סכנת חורף ושמה היפותרמיה

החורף הקרוב צפוי להיות לא צפוי. מזג האוויר ההפכפך כבר הפתיע אותנו לא אחת בחורפים האחרונים בטמפרטורות קיצוניות ובאוויר קר בכל שכבות האטמוספירה. קור כזה מגביר את הסכנה לפגיעות קור, במיוחד באוכלוסיות בסיכון כמו קשישים ותינוקות, כאשר הסכנה המרכזית היא היפותרמיה - תת חום הגוף, מצב שבו חום הגוף יורד מתחת ל-35 מעלות צלזיוס.

ד"ר רמי סמנייה, רופא מומחה ברפואת משפחה, יועץ סוכרת ומומחה לאסתטיקה רפואית במכבי שירותי בריאות, מסביר על התופעה, מדוע היא כה מסוכנת, כיצד ניתן להימנע ואיך לטפל.

"היפורתמיה היא ירידה בטמפרטורה של הגוף מתחת ל-35 מעלות צלזיוס", מסביר ד"ר סמנייה. "הטמפרטורה התקינה של חום הגוף חשובה לפעילות התקינה של המערכות והגוף בדרך כלל יודע לשמור על חומו באמצעות מנגנונים של צמצום זרימת הדם לרקמות ההיקפיות, צמרמורות והגברת קצב חילוף החומרים. אבל כל אלה תלויים במשך החשיפה לקור ובעוצמתו".

מה הן הסכנות בהיפותרמיה?

"היפותרמיה קשה עלולה להיות רב מערכתית ולהביא לבלבול, לקשיון שרירים, לדופק איטי, לשינויים בהולכה החשמלית של הלב ולהפרעות קצב ואז לאובדן הכרה, האטה בקצב הלב ולבסוף גם לדום לב והפסקת נשימה".

מי בקבוצות הסיכון להיפותרמיה?  

"היפותרמיה נפוצה בקרב חיילים, מטיילים, אנשים שמתגוררים או מסתובבים במקומות גבוהים כמו בהרים". גם אנשים הסובלים מתת תזונה או מי שצורך שתייה מרובה של אלכוהול המשפיע על הרחבת כלי הדם ההיקפיים, וכן מי שסובל ממחלות כמו תת פעילות בלוטת התריס, הפרעות במערכת העצבים ובכליות, זיהומים או סוכרת שיכולה לגרום לירידה ברמת הסוכר – כל נמצאים בסיכון מוגבר להיפותרמיה. גם קשישים ותינוקות מצויים בסיכון מוגבר".

איך מטפלים בהיפותרמיה?

"קודם צריך לאבחן", אומר ד"ר סמנייה ומסביר כי הטיפול מתבצע בעקבות זיהוי של ירידת חום הגוף מתחת ל-35 מעלות, כשחום מתחת ל-27 מעלות צלזיוס הוא מצב מסכן חיים ממש. "צריך לאבחן את הסיבה הרפואית שגרמה להיפותרמיה, אם לא מדובר פשוט בחשיפה קיצונית לקור, ולטפל בה בהתאם לסיבה המאובחנת ולחומרתה. בדרך כלל יינתן טיפול תומך כמו הנשמה, איזון קצב הלב וטיפול בהפרעות הקרישה.

"במקרים הקלים יותר, צריך פשוט לחמם את הגוף, להוריד בגדים רטובים ולכסות בשמיכה. אפשר לעשות אמבטיות חמות, לשתות תה או לאכול מרק חם. אבל במצבים הקשים, צריך לפעמים לעשות שטיפות מחוממות של הקיבה וכיס השתן ולטפל באמצעים מתקדמים יותר במקביל לאיזון הסיבה הרפואית שגרמה להיפותרמיה כדי למנוע סיבוכים".

כיצד למנוע היפותרמיה?

"ברגע שידוע שהאדם בסיכון מוגבר להיפותרמיה, אפשר להסביר לחולה ולמשפחה כמה חשוב לבדוק מדי פעם את טמפרטורת הגוף שלו ולשמור עליו במקומות חמימים. אפשר גם לטפל בבעיות שגורמות להיפותרמיה, אם מדובר בזיהומים או איזון מחלות מסוימות על ידי תרופות וכדורים. ברגע שיודעים שיש סיכון, מונעים מהאדם להיות חשוף לקור.

"חשוב לזכור כי במקומות גבוהים יש בעיה של חמצון, וככל שעולים יותר, כך רמת החמצון נמוכה יותר, קר, והקור פוגע בנשימה. חוסר חמצן מביא לבלבול ולאיבוד הכרה", מסביר ד"ר סמנייה, "וכדאי להימנע מלשהות במקומות כאלה עבור מי שנמצא בסיכון". הוא ממליץ גם לעשות פעילות גופנית ככל המתאפשר, כיוון שהיא מזרימה את הדם, מחממת ומפעילה את כל מערכות הגוף.

ומה לגבי קשישים?

ד"ר סמנייה ממליץ לתכנן את הבית והשהות בו באופן בטיחותי עבור הקשיש. "יש לדאוג שהקשיש ישהה בחדר שיש בו מד טמפרטורה שלא יורד מ-25 מעלות, לוודא שהוא לבוש היטב, שותה הרבה נוזלים ואוכל ארוחות קלות ולא כבדות מדי. חשוב להימנע משתיית אלכוהול ומיציאה מהבית במזג אוויר קר מדי".

מתי להזעיק עזרה?

"כשמבחינים שהאדם השתנה. לא כל מי שיש לו טמפרטורה נמוכה סובל מהיפותרמיה. אולם, אם האדם אפאתי פתאום, לא מגיב, נראה חלש, חיוור, הדופק שלו מהיר או שהוא מבולבל מאוד, גובר החשד שמדובר בהיפותרמיה. חשוב לזכור שיש כמה דרגות להיפותרמיה כשהקשה מכולם היא טמפרטורה של פחות מ-27 מעלות צלזיוס שבאה לידי ביטוי בדרך כלל בערפול מוחלט, עד כדי חוסר הכרה, בקשיון שרירים ובחום נמוך מאוד שניכר לעתים בשפתיים כחולות ממש. אז, כשהאדם המוכר נראה לנו שונה, מוכרחים להזעיק את מד"א".

זיכרו אם כן, הטיפול הטוב ביותר להיפותרמיה הוא להימנע ממנה. היו מודעים למצבים בריאותיים שמגבירים