אחת ולתמיד - מתי צריך לגשת לבצע ממוגרפיה?

אתן מתאמנות, אוכלות ספירולינה, מקשיבות למוזיקה מרגיעה לפני השינה ולא שוכחות לצחצח שיניים. אבל משום מה, כשמדובר בדברים קצת יותר משמעותיים, כמו בדיקות סקר למשל, אתן לא תמיד מקפידות לבצע בזמן, וחבל, כי יש בדיקות שבפירוש יכולות להציל את חייכן.

ממוגרפיה למשל - בדיקה שמדי פעם עולה לכותרות\ שומעים עליה בפרסומות, במסגרת פרויקטים לקידום בריאות הציבור ובמקרה הטוב גם במסגרת ביקור שגרתי אצל רופא המשפחה. מטרת הבדיקה היא לגלות את סרטן השד בשלב מוקדם וכך למנוע מחלה קשה ואף מוות.

אלא שלמרות המודעות לנושא אשר מתגברת בשנים האחרונות וחרף הקריאה הברורה לצאת להיבדק, רבות מהנשים אינן בטוחות מתי באמת יש לבצע את הבדיקה והאם ממוגרפיה היא אכן הבחירה הרלוונטית עבורן.

ובכן, ראשית חשוב שתדעו שגילוי מוקדם הוא הכלי היעיל ביותר למניעת התפשטות מחלת הסרטן. זה נכון לגבי סוגי סרטן אחרים וכמובן גם לגבי סרטן השד.

למרבה המזל, בשנים האחרונות, נוסף לבדיקה הידנית, השתכללו אמצעי הזיהוי המוקדם והם כוללים: ממוגרפיה - צילום של השד המאפשר לגלות שינויים במבנה השד, וגם הסתיידויות וגושים; אולטרסאונד – בדיקה המבוססת על שימוש בגלי קול  אשר מאפשרת לאתר גושים שגודלם מילימטרים ספורים וכן, הדמיית MRI המשתמשת בהשראת שדה מגנטי וחומר ניגוד.

עם זאת, חשוב להבין שהאפשרות לאיתור הגוש היא אינה רק פונקציה של גודלו, אלא מושפעת גם מהסביבה שלו וממאפייניו של הגידול. באופן כללי, ככל שהשד בעל רקמה צפופה יותר, כך קשה יותר לאתר בו גושים. לכן, מומלץ לנשים צעירות שלהן סיכון גבוה להיעזר בשילוב של טכנולוגיות לגילוי מוקדם.

עובדה מעודדת נוספת קשורה לכך שממאירות לרוב קשורה לגיל מתקדם והיא שכיחה יותר בקרב נשים בנות 50 ומעלה. למעשה, בסביבות גילים אלה רקמת השד הופכת פחות ופחות צפופה, מה שמקל על אמצעי הבידוק השונים. חשוב לציין שה-GOLD STANDARD לבדיקת הגילוי המוקדם היא הממוגרפיה.

אז מתי חשוב לבצע ממוגרפיה?

בניגוד לשיטות אחרות, כאמור, הממוגרפיה יכולה לזהות גם שינויים במבנה השד וכן הסתיידויות שונות. ל-MRI לעומת זאת, שמהווה בדיקה רגישה אך פחות ספציפית, יש יתרון בקרב נשים בעלות רקמת שד צפופה.

באופן כללי, כיום מקובל להמליץ על בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, עבור נשים בנות 50 ומעלה ללא גורמי סיכון. האפשרות לבדיקה הנעשית כך מוגדרת גם בסל הבריאות.

אמנם ההיארעות של ממאירות השד עולה עם הגיל ומעל גיל 50, אך מאחר שישנה עלייה מסוימת כבר בקרב נשים בנות 40 ומעלה, חשוב להתייעץ עם כירורג השד או רופא המשפחה על מנת שיבחן את גורמי הסיכון וימליץ על הפניה רלוונטית בהתאם לסיפור ולנתונים המיוחדים של כל אישה. אגב, לעתים ההמלצה תהיה לבצע ממוגרפיה (בשילוב אולטרסאונד או MRI) כבר מגיל 40.

במקביל לבדיקה זו חשוב להיות מודעות גם לשינויים המתרחשים בשדיים כמו למשל שינוי צבע, תחושה של גוש בעת מימוש או הפרשה מהשד, וכמובן - לגשת גם לבדיקה ידנית אצל כירורג שד. הגיל הרצוי לתחילת הבדיקות והסיכון המוערך נקבעים לפי הסיפור האישי/ משפחתי ולפי גורמי הסיכון של כל אישה.

מאחר שיעילות הממוגרפיה מוגבלת כאמור, בעיקר במקרים שבהם האישה בעלת "שדיים צפופים", לרוב יומלץ גם על בדיקת אולטרסאונד משלימה ובמידת הצורך גם על הדמיה מגנטית.

מי נמצאת בקבוצת סיכון?

בראש ובראשונה, נשאיות גנטיות. קיום הנשאיות נקבע על ידי בדיקת דם לאחר ייעוץ גנטי. כמו כן נכללות בסיכון: נשים שלהן סיפור משמעותי של ממאירות שד/ שחלה משפחתי מדרגה ראשונה (גם בלי בדיקת נשאיות חיובית), או נשים בעלות סיפור משפחתי משמעותי מדרגה שנייה ללא ממצא גנטי. לרשימה זו מצטרפות גם נשים שנחשפו לקרינה משמעותית, כמו למשל נשים שחלו בילדותן בלימפומה או נותחו עקב עקמת בעמוד השדרה.

בהקשר זה חשוב לדעת כי שכיחות ממאירות השד אינה גבוהה מתחת לגיל 40, פרט לנשים הנמצאות בסיכון גבוה, ובמקרה הזה הכוונה היא בעיקר לנשים שהוכח לגביהן שהן נשאיות גנטיות של הגן המעלה את ההיארעות של ממאירות השד במידה גבוהה.

שורה תחתונה: כאשר קיימים גורמי סיכון, גנטיקה חיובית וכשמדובר בנשים שחצו את גיל 40, חשוב לקבוע תור לרופא כדי להיבדק ולהתייעץ לגבי המועד הנכון לביצוע בדיקת הסקר לגילוי מוקדם. כאמור, ממוגרפיה היא בדיקת הבסיס וישנן בדיקות נוספות המסייעות במניעת התחלואה בסרטן השד - כמו בדיקות אולטרסאונד ו-MRI שאותן יש לבצע בהתאם לצורך.

זיכרי כי מדובר בבדיקות פשוטות יחסית שיכולות להציל את חייך. את עדיין כאן? קדימה, זה הזמן לתאם תור.

פרופ' משה פפא הוא מומחה לכירורגיה אונקולוגית וכירורגיה כללית

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין