שומרים על הספיקה: הקשר החשוב בין בעיות לב לכליות

נכון להיום, השכיחות העולמית של אי ספיקת כליות באוכלוסיה עומדת על כ-10%, בדרגות חומרה שונות. במצב זה, עולה משמעותית הסיכוי לסבול ממחלת לב, ובמיוחד כאשר מדובר באי ספיקת כליות חמורה, כמו למשל בשלבי דיאליזה. עד כמה עולה הסיכוי?

"בשלבים הראשונים של אי ספיקת כליות, יש סיכוי של עד פי שניים לחולה שיסבול גם ממחלת לב", מסבירה ד"ר קרן סקלסקי, אחראית המרפאה הקרדיורנלית במרכז הרפואי רבין, שמוסיפה: "בשלבים חמורים ומאוחרים יותר, יכול הסיכון להגיע עד פי 14 (!) בהשוואה לאוכלוסיה הכללית". נתון חשוב זה מדגיש עד כמה מכריע הקשר בין אי ספיקת כליות ומחלות לב, וכמובן, עד כמה חשוב למנוע מבעוד מועד ולטפל בכך ככל האפשר. כפי שנראה, יש מה לעשות!

מה מצריך הקשר בין בעיות לב וכליה?

"עוד בשלב המקדים – מודעות. הרבה מאוד אנשים מסתובבים עם אי ספיקת כליות, והם אפילו לא מודעים לכך. אין לכך שום תסמינים ואין שום דבר המעורר סימני אזהרה. הגילוי בא לידי ביטוי בבדיקות הדם בלבד, או בשלב שבו מגיעים לדיאליזה. רופא המשפחה צריך להיות ער לבדיקות הדם ולרמת החלבון בשתן. יש לשלוט באי ספיקת כליות באמצעות הגורם הראשוני לבעיה ובנוסף, לבצע ניטור של השפעת הלב בתשאול, בבדיקה גופנית ובבדיקות עזר כמו א.ק.ג ואקו לב. ההערכה הרפואית חייבת לכלול תשומת לב למגוון המחלות הלבביות".

בעיות לב וכליות – מה משפיע על מה?

באופן טבעי, אחת השאלות המתבקשות בתלות שבין בעיות לב וכליה היא מה משפיע על מה? ד"ר סקלסקי מסבירה: "ההשפעה היא דו כיוונית. בהגדרה של הסינדרום הקרדיורנאלי -Cardio Renal Syndrome (ההגדרה הכללית של תסמונת לב-כליה) ישנם ארבעה קריטריונים: סוג 1 ו-2 מציינים השפעת ספיקת לב שגורמת לאי ספיקת כליות, ואילו תסמונת לב-כליה מסוג 3 ו-4 מציינת אי ספיקת כליות הגורמת לבעיות לב. התלות היא אכן דו כיוונית".

אפשר בכלל לאפיין חולים הסובלים מתסמונת לב-כליה?

"התופעה מגוונת. החולים מאופיינים, בדרך כלל, לפי הגורם הראשוני למחלת הכליות. בחולים עם תסמונת מטאבולית הסובלים מיתר לחץ דם, השמנת יתר, עודף שומנים בדם וסוכרת - הפגיעה בכלי הדם הלבביים והכלייתיים יכולה להתרחש במקביל והם עלולים לסבול בשכיחות גבוהה מאי ספיקת כליות ומבעיות לבביות. טרשת עורקים ואי ספיקת לב הן בעיות שכיחות בחולים אלה, והסיכון שלהם לפתח התקפי לב הוא גבוה מאוד. באנשים צעירים הסובלים מאי ספיקת כליות על רקע של מחלות אוטואימוניות או גנטיות למשל, הפגיעה הלבבית עלולה להתפתח במנגנון שונה, הכולל הפרשה של סידן, הורמונים וחומרי דלקת, וההופעה שלה יכולה להיות מאוחרת. אין כאן משהו חדגוני".

