נגיף מרבורג – כל מה שחשוב לדעת על הרוצח האפריקאי

עיקרי הכתבה

• מהו וירוס מרבורג? וירוס מרבורג הוא נגיף קטלני, שגורם לקדחת מרבורג הדימומית. הנגיף נמנה על משפחת נגיפים הנקראת "Filoviridea", אשר גם נגיף האבולה (Ebola) משתייך אליה.
• כיצד נדבקים בנגיף? הנגיף מועבר לאנשים באמצעות עטלפי פירות ומתפשט בין בני אדם במגע ישיר עם נוזלי גוף של אנשים (שתן, רוק, דם וקיא), משטחים נגועים (מצעים ובגדים) וכן חומרים נגועים. העטלפים שנושאים את הנגיף בגופם לרוב אינם מפתחים תסמינים, אך אדם שנדבק בנגיף תמיד יפתח תסמינים קשים שיתפתחו בהדרגה.
• מהם התסמינים של הנגיף? המחלה מתחילה עם תסמינים דמויי שפעת, למשל: צמרמורות, חום, כאבי גרון, כאבי ראש, כאבי שרירים ועייפות. לאחר מספר ימים של תסמינים מסוג שפעת, מתחילים תסמינים קשים יותר הכוללים הקאות, שלשולים וכאבי בטן. עם הזמן המחלה מתדרדרת ומתפשטת לאזורי הגפיים. במקביל מתפתחות דלקות בעיניים, ודימומים – המתפשטים בעור, או שבאים לידי ביטוי בהפרשות דמיות ביציאות, מהפה, מהאף, מאיברי המין ומהעיניים. בנוסף לדימומים, המחלה גורמת גם לתסמינים נוירולוגיים קשים, ביניהם פרכוסים, שינויים בהתנהגות, בלבול ועוד.
  
  ____________________________________________________________________________________

לפחות תשעה בני אדם מתו בגינאה המשוונית מהתפרצות של נגיף מרבורג, הגורם לקדחת דימומית. הנגיף נמנה על משפחת נגיפים הנקראת "Filoviridea", אשר גם נגיף האבולה (Ebola) משתייך אליה. מדובר בפעם הראשונה שהנגיף אותר בגינאה המשוונית, כך לפי הצהרתו של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם (WHO). לפי ההצהרה, צוותים רפואיים רבים נפרשו במחוזות שונים במדינה כדי לאתר נדבקים נוספים ולבודדם מאוכלוסייה בריאה וכן, לספק טיפול רפואי ראשוני לאנשים שתסמיניהם מעידים על המחלה.

צילום: שאטרסטוק

מהו וירוס מרבורג?

וירוס מרבורג הוא נגיף קטלני, שגורם לקדחת מרבורג הדימומית. הנגיף אותר לראשונה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, לאחר התפשטותה של מחלה דימומית בשלוש מדינות באירופה – גרמניה, בלגרד וסרביה. למרות שהנגיף התפשט לראשונה באירופה, המקור שלו הוא בכלל באוגנדה – והוא התפשט על ידי קופים שהובאו לאירופה מאפריקה עבור מחקר רפואי. הקופים שנמצאו לאחר מכן נגועים בנגיף – הפיצו אותו. הנדבקים הראשונים היו עובדי המעבדה שעבדו עם הקופים במסגרת הניסוי, הם נדבקו כי נחשפו לנוזלי הגוף של הקופים. 31 מהם נדבקו, ו-7 מצאו את מותם בעקבות הנגיף. עם השנים אותרו מספר נוסף של הידבקויות, בעיקר באפריקה. ההתפרצות הקשה ביותר של הנגיף הייתה בתחילת המילניום באנגולה, עם מעל 200 נפטרים.

איך נדבקים בוירוס מרבורג?

