האם גל האומיקרון ממוטט את מערכת הבריאות?
נגיף האומיקרון המידבק מעורר דאגה וחשש אמיתי לקריסת מערכת הבריאות בישראל. רוב בתי החולים בתפוסה מלאה, אלפי אנשי צוות רפואי שוהים בבידוד, טיפולים רפואיים נדחים והתורים מתארכים. שיא הגל החמישי: תמונת מצב
עיקרי הכתבה:
- האם האומיקרון מסוכן לנו? מדובר בזן קורונה שתסמיניו קלים אך שיעורי ההדבקה שלו גבוהים מזני הקורונה שהכרנו עד כה.
- השפעת האומיקרון על מערכת הבריאות – בעקבות גל ההדבקה המסיבי, רוב בתי החולים בתפוסה מלאה, המחסור במיטות אשפוז ניכר עתה יותר, כוח אדם רפואי משמעותי מנוטרל בבידוד וציבור החולים ה"רגילים" נדחק לפינה.
- תורים מתארכים ומתאחרים – בגלל העומס הרב על מערכת הבריאות, בתי החולים מצמצמים בפעילות אלקטיבית (בדיקות וניתוחים שמוזמנים מראש), והתורים אליהם מתאחרים ומתארכים אף יותר.
_______________________________________
נגיף האומיקרון משתולל
רוב בתי חולים בארץ נמצאים כיום בתפוסות מלאות, גם מרפאות קופות החולים קורסות תחת העומס ובקרוב עלולה להיווצר מציאות חדשה של בתי חולים ביתיים. כן, שמעתם נכון. נגיף האומיקרון שהגיע לישראל בחודש דצמבר נתפש כאחראי למחלה קלה בלבד עם תסמינים מינוריים ביחס לזני הקורונה האחרים, אבל הביא עימו שיעורי הדבקה מדאיגים עם יותר מחצי מיליון מאומתים, שככל הנראה יגרמו לרובנו להידבק. בצל גל ההדבקה המסיבי של האומיקרון, כבר ניכר העומס על מערכת הבריאות, בתי החולים כבר הודיעו שהם מצמצמים בפעילות האלקטיבית (בדיקות וניתוחים שמוזמנים מראש) וצה״ל כבר נכנס לתמונה כמסייע למערך האשפוז הביתי, שיהפוך, כך נראה, לחלק משגרת חיינו.
כיצד ימשיך להשפיע זן האומיקרון על תפקוד מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים, האם הטיפול בחולים כבר נפגע בשל העומס על מערכת הבריאות ולמה יש כאלה שמעדיפים להיות בבית ולא להיחשף לנגיף? קבלו את תמונת המצב ואת התרחישים וההערכות לתקופה הקרובה.
הכירו את אומיקרון - הזן המדביק ביותר
נגיף הקורונה מייצר כל הזמן מוטציות חדשות כחלק מהליך אבולוציוני של נגיפים. לראיה, עד כה נרשמו כ-200 וריאנטים שונים של נגיף הקורונה. הנגיפים הידועים יותר שקיבלו עד כה שם ובמה ע״י ארגון הבריאות העולמי הם: אלפא, בטא, גאמא, דלתא והאומיקרון - זן הנגיף שהתגלה בדרום אפריקה בחודש נובמבר והתברר כי הוא מתפשט במהירות ומידבק במיוחד.
בתחילה הוא עורר בהלה אך עד מהרה התברר כי תסמיני הנדבקים בו קלים ביחס לזנים אחרים של הקורונה. עם זאת ובניגוד לזנים הקודמים, הוא מדביק פי שלושה יותר ומספר החולים מכפיל עצמו כל שלושה ימים, כולל אלה שחוסנו שלוש פעמים. נתוני התחלואה של האומיקרון מראים כי למרות שהוא פחות אלים מקודמיו, שיעור ההדבקה שלו גבוה יותר והוא אחראי לגל המגיפה החמישי השוטף עכשיו את העולם ומעמיס עתה על כלל מערכות הבריאות.
