איזו גישה טיפולית ברפואת שיניים מתאימה לילדים?

"כאשר השן בוקעת אל תוך חלל הפה, נדרשות לשורש שלוש שנים נוספות כדי לסיים את התפתחותו", פותחת ד"ר יארה סרור, מומחית באנדודונטיה. "ולכן, אם ילד בגיל שבע או שמונה מגיע למרפאה עם שן שיש בה עששת או חבלה, סביר להניח שרופא השיניים ייתקל בשן צעירה, במצב שהאפקס עדיין פתוח. שן צעירה זו היא בעצם שן שלא הגיעה לאורך השורש הסופי שלה. קירות השורש עדיין דקים ולא הספיקו להתעבות, ואילו החוד לא נסגר ונשאר עם אפקס פתוח".

באיזו גישה טיפולית נוקטים כלפי מטופלים צעירים?

"מטופלים צעירים, עקב העובדה שהשיניים שלהם צעירות, דורשים גישה טיפולית מעט שונה מזו הננקטת כלפי מטופלים מבוגרים, שהשורש שלהם כבר מפותח והתפתחות השן שלהם הגיעה לסיומה. ראשית, הייתי ממליצה לערוך אנמנזה מדוקדקת שכוללת את תלונת המטופל יחד עם בדיקה קלינית ורנטגנית, ובהתאם להתקדמות העששת", אומרת ד"ר סרור.

"אם מעריכים שהדלקת נמצאת בשלב ההתחלתי ועדיין לא פגעה באופן בלתי הפיך במוך כולו, הרי שניתן להציע למטופל טיפולים משמרי חיות (Vital Pulp Therapy) שמטרתם להשאיר מוך בריא בתעלות. שימוש בטיפולים משמרי חיות הוא חשוב במיוחד כדי  להבטיח את המשך התפתחות השורש בתהליך ששמו אפקסוג'נזיס. במהלך הטיפולים הללו מתבצעת פעולה של הסרה חלקית או מלאה של המוך הכותרתי".

אבחנה נכונה עשויה להביא ליותר מ-85% הצלחה, ללא סיבוכים נלווים, ולאפשר לשן לצמוח ולשרוד", מציינת ד"ר סרור ומוסיפה כי "במקרים מסוימים, כשהנזק הוא גדול יותר ונגרם נמק למוך השן הצעירה, ניתן להציל את השן במרבית המקרים באמצעות טיפול עם אפקסיפיקציה של MTA או חומר ביו-קרמי".

לאילו מקרים נוספים יתאים הטיפול?

"הטיפול מתאים גם למצבים שבהם מתגלה דלקת בלתי הפיכה במוך הרדיקולרי. טיפולים אלה מאתגרים במיוחד במצבים שבהם השיניים מאבדות חיות בשלב יחסית מוקדם, עוד לפני שהשורש סיים את התפתחותו. כאמור, אנחנו מדברים על מצב שבו השורש עוד קצר, קירות השורש דקים ועדיין לא התעבו, והאפקס פתוח.

"הטיפול במצב כזה כולל יצירת מחסום (פלאג) אפיקלי בתוך גבולות תעלות השורש, ובמקרים מסוימים גם יידרש שימוש במטריצה של קולגן, שתשמש כבסיס לדחיסת ה-MTA", מפרטת ד"ר סרור, "וזאת במיוחד במקרים שבהם המפתח הוא רחב במיוחד ונמצא בצורה של משפך, וגם במצבים שבהם אין התנגדות של רקמה כאשר ישנו נגע ברקמה הפריאפיקלית מסביב לחוד".

באמצעות תהליך האפקסיפיקציה ניתן למעשה לאטום את השורש בצורה אחידה, מבלי שחומרי המילוי יוכלו לזלוג החוצה. בצורה כזו, ניתן למנוע נזקים לרקמה, ובעיקר כאשר קיימת קירבה לסינוס או לרצפת האף והעצבים מבחינה אנטומית. הטיפול הזה נעשה כמובן תחת מיקרוסקופ".

האם הטיפולים האלה מתאימים לכל השיניים הצעירות?

"לעתים, למרבה הצער, השיניים נפגעות בשלב צעיר מאוד מהיבט התפתחות השורש. לא פעם אנחנו נתקלים במצבים שהשורש נפגע כאשר הגיע רק למחצית מאורכו המשוער, קירות השורש דקים מאוד והמפתח האפיקלי פתוח מאוד. מקרים אלה לרוב לא מתאימים לאפקסיפיקציה באמצעות MTA אלא לטיפול שנקרא 'רהוסקולריזציה' או 'מטורציה'".

מדובר למעשה בטיפול שמבוסס על רעיון של הכנסת תאי גזע המצויים בסביבת השורש, וזאת על מנת שיאכלסו את השורש ויבנו רקמה דמוית מוך אשר מאפשרת את סגירת האפקס, את התארכות השורש ואת עיבוי הקירות. "כיום ניתן לבצע טיפול רהוסקולריזציה יחד עם משתית של PRP או PRF שנלקחת מדגימת דם של המטופל, ולהחדירה אל תוך תעלת השורש", מסבירה ד"ר סרור. "המשתית הזו עשירה בפקטורי גדילה ובתאי גזע המעודדים את תהליך צמיחת השורש".

לסיום, מה תמליצי להורים לילדים שזקוקים לטיפול שורש?

"אנחנו עדים ליותר ויותר ילדים הנזקקים לטיפול אנדודנטלי, שלא תמיד נעשה על ידי רופאי שיניים מומחים לילדים, כי הם אינם מטפלים בשיניים קבועות ולא תמיד ניתן למצוא אנדודונטים שמנוסים בעבודה עם ילדים", אומרת ד"ר סרור. "אצלי תמצאו את השילוב הזה בזכות ניסיון ארוך שנים בטיפול עם ילדים תחת גז צחוק וסדציה", היא מסכמת.