יום כדור הארץ: איכות הסביבה, משבר האקלים ועתיד האנושות

עיקרי הכתבה:

יום כדור הארץ - יום כדור הארץ מצוין בכל שנה ב-22 באפריל  ומטרתו להעלות מודעות לשמירה על איכות הסביבה.

דו"חות עגומים על עתיד כדור הארץ - דו״חות עכשוויים של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים מציגים תחזיות עגומות לעתיד כדור הארץ וחיי האנושות עקב שינויים איטיים מדי ומדיניות לא אפקטיבית בתחום פליטת גזי חממה – כולל אסונות אקלימיים גדולים עם השלכות גדולות על חיי אדם, פגיעה בבריאות וברווחה עקב אקלים קיצוני, פגיעה בביטחון תזונתי ובאספקת מים, העמקת אי השוויון העולמי, משברי פליטים ועוד השלכות בלתי הפיכות.

אקטיביזם מצד בני נוער בתחום איכות הסביבה - ברחבי העולם ובישראל נעשים מאמצים אקטיביסטיים מצד בני נוער שדורשים עתיד טוב יותר על כדור הארץ ומוחים על מדיניות חסרה והתחייבויות ריקות של ממשלות ברחבי העולם לגבי שינויי האקלים.
________________________________

יום כדור הארץ הוא יום בינלאומי המצוין בכל שנה ב-22 באפריל ומטרתו להעלות מודעות לשמירה על איכות הסביבה והגנה על כדור הארץ. יום כדור הארץ הוכרז על ידי האו״ם ב-2009 בניסיון להשפיע על האדם הקטן ולהדגיש כי להתנהלותו היומיומית יש השפעה על איכות הסביבה בכדור הארץ, ובמיוחד על הגורל העתידי של החיים על כדור הארץ.

שינויי אקלים מתייחסים לשינויים ארוכי טווח בטמפרטורות ובדפוסי מזג האוויר. שינויים אלה יכולים להיגרם מתהליכים טבעיים, אבל למעשה מאז 1800, הפעילות האנושית היתה הגורם העיקרי לשינויי האקלים, בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים כמו פחם, נפט וגז.

שריפת דלקים מאובנים מייצרת פליטות גזי חממה שהם כשמיכה שעוטפת את כדור הארץ ולוכדת את חום השמש המגיע אליו, מה שגורם לעלייה בטמפרטורות, הליך שנקרא אפקט החממה.

כאמור, שימוש בדלקים מאובנים, וכמו כן פעילות התעשיה, תחבורה, צריכה מוגברת של משאבים ומחצבים, תחזוקת ובניית מבנים, חקלאות, תעשיות המוצרים מן החי ואובדן השטחים הפתוחים, הם הגורמים הבעייתיים שמביאים לעליית ריכוזם של גזי החממה באטמוספירה.

האקלים החם ביותר בהיסטוריה 

ריכוזי גזי החממה באטמוספירה נמצא ברמות הגבוהות ביותר מזה שני מיליון שנה וקצב הפליטה של גזי חממה אינו יורד. כתוצאה מכך, כדור הארץ חם כעת בכ-1.1 מעלות צלזיוס יותר ממה שהיה בסוף המאה ה-19. העשור האחרון, מ-2010 עד 2020, היה בעל האקלים החם ביותר שתועד על הפלנטה.

שינויי האקלים אינם רק עלייה בטמפרטורת כדור הארץ, אלא זו רק ההתחלה של הסיפור. כדור הארץ הוא מערכת אחת מחוברת, שינויים באזור אחד יכולים להשפיע על אזור אחר. ההשלכות של שינויי האקלים כוללות כעת, בין היתר, בצורות קשות, מחסור במים ראויים לשתייה, שריפות נרחבות, עליית גובה פני הים, הצפות, הפשרת קרח קוטבי, סופות קטסטרופליות וירידה במגוון הביולוגי.

