הערכת תפקוד לגיל השלישי

הגישה הרפואית לטיפול בבני הגיל השלישי מתמקדת באיזון הבעיות הרפואיות וניהול הכאב במטרה לאפשר לאדם לתפקד באופן עצמאי בסביבה מוכרת בה הוא פועל תוך התחשבות במגבלות שונות. לשם כך אנחנו מבצעים הערכה תפקודית בה אנחנו קובעים את רמת העצמאות של אותו אדם, ובאמצעותה אנחנו מספקים לו את סביבת המגורים ואת אמצעי העזר שיאפשרו לו לתפקד בצורה מיטבית.

מהי הערכה תפקודית?

הערכה תפקודית היא מכשיר פרקטי שגרתי, ומי שמוסמך לבצע אותו הוא רופא גריאטר שהתמקצע בתחום. לצד הערכה תפקודית ישנה ההערכה הקוגניטיבית שמבוצעת בעזרת נוירולוגים, פסיכיאטרים ופסיכוגריאטרים.

ההערכה התפקודית מתמקדת בשש פעולות בסיסיות החיוניות לקיום היום יומי: לבוש, רחצה, הליכה, ביצוע מעברים, שליטה על צרכים ואכילה. כאשר אף על פי שהאכילה היא הפעולה האחרונה במדרג, אין להקל בה ראש, שכן לא פעם אנשים שסובלים מדמנציה יכולים לסבול גם מאפרקסיה, כך שגם אם לא קיימת בעיה מוטורית לבצע את פעולת הבליעה ואין פגיעה במנגנון הבליעה, הם עדיין לא יודעים שעליהם לבלוע את המזון בחלל הפה והדבר משפיע על יכולת התפקוד העצמאית שלהם. קביעת רמת התפקוד של האדם מסייעת להעריך את היקף העזרה הנדרשת לו.

קביעת רמת התפקוד

קיימות חמש רמות תפקוד:

אדם עצמאי – אדם אשר מתפקד בכל ששת הפונקציות ולא נדרש לעזרת הסובבים אותו.

אדם תשוש – אדם שזקוק לעזרה בביצוע שתיים מתוך שש הפעולות שצוינו למעלה (כך למשל הוא צריך עזרה בלבוש וגם עזרה ברחצה).

אדם סיעודי – אדם שזקוק לעזרה רבה מהסובבים אותו לביצוע לפחות ארבע מבין הפעולות היומיומיות, והוא תלוי מאוד בסיוע זה.

אדם סיעודי מורכב – זהו אדם סיעודי הסובל מבעיה רפואית נוספת כמו למשל חולה סיעודי שסובל מפצע לחץ בדרגה שלוש, או חולה סיעודי אשר סובל מאי ספיקה כלייתית כרונית ושזקוק לדיאליזה מספר פעמים בשבוע, חולה שסובל ממחלה נשימתית קשה ועקב כך עבר פיום קנה (טרכאוסטומי), או חולה סיעודי שסובל ממגוון רחב של בעיות רפואיות מורכבות מאוד, שמצריכות השגחה רפואית וטיפול לאורך כל שעות היממה.

אדם תשוש נפש – זהו אדם עצמאי מבחינה מוטורית אך היכולת השכלית שלו ירודה, הוא לא מודע למגבלותיו ויש ביכולתו לבצע מעשים שעלולים לסכן אותו ואו את הסובבים אותו, ולכן הוא זקוק להשגחה צמודה לאורך כל שעות היום וכן הוא זקוק להכוונה ולעזרה רבה בביצוע המטלות הבסיסיות.

הערכה תפקודית וסביבת המגורים המיטבית לאדם

ההערכה התפקודית נועדה לבחון אילו תנאים ייסעו לאדם לקיים את שגרת חייו וכיצד ניתן להתאים את סביבת המגורים לצרכים שלו בהיבטים של סעד חיצוני ושילוב של עזרים תומכים.

אדם המוגדר כחולה עצמאי הוא אדם שיכול לבצע את שש הפעולות התפקודיות היומיומיות בכוחות עצמו. יחד עם זאת, לא פעם אנחנו רואים שסביבת המגורים של אותו אדם אינה תואמת לאורח חייו ואנחנו מארגנים מחדש את המקום – כך למשל אנחנו מפנים חפצים, ריהוט צפוף ושטיחים עבים, אנחנו מדריכים את בני המשפחה בצורך להוסיף תאורת לילה, בעיקר כאשר ישנה הטלת שתן תכופה בשעות אלו ונחוץ למזער את הסיכון לנפילה.

