעדיפים לקבל את הייעוץ בביתם, פוחדים לצאת וחלילה להידבק. בנוסף התלונות של כל המטופלים כמובן היו סביב הסגר, הבידוד והמגפה. באופן כללי רוב התלונות הקליניות הן על המגפה, בסגר השלישי הייתה עלייה בכמות הפונים. היה לי מטופל ששב עם בתו מארה"ב והיה בטוח ששניהם הולכים למות".

האם חלה החמרה אצל המטופלים הקבועים שלך?

"בהחלט, הרי כפסיכיאטר אני מטפל באנשים שסובלים מ-OCD, חרדה, היפוכונדריה ועוד. המגפה יצרה פוסט טראומה, היא הציפה והחמירה את הבעיות שלהם. הם דיווחו על תחושת מתח, החמרה של מקרי OCD.

מה קורה באמת עם הסובלים מ-OCD? 

"יש החמרה במצבם כמובן. הם מתקלחים יותר, שומרים יותר על ניקיון הבית. שוטפים ידיים 20,30 פעם ביום, מחליפים כל היום בגדים. מטפלים בקפדנות באריזות משלוחי המזון שהם מקבלים הביתה. הטקסים התגברו, הם אימצו משטר יותר נוקשה, המגפה יצרה את זה במיוחד בקרב חולי ב-OCD שניקיון הוא המרפא הרגעי לחרדות שלהם. יש כאלה שה-OCD מתבטא אצלם בצורה אחרת כמו למשל דאגות מופרזת בצורה קיצונית. יש לי מטופלת  כזו אימא לארבעה ילדים, שמתקשרת לבדוק איפה הם כל חמש דקות ולא מרשה לילדים לצאת מהבית. זה OCD של מחשבות אובססיביות שמתפתחות לחרדה עמוקה. היא כל הזמן פוחדת שיקרה אסון, חייבת להתקשר לוודא שלא קרה משהו, היא לא נרגעת. המשפחה שלה פנתה אלי, לא יכלה יותר להתמודד אתה. אצל אנשים שגם ככה סבלו מדאגה, פאניקה או חרדות אחרות, ההפרעה הקצינה עוד יותר".

האם לדעתך תהיה עכשיו פוביה ממגפה?

"נוצר פחד חדש שלא ידענו כמותו והמגפה תשאיר נזק, גם במי שהיה חרדתי קודם ואולי גם באנשים אחרים שנבהלו מעוצמתה של המגפה. הרבה מאוד אנשים פוחדים להידבק. ההתנהגות האנושית הנורמלית השתנתה. לא מתחבקים, לא מתקרבים, לא מתנשקים. זאת מגבלה חדשה שלא ידענו קודם. יעבור זמן עד שההרגלים החדשים שאימצנו בתקופת המגפה, עד שהדריכות והמתח ייעלמו. לחלק מהאוכלוסייה יהיה פחד להתקרב לבתי חולים או לרופאים. תתפתח פוסט טראומה עקב הקורונה. אנשים שנדבקו בקורונה וסבלו, גם עלולים לפתח תסמונת פוסט טראומתית".

יש מישהו שהרוויח מהמגפה הזאת?

"אנשים שסובלים מחרדה חברתית והתחילו לעבוד מהבית או היו בסגר, דווקא הרגישו הקלה משום שהם לא נאלצו להתמודד עם חברה וקהל של אנשים במקומות עבודה".

מי הכי נפגע?

"אנשים עם חרדות, הסובלים מ-OCD, אנשים עם היפוכונדריה, כל אלה יגיבו בצורה הרבה יותר עוצמתית ולכן יש עלייה גדולה בר, החרדה הכללית בעוצמה גדולה יותר. הם סובלים מהתפרצויות על רקע של איום חדש אותו הם לא הכירו עד היום. זה דורש מכל אחד היערכות ויכולת התמודדות חדשים מול משהו שהם לא יודעים איך להתמודד אתו".

COVID-19 גרמה למשבר בבריאות הנפש ברמה העולמית !

נגיף הקורונה COVID-19 גרם משבר חריף כלל עולמי בבריאות הנפש. המשבר הוא לא רק פיזי- חשש מפני הדבקה אלא גם פסיכולוגי. מאות מיליונים של אנשים בישראל ומסביב לגלובוס חווים מתח, חרדה ואף דיכאון.

לפי דו"ח אמריקאי באשר להשפעה הרגשית של הפנדמיה עלה כי יש סיכוי פי 40 ללקות בחרדה בתקופת הקורונה. בדצמבר 2020 פורסם בארץ מחקר של אוניברסיטת תל אביב ומכללת תל חי אשר ממנו עלה כי 1 מתוך 3 ישראלים מתמודדים עם חרדה גבוהה או גבוהה מאוד בשל הקורונה.

באפריל 2020 נערך סקר בניו יורק ובו דיווחו כ-35% מתושבי העיר כי הם חווים התדרדרות נפשית בשל המגפה, מדיווחים נוספים הוכחה עלייה ניכרת במקרי הדיכאון והחרדה.

במכון טרימבוס בהולנד נערך מחקר בתקופת הקורונה ממנו עלה כי יותר משליש מהתושבים התלוננו על תסמינים פסיכולוגיים בשל המגפה כמו סטרס, נדודי שינה וחרדה. היו גם דאגות של פרנסה ועשירית מ-3000 המרואיינים דיווחו על מחשבות אובדניות.

במחקר של פרופ' גולן שחר והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון עלה כי במהלך 7 השבועות של תחילת מגפת הקורונה, נמצאה עלייה הדרגתית, ליניארית ומתונה ברמת החרדה, אבל זה היה בסוף מרץ 2020.

באוקטובר 2020 קיימה האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה סקר בו השתתפו 1004 מעל גיל 18. 62% מהם דיווחו על חרדה, 80% חששו למשפחה שלהם, 75% סבלו מחרדה בשל וירוס הקורונה. חשוב לציין כי העלייה הגבוהה ביותר ברמת החרדה או בסימפטומים של פאניקה היא בקרב מי שכבר מתמודדים עם חרדות וסובלים מהפרעות נפשיות שונות.