נזקי אירועי האקלים - 1.2 מיליון מתים בפחות מעשור

באפריל 2022, יותר מאי פעם, יום כדור הארץ מתברר להיות חלק מגישה שהאנושות צריכה לאמץ, ויפה שעה אחת קודם. האדם הפשוט שם לב לשינויים בסביבתו – מזג האוויר נעשה יותר ויותר קיצוני, את כדור הארץ פוקדות שריפות ענק שקשה להשתלט עליהן, לצד יותר ויותר סופות הוריקן, עליית מפלס הים עקב נסיגת קרחונים בקטבים, גלי חום קשים מנשוא, גלי קור קיצוניים, שטפונות הרי אסון – כל אלה גובים חיים מדי שנה ומקשים על החיים בחוף המבטחים היחיד שיש לאדם בכל היקום כולו, בין אם באופן ישיר על ידי מוות מיידי ובין אם על ידי פגיעה בזמינות המזון והמים ולכן בביטחון תזונתי.

במהלך כמעט שני העשורים האחרונים, משנת 2000 ועד שנת 2019, 2.1 מיליארד בני אדם נפגעו מאירועי אקלים, מהם 1.2 מיליון איש מצאו בהם את מותם.

משבר האקלים אינו מתבטא רק באסונות טבע, אלא גם בהשפעות בריאותיות ישירות על האדם עקב חשיפה לטמפרטורות קיצוניות, ביניהן פגיעות פיזיולוגיות, כמו מכת חום והתייבשות, פגיעה בתפקוד הלב, במערכת העצבים ובכליות, עלייה בשיעור הלידות המוקדמות ושנויים קוגניטיביים. זאת, לצד החמרה של מחלות כרוניות כגון מחלות לב וכלי דם, מחלות דרכי הנשימה ואלרגיות והתפשטות של מזיקים במזון. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי עלויות הנזק הישירות לבריאות מוערכות ב-2-4 מיליארד דולר לשנה עד 2030.

המאמץ הבינלאומי לפתרון המשבר וקידום איכות הסביבה

למשבר האקלים יש השפעות מכריעות על הפוליטיקה והכלכלה ברחבי העולם. מומחים בתחום מזהירים מפני משברים כלכליים והחמרה באי השוויון העולמי עקב פליטת גזי חממה מוגברת במדינות הקרות בחצי הכדור הצפוני, שמשפיעה על המדינות החמות בחצי הכדור הדרומי. אלו סובלות יותר מהחום הקיצוני ומהשפעותיו הישירות על איכות החיים.

בצורת, אסונות טבע, רעב – כל אלו הן בעיות שמשפיעות על הכלכלה והפוליטיקה בכל העולם. אחת התחזיות העגומות ביותר היא כי חצי הכדור הדרומי יסבול יותר ויותר מאסונות ומבצורות שיובילו למשברי פליטים הולכים ומתמשכים בסדרי גודל שאינם מוכרים לאנושות עד כה.

בשנת 2015 אושר הסכם פריז. היתה זו הפעם הראשונה שבה מרבית מדינות העולם הסכימו על יעדים גלובליים להגבלת ההתחממות עד 2050, מעבר לאנרגיה נטולת פחמן וצמצום צריכת האנרגיה. ב-2016 חתמו על ההסכם 195 מדינות, ביניהן ישראל, מתוך 197 המדינות החברות בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, ה-IPCC.