יש לך שאלה? היכנס/י עכשיו לפורום גריאטריה בניהולו של פרופ' מזרחי

ניתן גם ליצור קשר בטלפון: 077-2307842

החולה התשוש יכול אף הוא לשוב לביתו אך יש להעריך קודם לכן את מצבו הרפואי – אם הוא לוקה בהליכה, הרי שנדרש להתאים לו מכשיר עזר וכן לארגן את הבית בהתאם. כמו כן נדרש להעריך אם הוא זקוק לעזרה ברחצה ובלבוש ולדרוש עבורו את הסיוע מהמוסד לביטוח לאומי.

החולה הסיעודי תלוי לחלוטין בעזרת הזולת, וכדי שהוא יוכל להמשיך לחיות בביתו, צריך לצוות לו מטפל שיתגורר עימו 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע. נוסף לכך עקב כך שהחולה הסיעודי מתקשה בהליכה ועשוי לשבת בכיסא גלגלים במרבית השעות שבהן הוא ער, יש להתאים את אזור המגורים להתניידות באמצעי זה. כך למשל, צריך להרחיב את פתחי הדלתות וכן לרכוש כיסא לרחצה. לעתים נדרש יהיה להנמיך את המיטה וזאת על מנת ליצור את התנאים המיטביים, שיאפשרו לו להמשיך לחיות בביתו.

מתי הבית הוא לא הסביבה המיטבית לחולה?

כיום קופות החולים מאפשרות לאשפז חולים במצב תפקודי סיעודי מורכב בבתי חולים שבהם יש מחלקות לטיפול בחולים סיעודיים מורכבים, כמו למשל המרכז הרפואי גריאטרי "שמואל הרופא",  כך שניתן לקבל טיפול סיעודי ורפואי מסביב לשעון ברמה הגבוהה ביותר שיש. יחד עם זאת נשאלת השאלה אם הבית הוא הסביבה המתאימה ביותר לחולה, ובאילו מקרים נכון יהיה להעבירו לאחד מבתי החולים הגריאטריים כדי לתת לו את הטיפול שהוא זקוק לו?

בשלב זה נכנסים למשוואה שיקולים כלכליים, אשר נובעים מיכולת המימון העצמי של העזרה הסיעודית. החולה יכול להגיש בקשה לביטוח לאומי לקבלת עזרה על ידי מטפל, אשר מספר השעות להן החולה יימצא זכאי לקבל מדי שבוע, נקבע בהתאם להגדרת המגבלה שלו, כאשר אם הוא מוגדר כחולה סיעודי הוא יכול לקבל תוספת שעות גבוהה ואף מעל ל-15 שעות בשבוע.

באם החולה צובר מעל 4.5 נקודות בתום ההערכה שמבוצעת על ידי ביטוח לאומי, הוא יכול להגיש בקשה לקבלת רשיון להעסקת עובד זר. כמו כן, אם הוא במצב תפקודי ירוד מאוד והוא זקוק לעזרה בשיעור העולה על 50% עבור שלוש מתוך שש הפעולות הבסיסיות היומיומיות ו/או סובל מתשישות נפש – אזי הוא יהיה זכאי לגמלת סיעוד מהביטוח הפרטי.

קבלת תעודה רפואית לקביעת מצב תפקודי מגריאטר

בסמכותו של גריאטר להנפיק תעודות רפואיות לאנשים אשר מבקשים להגיש בקשה לקבלת גמלה דרך ביטוח פרטי או דרך ביטוח לאומי. במסגרת השירות הגריאטר מגיע לבית המגורים של המטופל ומפיק תעודה המשקפת נאמנה את מצבו התפקודי ואיתה ניתן לגשת למוסדות השונים.

במקרה שהחולה או בני משפחתו סבורים שהיקף הזכאות שנמצאו זכאים לקבל לא עולה בקנה אחד עם מצבו התפקודי של החולה, ניתן לפנות לגריאטר לצורך קבלת חוות דעת שנייה בנדון.

הכותב הוא פרופ' אלי מזרחי, גריאטר ופסיכוגריאטר, אשר מתמחה בביצוע הערכת תפקוד לגיל השלישי. לקבלת פרטים נוספים ולקביעת פגישה, צרו קשר בטל': 052-4738706