חרדה בעקבות הקורונה: פסיכולוג או כדור פסיכיאטרי?

עיקרי הכתבה:

• החזרה לשגרה לאחר מגיפת הקורונה יכולה להוות טריגר מעורר חרדה ותופעות לוואי נפשיות אחרות. מי שחשים מצוקה נפשית ומחפשים עזרה טיפולית ייתקלו בסוגים רבים של טיפול נפשי - איזה מהם יהיה הכי יעיל?
• סוגי טיפול שונים מאפשרים התמודדות שונה עם מצוקה נפשית, אך מחקרים שונים מגישת הנוירופלסטיות מוכיחים כי לא רק טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי אלא גם לטיפול נפשי בשיחה יש השפעה על המוח, ובמיוחד לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
• גם אם פסיכותרפיה נתפסת כנגישה יותר ופחות מאיימת לעומת הטיפול התרופתי, רמת הנגישות שלה לכלל האוכלוסיה, ובעיקר במגזר הציבורי, נמוכה, עם זמני המתנה רבים לתורים כמו גם עלויות גבוהות.
  _______________________________________________________________

איך מתמודדים עם חרדה לאחר מגיפת הקורונה?

נדמה שמגיפת הקורונה נמצאת כבר בעבר, מי שהתחסנו או החלימו מרגישים בטוחים לחזור אט אט לחיים, לעבודה, ללימודים, לבילויים חברתיים ולאירועים. אך לאנשים רבים החזרה לשגרה עלולה להיות טריגר לחרדה מתמשכת. מי שהיו בחל״ת במשך השנתיים האחרונות, מי שהתמודדו עם היפוכונדריה קשה עקב איומי הנגיף המסתורי, לצד ההסתגרות והתבודדות החברתית – כל אלה יצרו מצע לחרדה והדרך חזרה מהמציאות שלמדו להכיר עקב המגיפה היא לא בהכרח חלקה. אולם, באמצעות טיפול נכון ניתן להשתקם מדפוסי החרדה ולחזור למסלול החיים הרגיל, אם בעזרת טיפול פסיכולוגי לסוגיו השונים ואם באמצעות טיפול תרופתי פסיכיאטרי. על יעילות הטיפולים בטיפול בחרדה ובדרך לאיזון נפשי, בכתבה הבאה:

סוגי טיפול פסיכולוגי

פסיכותרפיה היא שם כללי לטיפול במשברים, הפרעות ומצוקות נפשיות באמצעים שונים מתחום הפסיכולוגיה.

פסיכואנליזה היא שיטת הטיפול שפיתח זיגמונד פרויד, המבוססת על התפיסה שלתודעה האנושית יש חלק לא מודע שמפעיל את האדם. בטיפול פסיכואנליטי, המטרה של המטפל הוא להעלות חומרים מודחקים אל המודע ולהפגיש את המטופל עימם בתיווך המטפל, מעין ״ניקוי ארובות״ שאמור לאפשר למטופל להתמודד עם הגורמים המודחקים בחייו שגורמים להפרעות הנפשיות שלו. בטיפול פסיכואנליטי, המטופל מגיע לשלושה עד חמישה מפגשים שבועיים מתוך התפיסה שרק באמצעות מפגשים מרובים, בניית אמון וביטחון במטפל ובתהליך, ניתן להגיע לרבדים העמוקים של הנפש.

פסיכותרפיה דינמית היא שיטת טיפול שמקורה גם הוא בפסיכואנליזה של פרויד והיא עוסקת בקונפליקטים הפנימיים של האדם ובמציאת דרכי התמודדות עימם. הטיפול הפסיכודינמי יוצא מנקודת ההנחה שכוונת המפגש היא להרחיב את מודעותו העצמית של המטופל באמצעות עיבוד חוויות עבר וקשרים משמעותיים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - Cognitive Behavioural Therapy או בקיצור CBT הוא סוג של טיפול פסיכותרפי, ממוקד בעיה ומוגבל בזמן, לרוב סדרה של 12 מפגשים, שבהם מתמקדים בהווה של המטופל. טיפול זה הוכח כיעיל לטיפול במספר הפרעות נפשיות: דיכאון, OCD, הפרעות חרדה, הפרעות אישיות, פוסט טראומה והפרעות אכילה.

טיפול CBT מתמקד בקוגניציה של המטופל, בדפוסי החשיבה שלו וכן בהתנהגותו, במעשים שלו. טיפול זה ממוקד בתפיסה כי לאסוציאציה של המטופל לסיטואציות בחייו יש השפעה על התגובה שלו, המעשים והמחשבות שלו, יותר מאשר לסיטואציות עצמן. האופן שבו המטופל תופס את עצמו, את האנשים סביבו, את עתידו - לכל אלה יש השפעה מיידית על תחושותיו, מחשבותיו והתנהגותו. הפרעה נפשית מייצרת אצל האדם דפוסי מחשבה מזיקים ומעוותים, והמטרה של הטיפול היא לשנות את הדפוסים הללו.

