אנורקסיה גבתה את חייה של קארין באומן: ראיון מיוחד עם פרופ' יורם יובל

(44)
לדרג

קארין באומן הלכה לעולמה לאחר מאבק ארוך שנים במחלת האנורקסיה. שוחחנו עם הפסיכיאטר וחוקר המוח פרופ' יורם יובל במטרה להבין כיצד אפשר לזהות את המחלה הקטלנית בזמן

מאת: סתיו קורן - מערכת זאפ דוקטורס

עיקרי הכתבה:

  • אנורקסיה היא הפרעת אכילה פסיכיאטרית שעלולה להיות קטלנית. רוב המתמודדות עם אנורקסיה הן נשים. המחלה משפיעה בצורה חזקה על כל היבטי החיים של אלו הסובלות ממנה.
  • בולימיה ואנורקסיה שונות אך דומות – לשתיהן יש חלק תורשתי אשר מרמז על רגישות להפרעה שהיא בחלקה ביולוגית, כלומר, יש גם מרכיב גופני.
  • יש כמה סוגים של טיפול בהפרעות אכילה –אחד מהם הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמנסה לשנות את דפוסי החשיבה ודרכי ההתנהגות. הטיפולים משולבים עם טיפולים קבוצתיים אשר תורמים רבות לתהליך השיקום.
    ____________________________

מחלת האנורקסיה, או בשמה המלא "אנורקסיה נרבוזה" היא מחלה קשה אשר גובה קורבנות רבים. מדובר במחלה המתפרצת לרוב בחייהן של נערות ונשים צעירות השואפות להיות רזות כמו הדוגמניות המלוטשות שהן רואות בפרסומות או ברשתות החברתיות.

מדובר במחלה שהתפתחה במציאות המודרנית, בה אידיאל היופי הוא רזון קשוח שהקשר בינו לבין נשים אמיתיות הוא מקרי לרוב. המחלה הזו גורמת לאותן נשים להפסיק לאכול, מה שמקנה להן תחושה של שליטה, ובכך הן מזיקות לגוף שלהן בצורה מתמידה ובלתי הפיכה. אותן נשים הן קורבן למציאות מעוותת בה רזון הוא מדד להצלחה.

פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר, חוקר מוח ומרצה, מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים, מסביר בראיון מיוחד לזאפ דוקטורס מהי המחלה, כיצד הורים יכולים לזהותה וגם איך ניתן להבריא ממנה.

פרופ' יורם יובל. צילום: אביב לוסקי

פרופ' יורם יובל. צילום: אביב לוסקי

מהי אנורקסיה?

"אנורקסיה היא הפרעת אכילה, אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הקשות שאנחנו מכירים", אומר בעצב פרופ' יובל. "היא עלולה להיות קטלנית במקרים מסוימים. היא כל כך חמורה בגלל שהיא משפיעה בצורה חזקה על כל היבטי החיים של אלו הסובלות ממנה – יש לציין שיש שיעור קטן של גברים שסובלים ממנה, אך רוב המתמודדות הן נשים. מי שסובלות מאנורקסיה משלמות מחיר כבד, בבריאות שלהן, במצב הרוח שלהן, בשמחת החיים שלהן ולפעמים בחיים עצמם".

הבשורות הטובות, לדבריו, הן ש"מדובר במחלה נדירה יחסית, שלרוב ניתן להחלים ממנה עם השנים. מנגד, הפרעת אכילה הרבה יותר שכיחה היא בולמיה. לפי ההערכות, כמעט בכל כיתה בבית ספר תיכון עלולה להיות נערה אחת שסובלת ממנה. מדובר בהפרעת אכילה מתעתעת - נשים עם בולימיה בדרך כלל יציגו משקל תקין. יש לציין כי גם לחלק מהנשים הסובלות מאנורקסיה יש התקפי זלילה שאחריהן מגיעה התרוקנות, ממש כמו בבולימיה, אך כאמור מדובר בהפרעות שונות".

