נתוני התחלואה בירידה? זה בדיוק הזמן לשים לב לבריאות הנפש

בשעה טובה, אפשר לומר שהגל המגיפה החמישי מגיע לסיומו: התו הירוק כבר אינו רלוונטי ונראה כי בקרוב כבר לא יהיה צורך בבדיקות אנטיגן שבועיות בבתי הספר. גם בתי הקפה מתמלאים בהדרגה ומקומות העבודה שבים לפעול כסדרם.

לכאורה, נדמה כי סוף סוף אפשר לנשום לרווחה. אולם, למרות החדשות המשמחות, נראה כי עדיין מוקדם מדי לחגוג. פרופ' ערד קודש, מומחה לפסיכיאטריה, מבקש להבהיר שאף שהקורונה נמצאת במגמת דעיכה, ולמרות התחושה של חזרה מבורכת לשגרה, ייתכן שתורגש בקרוב מגמת עלייה בשעורי התחלואה הנפשית.

"כשמגיפת הקורונה פרצה היתה תחושה של איום גלובלי, ומצוקה נפשית כללית שררה באוכלוסיה. תחושות כמו בדידות, תשישות, חרדה ודיכאון הטרידו רבים מאיתנו", מציין פרופ' קודש.

"למעשה, ההשלכות הנפשיות של הקורונה לא פסחו כמעט על איש – בעוד שהילדים ובני הנוער נאלצו להתמודד עם סגרים ועם מחסור באינטראקציה חברתית, וכתוצאה מכך גם עם עלייה בשיעורי ההשמנה והדיכאון; חלק גדול מהמבוגרים נאלץ להתמודד עם מציאות תעסוקתית חדשה או עם איום כלכלי שלא היה מוכר להם בעבר. גם אוכלוסיית הגיל השלישי סבלה מריחוק חברתי שנכפה עליה בחסות הקורונה.

"בגדול, אפשר לומר שמצב הרוח הלאומי ממש לא היה בשיאו. יחד עם זאת, כולנו הרגשנו בסירה אחת וייתכן שבשל כך 'הייאוש נעשה יותר נוח'". יתרה מכך, פרופ' קודש מציין שרמת המצוקה הכללית באוכלוסיה, שמתבטאת באופן ספציפי במספר נסיונות אובדניים, לא התגברה בתקופת שיא המגיפה ולמעשה היא אף ירדה בהשוואה לתקופה שקדמה למגיפה.                                                                                                                                                                        לדבריו, דווקא בימים אלה, כאשר נראה שהחיים שבים לשגרה מסוימת, גובר החשש מעלייה בשיעורי הדיכאון וגם במקרי האובדנות הצפויים. התחזית הקודרת נובעת לטענתו גם מהעובדה שהמשק נפתח, וההגנה שסיפק התא המשפחתי נסדקה במידה מסוימת.

"בשלב האקוטי של המגיפה, רובנו שהינו בעיקר במחיצת התא המשפחתי המצומצם, מה שהגביר את תחושת הביטחון וגם את הפיקוח מצד המשפחה הקרובה. כעת, כשכל אחד מבני המשפחה חזר לענייניו, הפיקוח הוסר ואנשים המתמודדים עם נטיות אובדניות חשופים ליותר סיכונים".

הקורונה בירידה – רמת המצוקה הנפשית עולה

פרופ' קודש מציין שלמרבה הצער, כבר בימים אלה ניתן לראות עלייה בשיעור האובדנות, והצפי הוא שגרף המצוקה רק ימשיך לעלות. ההערכה היא שנגיע בחזרה לרמת המצוקה המדאיגה שנצפתה טרום עידן הקורונה.

"כבר כעת אפשר לראות עלייה בשיעור הפניות לגורמי סיוע של בריאות הנפש, והתורים במערכות הציבוריות והפרטיות לסיוע נפשי ארוכים מאוד", הוא אומר. "כאמור, מי שסובל מנטייה למשברים נפשיים יכול לחוש במצוקה דווקא בימים שבהם מרבית האוכלוסיה חוזרת לשגרה. לכן, דווקא בתקופה הנוכחית חשוב להיות ערים בייחוד לאוכלוסיות בסיכון מוגבר, כמו למשל קשישים שעלולים לסבול יותר מפגיעות קוגניטיביות ומדיכאון, וילדים המועדים לסבול מהפרעות אכילה, מקשיי חזרה למסגרת ומדיכאון".

משפחה וחברים – כולם יכולים לשמש אוזן קשבת

פרופ' קודש מבהיר שהתקופה הנוכחית היא קריאת השכמה עבור החברה הישראלית כולה. "עלינו להבין שיש צורך מהותי בשיפור משאבי מערך בריאות הנפש. לנוכח מצוקת כוח האדם הנוכחית, קיים צורך משמעותי בהרחבת האפשרויות לשירותים מקוונים, משום שאלה מאפשרים להגדיל את הנגישות ולעתים גם את זמינות שירותי בריאות הנפש עבור האוכלוסיה הכללית.

בנוסף, חשוב לזכור שמרבית הפונים לשירותי בריאות הנפש יכולים להיעזר באנשים הקרובים להם, לפחות בשלב הראשוני: משפחה, אנשי דת, חברים או אפילו רופא המשפחה – כולם יכולים לשמש אוזן קשבת בעת הצורך.

"שיא הגל הנוכחי כנראה מאחורינו, אבל יש לשער כי נגיף הקורונה כאן להישאר. לכולנו יש אחריות הדדית לסייע אחד לשני, לשתף ולדבר על אודות המצוקות האישיות והחברתיות. בשורה תחתונה: המטרה חייבת להיות לאומית. עלינו למצוא דרכים שיסייעו לנו להתמודד עם השלכות הנגיף בתקופות השיא, אך במיוחד בתקופות השפל", מסכם פרופ' קודש.