טיפול תרופתי פסיכואקטיבי

תרופות פסיכיאטריות נכנסו לשימוש בתחילת שנות החמישים וכיום הן נחשבות לתרופות לטיפול ממושך ואפילו כרוני באופן ממוקד מחלה. תרופות אלו מכילות חומרים פסיכואקטיביים שמשפיעים על תפקוד המוח ומאפשרים טיפול ושינוי התנהגות, מצב הרוח הקשב ועוד. הטיפול התרופתי מבוסס על ההנחה שההפרעה הנפשית נובעת מחוסר איזון ביולוגי במוח.

לכל הפרעה ומצב יכולות מספר תרופות פוטנציאליות לטיפול ולכן הטיפול התרופתי מותאם אישית למטופל על ידי הפסיכיאטר, שמתחשב במספר קריטריונים, כמו הפעילות הביולוגית של הגוף, הסיכוי לפיתוח סבילות, עקומת מינון תגובה של התרופה, הרצפטור שאליו מתחברת התרופה בגוף, היסטוריה של המטופל, התכנית הטיפולית, המצב הקליני של המטופל, משך הטיפול ומטרתו והיכולת שלו להתמודד עם תופעות לוואי. התאמה נכונה של תרופות פסיכיאטריות יכולה להשפיע באופן חיובי ולשפר את מצבו של המטופל, אך תמיד קיימת הסכנה של תופעות לוואי כמו השמנה, קושי בתפקוד והנאה מיניים, שינויי לחץ דם, שינויים הורמונליים ועוד.

אחת הבעיות העיקריות עם תרופות פסיכיאטריות היא מחויבות לאורך זמן, גם על מנת שהן ישפיעו בתחילה, לתקופה של כמה שבועות עד כמה חודשים, וכן אם מדובר בדיכאון – ההסכמה הכללית היא שגם לאחר שחלף הדיכאון, במיוחד אם הוא דיכאון ראשון – יש להמשיך ליטול את התרופה עד שנה מהרגע שבו הוא חלף ולא מתחילת נטילת התרופה. לא רק זאת, במקרה שבו רוצים להפסיק טיפול תרופתי, גם ההפסקה דורשת הדרגתיות וצריכה לארוך מספר שבועות, כתלות במשך הזמן שבו התרופה נלקחה.

ישנם סוגים רבים של תרופות פסיכיאטריות כמו תרופות נוגדות פסיכוזה, תרופות אנטי חרדתיות, תרופות אנטי דכאוניות, תרופות של מייצבי מצב רוח ותרופות לטיפול בהפרעות קשב. יש תרופות מסוימות, כמו תרופות הרגעה, דיכאון ונוגדי חרדה, שגם רופאי משפחה יכולים לרשום, מבלי הצורך לפגוש פסיכיאטר.

טיפול פסיכולוגי והתנהגותי לעומת תרופתי

במשך שנים רבות התפיסה המקובלת הייתה שטיפול פסיכולוגי וטיפולי תרופתי בכדורים פסיכיאטריים הם שני דברים נפרדים. למעשה, מרבית האנשים רואים בטיפול פסיכולוגי טיפול יותר ״לייט״, בעוד שאת הכדורים הפסיכיאטריים הם רואים כטיפול למצבים קיצוניים עם השפעה מרחיקת לכת על המוח, על ההתנהגות ועם סכנת תלות גבוהה.

אולם, יותר ויותר מחקרים מראים כי גם לטיפול פסיכולוגי, המתבצע באמצעות שיחה, יש יכולת לשנות את המוח ואת ההתנהגות שלנו, לא פחות מטיפול תרופתי. לשפה יש כוח השפעה על המוח שלנו, מילה מייצרת אצלנו אסוציאציה, סמל, שמעורר חוויה רגשית. אחת ההוכחות המיידיות לכך היא העובדה שנהוג לבכות במהלך טיפול פסיכולוגי – זוהי תגובה פיזיולוגית מיידית לרגשות שמתעוררים בנו.

במדעי המוח, במשך שנים התפיסה השלטת הייתה כי המוח מתפתח לאורך השנים הראשונות לחיים עד להגיעו למבנה הבוגר, שם נעצרת ההתפתחות וההשתנות שלו ומשלב זה הוא מתחיל לאבד תאי עצב כחלק מתהליך הניוון הטבעי של הגוף. כך, כאשר נגרם נזק למוח, לאחר שבץ מוחי, חבלה או דימום, התפיסה הייתה שלא ניתן לשחזר את פעילות האיזור. אך מחקרים רבים הדוגלים בתפיסה הניורפלסטית, גישת ה״מוח הגמיש״, מראים כי למוח יש יכולת השתנות בהתאם לסוג הפעילות הנדרשת ממנו, וכי תרגול אינטנסיבי של המוח יכול להביא להשתקמות היכולת שכביכול אבדה.