ארה״ב והדרמה סביב הסכם פריז

בארה"ב, דו״ח מדעי של הממשל הפדרלי מ-2020 הכריז כי אם לא תהיה התייחסות רצינית למשבר האקלים ולאיכות הסביבה, הדבר ישפיע קשות על הכלכלה במעצמה. למעשה, הדו״ח המליץ כי מעתה יש צורך להכיר בסיכוני האקלים בכל פעולה כלכלית, החל מתמחור פליטות פחמן באמצעות מיסוי, שקילת השלכות סביבתיות בעת המלצות למשקיעים ובדו"חות רשמיים. הדו"ח הצביע על תגובת השרשרת של אסונות מזג אוויר – שריפה או שיטפון גורמים לנפילת מחירי הנדל״ן והסחורות באזור האסון; חברות ביטוח שלא מוכנות לבטח את מי שגרים באזורים מוטי אסון; קושי בשיקום האזורים לאחר האסונות - כל אלו התרחשויות בעלות השפעה מכרעת על השוק הפיננסי.

דו״ח זה עמד בניגוד לתחילתו של הליך הפרישה של ארה״ב מהסכם פריז, שהתרחש תחת ממשל טראמפ ובהנהגתו, תוך פתיחת משא ומתן מחודש ההסכם ועל ההשפעה שלו על המיסוי בארה"ב. ב-2020, יום אחרי שהפסיד טראמפ לג׳ו ביידן אך כשעוד היה הנשיא, הודיע על פרישה מוחלטת מההסכם. ב-2021, שעות ספורות לאחר שנכנס לבית הלבן כנשיא הנבחר, ביידן חתם על מכתב שהחזיר את ארה״ב להסכם פריז בתוך 30 יום.

גרטה תונברג ושביתת בתי הספר למען האקלים

אחד המאבקים הבולטים בתחום איכות הסביבה ומשבר האקלים בשנים האחרונות הוא מאבקה של הנערה גרטה תונברג שמתמשך מאז היום שבו הפגינה מול הפרלמנט השוודי ב-2018, עם שלט שעליו נכתב ״שביתת בתי הספר לאקלים״. המחאה של תונברג פרצה עקב מחקר בכתב העת הרפואי היוקרתי Nature, שהצביע על כך שאף לא אחת מהמדינות המתועשות הגדולות עמדה בהתחייבויות שעליהן חתמה בהסכם פריז.

תונברג החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי בדרישה מהממשל לעמוד בהתחייבות עליה חתם. ילדים, בני נוער וצעירים ברחבי העולם הם מי שיסבלו הכי הרבה ממשבר האקלים - דו״ח של ועידת האקלים הבינלאומית תיאר כי ילדים בני עשר ומטה יהיו צפויים לחוות במהלך תקופת חייהם כמעט פי ארבעה יותר אירועי קיצון אקלימיים מאדם בן 55 כיום.

בהשראת תונברג החלו להתארגן ברחבי העולם שביתות תלמידים. השיא היה ב-15 למרץ 2019, כאשר נערכו הפגנות ב-125 מדינות ברחבי העולם על ידי מיליון מפגינים. מחאת הצעירים ובני הנוער מדגישה את הכעס של הצעירים כלפי קובעי המדיניות שפעולתם או חוסר המעש שלהם הם בעלי השלכות ישירות על עתידם בכדור הארץ.

מה קורה בישראל? דור שלם דורש עתיד

ישראל אמנם חתמה על הסכם פריז ב-2016, אך לא נוצרה תכנית מתוקצבת להתמודדות עם סכנות משבר האקלים. בני הנוער בישראל הם אקטיביסטים בולטים ביותר בתחום איכות הסביבה. בהשפעת מחאתה של תונברג, הוקמה תנועת מחאת הנוער למען האקלים ובמרץ 2019 שבתו והפגינו בני נוער וילדים במספר מוקדים ברחבי הארץ.

בחודש שעבר, מרץ 2022, נערכה בתל אביב הפגנה למען האקלים והשתתפו בה כאלף בני נוער שקראו לחיקוק חוק אקלים בישראל, שיחייב גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות לפעול לצמצום פליטת גזי חממה ולהתכונן אפקטיבית להחרפת משבר האקלים בארץ ובעולם.