הנגיף מועבר לאנשים מעטלפי פירות ומתפשט בין בני אדם באמצעות מגע ישיר עם נוזלי גוף של אנשים (שתן, רוק, דם וקיא), משטחים נגועים (מצעים ובגדים) וחומרים נגועים. העטלפים שנושאים את הנגיף בגופם לרוב אינם מפתחים תסמינים, אך הם עצמם מדבקים מאוד. עדות לכך היא שחלק מההתפשטויות המתועדות של הנגיף היו קשורות בסביבה שמשלבת בני אדם ועטלפים.

מבחינת בני האדם, ההדבקה בנגיף תמיד תהיה מלווה בתסמינים קשים. התסמינים מחמירים בהדרגה – המחלה מתחילה עם תסמינים דמויי שפעת, למשל: צמרמורות, חום, כאבי גרון, כאבי ראש, כאבי שרירים ועייפות. לאחר מספר ימים של תסמינים מסוג שפעת, מתחילים תסמינים קשים יותר הכוללים הקאות, שלשולים וכאבי בטן. עם הזמן המחלה מתדרדרת ומתפשטת לאזורי הגפיים. במקביל מתפתחות דלקות עיניים ודימומים – החל מנזקים דמיים בעור ועד ליציאות דמיות, והפרשות מדממות מהאף, מהפה, מאיברי המין ומהעיניים. לצד הדימומים, המחלה גורמת גם לתסמינים נוירולוגיים קשים, ביניהם פרכוסים, שינויים בהתנהגות, בלבול ועוד. כמו כן, חולים רבים פתחו תסמינים דימומיים חמורים תוך שבעה ימים. לפי ארגון הבריאות העולמי, מדובר במחלה קשה ביותר עם שיעור תמותה של כ-88%.

ברוב המקרים התמותה מהמחלה נגרמת בעקבות איבוד רב של נוזלים וכשל מערכתי – המחלה פוגעת ברוב האיברים בגוף. מספר נתיחות שבוצעו בגופות של אנשים שחלו במחלה, העלו כי נוצרו פגיעות רבות ברקמות של המוח, הכליות, הלב, הכבד, בלוטות הלימפה, השחלות, מערכת העיכול והנשימה ועוד.

שיטות טיפול בחולי מרבורג

עד כה, לא נמצאו חיסונים או טיפול תרופתי ספציפי לנגיף. עם זאת, קיים טיפול תומך שיכול לשפר את סיכויי ההישרדות. הטיפול התומך כולל מתן נוזלים, עירוי דם וגורמי קרישה. במקרים רבים טיפולים אלו לא מסייעים בהצלת המטופל, בשל אבחון מאוחר של המחלה שמסתמנת בתחילה כשפעת. האבחון המאוחר, מעכב כמובן את הטיפול.  בנוסף, בגלל הקושי לאתר את המחלה, החולה לא נכנס מיד לבידוד וכך עולה הסיכון שידביק אנשים נוספים. הבשורות הרעות לא מסתיימות כאן. ישנן עדויות רבות לכך שאנשים שכן הצליחו להחלים מהנגיף, פיתחו בכל זאת מחלות כרוניות, ביניהן דלקות פרקים, פסיכוזה ודלקת הלחמית.

צילום: שאטרסטוק

כיצד גינאה מטפלת בהתפשטות הנגיף?

"מרבורג מדבקת מאוד", אמר ד"ר משטשהידיסו מואטי, המנהל האזורי של ארגון הבריאות העולמי באפריקה. "הודות לפעולה המהירה והנחרצת של שלטונות גינאה המשוונית באיתור המחלה, תגובת החירום שלנו יכולה להציל חיים ולעצור את הנגיף בהקדם האפשרי".

בשורה התחתונה, מדובר בנגיף קטלני שעלול לגרום למוות בשיעור גבוה מאוד. כל מה שנותר לנו זה לקוות שהנגיף לא יתפשט למדינות נוספות, לאחר שגינאה סגרה את שעריה.