בתחום הטיפולי, גישת "המוח הגמיש" מראה כי למוח יש יכולת השתקמות גדולה גם לאחר טראומות נפשיות ואפיזודות. במיוחד במחקר של הפרעות חרדה, נראה כי טיפולים מסוימים מוכווני התנהגות וממוקדי בעיה, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), יכולים להביא לשינוי ממשי של דפוסי פעילות במוח ואף של ההתנהגות בזמן מצב מעורר חרדה אצל המטופל.

טיפול CBT בהפרעות חרדה

אצל מי שסובלים מהפרעות חרדה ישנה פעילות מוגברת באזור המוחי שנקרא המערכת הלימבית שהיא חלק ממערכת העצבים. שם, בין היתר, חלקים המעורבים ברגשות, זיכרון, למידה, מוטיבציה והקשרים ביניהם. למערכת הלימבית יש שליטה על ויסות חום הגוף, לחץ הדם ורמות הסוכר בדם – ומכאן הקשר שלה להפרעות חרדה. בעוד שבזמן חרדה החלקים האחראיים על תגובה רגשית פעילים במיוחד, ישנה פעילות נמוכה באונות הקדמיות, שאחראיות על תגובה שכלית.

מחקרים הראו כי טיפול CBT מסוגל להפוך את המצב – לצמצם את פעילות המערכת הלימבית ולקדם את השליטה של האונות הפרה-פרונטאליות. במחקרים שערכו השוואה בין השניים, טיפול תרופתי לעומת טיפול פסיכולוגי, ובמיוחד CBT, נראה כי הטיפולים, שעובדים בשני אפיקים שונים, מביאים לשינוי בתפקוד המוח.

יעילותה של פסיכותרפיה

אנליזות על מאות מחקרים לאורך עשרות שנים מצאו כי טיפול פסיכולוגי יעיל בהפחתת מצוקה נפשית, בשיפור תפקוד חברתי, תעסוקתי ומשפחתי. לא רק זאת, מספר מחקרים מצאו כי טיפולים ארוכים יותר הביאו לעמידות טובה יותר של האפקט הטיפולי ואף להמשך שיפור לאחר סיום הטיפול.

בעוד שלשיטות טיפוליות שונות יש דרך שונה להגדיר הן את הבעיות והן את המטרות הרצויות וישנם שיקולים קליניים מבוססי מחקר להתאמת טיפול למטופל ספציפי, אין עדות עקבית לכך שיש עדיפות לשיטת טיפול אחת על פני האחרת במה שנוגע לשיפור סימפטומטי בסוף הטיפול. לא נמצא יתרון בעל משמעות קלינית לשיטות טיפול ממוקדות טראומה על פני שיטות טיפול שאינן ממוקדות טראומה. כמו כן, לא נמצא יתרון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) על פני טיפול דינמי בהפרעות חרדה או דיכאון.

סיכום ומסקנות

אם כן, המחקרים מוכיחים פעם אחרי פעם כי כמו בשיטת ההתאמה ממוקדת מחלה של הרופאים הפסיכיאטרים, גם בבחירה בין שיטות הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי יש צורך בהתאמה אישית:

מי שאי פעם ניצבו מול ההתלבטות האם להתחיל טיפול תרופתי פסיכיאטרי, יודעים כי החששות מהתרופות רבים: תלות, התמכרות, תופעות לוואי ובעיקר חוסר ידיעה לתוצאות הטיפול. כל אלה ועוד הם חששות לגיטימיים ואמיתיים. לרוב, טיפול פסיכואקטיבי מומלץ למי שסובלים מהפרעה נפשית עם השלכות קשות על חיי היומיום והתפקוד, מצוקה קשה והפרעה נפשית מאובחנת ופעילה.

גם לטיפול פסיכולוגי, דינמי ופסיכואנליזה ישנם יתרונות. אממנם גם בטיפול כזה יש פוטנציאל לפתח תלות, אך אחת הבעיות העיקריות של טיפול פסיכולוגי בארץ היא העלות הגבוהה שלו במגזר הפרטי. במיוחד בטיפולים מעמיקים יותר כמו פסיכואנליזה, מספר הפגישות השבועיות מעלה את מחיר הטיפול המעמיק מדי חודש בחודשו.

טיפול פסיכותרפי אמנם נכלל במסגרת הסל השירותים בבריאות הנפש, כאשר האחריות לו עברה מידי המדינה לידי קופות החולים בשנת 2015. עם זאת, זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי ארוכים ביותר ולכן נדיר שהוא משמש כטיפול קו ראשון. במקומות רבים בפריפריה ובעיקר ביישובים ערביים הוא כמעט ואינו קיים במערכת הציבורית כלל.