נדבקתם באומיקרון – מחלה קלה או קשה?
בעוד שבארץ נערכים לקראת קץ מדיניות הבידוד והתו הירוק ובעת שהידבקות באומיקרון נתפשת כמחלה קלה ביחס לזני הנגיף הקודמים, ישנן לא מעט עדויות של חולים המדווחים על מחלה לא פשוטה כלל. לכאורה, תסמיני המחלה דומים לאלה של שפעת ובמציאות פרה-קורונה לא היו נחשבים כראויים אפילו לחופשת מחלה. אלה כוללים: צינון, כאבי ראש, עייפות, תשישות בינונית עד חמורה, עיטושים וכאבי גרון.
בשונה מוריאנטים קודמים של הקורונה, האומיקרון אינו גורם למחלה ריאתית קשה אלא "מתיישב" על מערכת הנשימה העליונה (אף, גרון) ועדיין אינו פוגע בחוש הטעם והריח. למרות זאת, כאמור, יש המעידים מנסיונם כי סבלו בעקבות ההדבקה בו ממחלה בינונית עד קשה עם התאוששות ממושכת. חולים אלה מדווחים על כאבי שרירים חזקים ולא מוסברים, על עייפות מוגברת וקיצונית שמונעת לעתים תפקוד נורמטיבי, על צינון מוגזם ואף על קושי לנשום.
מלחמת ההתשה של הצוותים הרפואיים
מערכת הבריאות נערכה אמנם לתחלואת חורף כפולה – שפעת וקורונה, אך בעוד שבגלי הקורונה הראשונים נרשמה ירידה דרסטית במספר הפונים לטיפול בבתי החולים ובמרפאות קופות חולים וכמות הפניות לחדרי המיון ירדה ב-80%, עם הגעת האומיקרון מסתמנת עלייה של עשרות אחוזים בפניות לרפואה דחופה עם תפוסה שמגיעה עד ל-120% בחלק ממחלקות בתי החולים.
העומס בבתי החולים, ולא רק במחלקות הקורונה, משפיע כמובן על צוותי הרפואה הכורעים תחתיו ובעיקר שחוקים פיזית ונפשית לאחר שנתיים של מגיפה מתמשכת. אם כל זה לא מספיק, שהרי בעקבות התפשטות אומיקרון המידבק, אנשי צוות רפואי רבים נעדרים ממקום עבודתם וניכר מחסור הולך וגדל בכוח אדם רפואי – מחסור שגם בזמנים רגילים נאלצו בתי החולים להתמודד עימו, ועתה ביתר שאת.
הפגיעה הבלתי נמנעת באיכות הטיפול בחולים
השפעת גל האומיקרון על מערכת הבריאות באה לידי ביטוי בהמתנות ארוכות בתורים לרופאים - בחודש האחרון דווח על ממוצע של שעה-שעתיים המתנה לבדיקת רופא, בהמתנה אינסופית ומורטת עצבים של מטופלים בחדרי המיון עד למעבר למחלקה המתאימה למצבם, כאשר הטיפול שניתן הוא ככל הנראה פחות יעיל ופחות ממוקד. חולים רבים נדחקים מהמחלקה הייעודית למצבם ומופנים למחלקות אחרות רק בגלל שאת המיטה העבירו לטובת חולי קורונה, ואינם מקבלים מענה רפואי ההולם ותואם את מצבם הבריאותי. בנוסף כאמור, הטיפולים האלקטיביים בבתי החולים מצטמצמים וחולים שנדרשים למעקב רפואי מוצאים את עצמם אובדי עצות.