תחזיות עגומות ופתרונות אפשריים

מאז אוגוסט 2021 פרסם הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו״ם, ה-IPCC, שלושה דו"חות בנושא מצב האקלים בעולם. באוגוסט דיווחה הוועדה כי יעדי הסכם פריז ב-2015 הוחמצו – האנושות לא הצליחה למנוע את התחממות כדור הארץ מעבר ל-1.5 מעלות צלזיוס. למרות המודעות הבינלאומית ההולכת והגוברת למשבר, קצב השינוי בכל המגזרים הוא איטי מדי והאמצעים שננקטו עד כה אינם אפקטיביים מספיק.

בפברואר 2022, הדו״ח השני והמקיף ביותר עד כה, שעליו עמלו 270 מדענים מ-67 מדינות, תיאר את הסכנות של משבר האקלים ואת ההשלכות החמורות אף יותר מהתחזיות שניתנו עד כה. בדו״ח הדגישו כי עליית הטמפרטורות שכבר התרחשה - מעל 1.5 מעלות בממוצע - תביא לנזקים בלתי הפיכים שכבר עתה מתרחשים על ידי פגיעה בבריאות הפיזית של בני האדם ברחבי העולם כולל פציעות, מחלות, תת תזונה, פגיעה בבריאות הנפשית, טראומה ומוות. אחד התחומים שכבר ניכרת הפגיעה בו הוא ביטחון תזונתי ואספקת מים – כמחצית מהאוכלוסיה ברחבי העולם חווה מחסור במים חלק מהשנה.

הדו"ח השלישי שפורסם ב-4 באפריל השנה עסק בפתרונות אפשריים למניעת הסכנות שתוארו עד כה. מדעני האו״ם הצביעו על כך שבשני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בעלויות של הפקת אנרגיה סולרית וקינטית, כלומר הפקת אנרגיה משני המשאבים הטבעיים הזמינים לנו ביותר – השמש והרוח. לכן, קיימת אופציה ממשית להחלפת מקורות אנרגיה. המדענים המליצו על שורת פתרונות נוספים: מעבר לתחבורה ציבורית ואופניים, מעבר לרכבים חסכוניים בצריכת דלק ולרכבים חשמליים, לתעופה ולתעבורה ימית יעילות, על שינויים ורפורמות בחקלאות ובתזונה כולל שיקום מערכות אקולוגיות, הפחתת בזבוז מזון, מעבר לתזונה מאוזנת ובריאה ושורה נוספת של שינויים באורח חיים, אך בעיקר רגולציה ממשלתית על התעשיה העולמית שתוודא כי פליטת גזי חממה תרד ב-43% עד סוף העשור.

מה עושה המשרד לאיכות הסביבה?

בישראל, חוק האקלים ההולך ומתגבש אמור להביא את המדינה ליעד של אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050. לנתון זה התחייב ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת האקלים של האו"ם בנובמבר האחרון. היעדים שהציב המשרד להגנת הסביבה וביקש לעגן בחוק הם הפחתת פליטות גזי החממה ב-27% עד 2030 ואפס פליטות פחמן עד 2050, יעדים והתחייבויות שייתמכו על ידי חוק אוויר נקי ותכנית לאומית ומיוחדת להפחתת פליטות שתתעדכן מדי חמש שנים.

אולם, במשרד האוצר העלו חששות שמגבילות את חוק האקלים. לטענתם, קביעת יעדי פליטות גזי חממה בחוק תאפשר לתבוע את המדינה כל עוד לא תעמוד ביעדים, ולכן ההמלצה היא לעגן את היעדים בהחלטת הממשלה בלבד ולא בחוק. בנוסף, משרד האוצר חושש מהענקת סמכויות רחבות מדי למשרד להגנת הסביבה על ידי חוק אוויר נקי, מתנגד לדרישה להציג הערכת סיכון אקלימי על ידי רשויות ציבוריות, ודורש ריכוך כללי של היעדים וההתחייבויות – מהתחייבויות לשאיפות.