מבחינת מניעה של מחלות לב, מה אפשר להציע לחולי דיאליזה? 

"הטיפול בחולי דיאליזה מורכב וקשה. המידע שיש עליהם בספרות הרפואית הוא מוגבל. חלק מהתרופות הניתנות למניעה ולטיפול במחלות לב בכלל האוכלוסיה אינן יעילות באותה מידה בקרב חולי דיאליזה. יחד עם זאת, רובן גם אינן מזיקות. ככל שמשך הדיאליזה ארוך יותר, כך עולה הסיכון לפגיעה לבבית מצטברת, ולכן מצד ההיגיון נכון להמשיך ולטפל בגורמי הסיכון הלבביים גם בתקופת הדיאליזה. השתלת כליה יכולה לשנות באופן דרמטי את המצב, עם שיפור משמעותי מאוד בתוחלת החיים לאחר השתלה ועצירה, או האטה של הנזק הלבבי המשני למחלת הכליות".

טיפולי דיאליזה. צילום: שאטרסטוק

בעיות לב וכליות – יש מה לעשות!

חשוב לזכור: לצד ההשלכה הדו-כיוונית בתסמונת לב-כליה, יש גם השפעה דו-כיוונית כאשר אחד האיברים נמצא במגמת שיפור. "ברור הדבר, שאם מאזנים את ספיקת הלב על ידי טיפול תרופתי נכון, הכליות 'נהנות' מהסיפור הזה. הן מצליחות לעבוד יותר טוב. דם מוחזר מהן אל הלב בצורה יותר טובה והחולים חיים טוב יותר", מציינת ד"ר סקלסקי.

וכיצד זה קורה בפועל?

"באמצעות טיפולים תרופתיים, כמו במקרי סוכרת, עודף שומנים בדם ויתר לחץ דם, שיכולים להשפיע לטובה על המחלה בכלי הדם ולהפחית את ההתקדמות של אי ספיקת הכליות. בעשור האחרון יצאו תרופות חדשות לטיפול בסוכרת, שנמצאו יעילות גם ללב וגם לכליות. מגוון הטיפולים הוא רחב, וגם במקרה הזה לא כדאי להרים ידיים כי הנזק ללב הוא מצטבר לאורך שנים. במקרים מסוימים, יש צורך בהתערבות פולשנית באמצעות צנתור או ניתוח לב פתוח, היכולים לשפר את זרימת הדם ללב במנוחה ובמאמץ. הלב הוא המפתח. פעולה תקינה של הלב תשפר את אספקת הדם לכליות ובכך היא עשויה לשפר את תפקודן".

ובהיבט המניעתי, היכן האחריות שלנו?

"מובן שכמו בכל דבר, יש אחריות למטופל בהיבט המניעתי: לשנות את אורח החיים. יש לשמור על אורח חיים בריא, להפסיק לעשן, לשמור על משקל גוף תקין ולבצע פעילות גופנית סדירה כדי להביא את הגוף לאיזון. אמנם יש מצבים שאינם ניתנים לשינוי, אבל שמירה על אורח חיים בריא יכולה להשפיע על התוצאה ארוכת הטווח של אותם מצבים. מבחינה תזונתית, מה שנכון ללב זו תזונה ים  תיכונית העשירה בירקות, בפירות, בקטניות, באגוזים ובשמן זית, ודלה בשומן מן החי ובממתקים. הבריאות שלנו בידינו. כמעט תמיד יש מה לעשות".

ד"ר קרן סקלסקי הינה מומחית לרפואה פנימית ולקרדיולוגיה, רופאה בכירה במערך האקו-קרדיוגרפיה ואחראית המרפאה הקרדיורנלית במרכז הרפואי רבין. לייעוץ ופרטים, טל': 03-6401234  

סייע בהכנת הכתבה: ישראל דושי