הם מ-פ-ח-ד-י-ם- - החולים שפוחדים לצאת מהבית
הצד האחר של המטבע הוא דווקא אותם אנשים שמקפידים לא לצאת מפתח ביתם כדי לא להידבק. ממש כמו בתחילת המגיפה ובהשראת הסגרים, אנשים רבים עדיין מפחדים לצאת מהבית וללכת לרופא או לקופת חולים מחשש להידבקות בנגיף. אולם, החלטה כזו עלולה לעלות להם בבריאות ואף לסכן את חייהם במידה שהם נזקקים לטיפול רפואי.
״אני קם בבוקר ומרגיש קצת סחרחורת ומעט קוצר נשימה ועובד על עצמי שהכל יהיה בסדר. לוקח כמה כדורים כדי שהכל יסתדר ומעדיף להתמודד עם המצב הבריאותי לבד בבית כדי לא ללכת לקופת חולים ולהידבק באומיקרון עד שפתאום, בתוך עשר דקות, אני מוצא עצמי נאבק כדי לנשום ומפונה לחדר מיון עם סטורציה נמוכה במיוחד וקשיי נשימה״, מספר י׳ בן 85 מכפר סבא, שהעדיף לקחת סיכון ולהישאר בבית ומצא את עצמו במיון. ״חולים רבים בגילי", הוא מעיד, "סובלים ממחלות רקע ולכן יעדיפו להישאר בבית ולסבול בשקט מאשר ללכת לקופת חולים או למוקד ולהידבק בקורונה. אנחנו מושכים זמן עד שיש ממש מצב של מצוקה או חלילה סכנת חיים״.
עתיד הטיפול הרפואי בצל האומיקרון
האומיקרון איתנו וכנראה כדי להישאר – באירופה זיהו לאחרונה תת זן חדש של האומיקרון שמתפשט ומידבק מהר יותר מ"אחיו הגדול". למערכת הבריאות לא נותרה ברירה אלא להמשיך ולעמוד עם אנשיה המסורים בחזית המגיפה.
אחת הדרכים להתמודד עם העומסים היא אשפוז ביתי שמפעילות קופות החולים. אשפוז כזה, המכונה אשפוז אקוטי, מהווה תחליף לאשפוז בבית חולים ומאפשר לחולים לקבל את הטיפול הרפואי בביתם, תוך מעקב רפואי צמוד ככל הניתן. נראה כי בחודשים הקרובים מספר האשפוזים האקוטיים ילך ויגדל וייתכן שקופות החולים יפעלו לאיחוד מרפאות וירחיבו את היקף שירותי אשפוז הבית. לשינויים אלה עלולות להיות השלכות משמעותיות על ציבור החולים ואחת העיקריות שבהן תהיה תורים ארוכים עוד יותר לבדיקות ולטיפולים רפואיים שונים וחוסר מענה לחולים רבים שעלולים למצאו את עצמם ללא טיפול הולם ואף בסכנת חיים.
להתחסן או לא? האם החיסון "נותן פייט" לאומיקרון
עד עתה, 27 בינואר 2022, התחסנו בישראל יותר מ-6.6 מיליון ישראלים, מתוכם מעל 4.4 מיליון התחסנו שלוש פעמים ומהם מעלה מ-614 אלף במנה הרביעית.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי החיסון הרביעי מגן פי שלושה עד חמישה מתחלואה קשה בהשוואה לחיסון השלישי, ופי שניים מפני הדבקה. צוות הטיפול במגיפות (צט"מ) המייעץ לקבינט הקורונה אף המליץ השבוע לאפשר לכלל האוכלוסיה מגיל בני 18 ומעלה לקבל חיסון רביעי אם חלפו חמישה חודשים ממועד החלמתם מקורונה או ממועד קבלתם את החיסון השלישי. אישור ההמלצה נתון בידי מנכ"ל משרד הבריאות.
האם החיסון הרביעי ימגר את ההדבקה באומיקרון ומה יעלה בגורלו של התו הירוק? רק ימים יגידו ובינתיים האומיקרון איתנו עדיין ורוב המומחים תמימי דעים – לא מדובר בזן הנגיף המדאיג האחרון.