מה המשותף בין שתי הפרעות האכילה הללו?

"בולימיה ואנורקסיה שונות אך דומות – לשתיהן יש חלק תורשתי. זה חשוב, כי זה מרמז על רגישות להפרעה שהיא בחלקה ביולוגית, כלומר יש כאן גם מרכיב גופני. מדובר בהפרעות נפשיות לכל דבר, אך ברגע שאומרים 'מחלה נפשית', יש בזה שמץ של האשמת הקורבן, והעניין הוא שהמשותף לכל ההפרעות הנפשיות הוא שחופש הבחירה של האדם נפגע. היכולת לבחור בצורה מושכלת היא חלק מההפרעה, וחלק מהותי בהחלמה הוא להשיב להן את חופש הבחירה".

פרופ' יובל מסביר: "אנורקסיה מבוססת רבות על נושא השליטה -  מי שולט בחיים ובגוף שלנו. לעתים קרובות השליטה בגוף ובאכילה זה הדבר היחידי שנשאר למתמודדות עם המחלה. הטיפול עלול לכלול אכילה בכפייה וזה בשבילן טרגדיה. זה כמובן מציל חיים בטווח הקצר, אבל זה פוגע באוטונומיה ובאמון של המטופלת ולכן צריך להימנע מזה ככל שרק אפשר".

מה הם התסמינים של אנורקסיה ובולימיה?

"עם אנורקסיה זה פשוט: האישה או הנערה פשוט נראית רזה מדי. יש טבלאות משקל תקין ביחס לגובה הנקראות BMI ואפשר לראות שהיחס בין המשקל לגובה יורד למקומות לא בריאים. כמו כן, יש תופעות נוספות כמו חולשה, אימוני ספורט בתדירות חריגה, דיכאון, הפסקת המחזור החודשי ועוד.

"אם הורים מזהים בילדה שלהם התנהגויות מהסוג הזה, או ירידה במשקל, מומלץ לפנות לרופא משפחה כדי שיבצע מעקב. בנוסף, אפשר לזהות באנורקטיות שינויים מסוימים בתפיסה של הגוף. מדובר בגורמים הניתנים למדידה, הכוללים שינויים מוחיים. מן הצד השני, הרבה יותר קשה לזהות כשנערה הופכת לבולימית, כי משקל הגוף בהפרעה הזו הוא תקין. בכל מקרה, אני מציע להורים לפתח שיח פתוח ולא מאשים עם בתם ולגלות הבנה והכלה למצב".

מדוע הפרעות אכילה מתפרצות?

"בעיני זה קשור לתופעות חברתיות ואתן דוגמה טובה לכך: מאז סוף המאה ה-19 יפן היא מדינה מודרנית מבחינת כל ההיבטים, לרבות רפואה מתקדמת. יחד עם זאת, המקרה הראשון של אנורקסיה ביפן תואר רק ב-1960. כיום אחוז אחד מהנשים היפניות סובל מאנורקסיה. האנורקסיה ביפן כנראה קשורה למודרניות ולתרבות המערב, ששינתה משהו בחברה היפנית. זה שאין דיווחים על אנורקסיה בספרות הרפואית לפני השנה הזו אומר שכנראה התופעה הזו לא היתה קיימת שם.

אנורקסיה

"אומרים, 'מה, היא לא רואה שהיא רזה מדי'? אז זה לא שהיא לא רואה, היא פשוט מסתכלת במראה ורואה דמות שמנה. יש הפרעה קשה בדימוי הגוף". אילוסטרציה: שאטרסטוק

"גוף האישה הוא נושא שמאז שחר ההיסטוריה התייחסו אליו רבות. ניתן לראות זאת ביצירות האמנות המוקדמות, לפי עשרות אלפי שנים – עדות לכוח ולחשיבות בהתייחסות לגוף האישה. כמו כן, חשוב לציין כי מה שנחשב בעבר לאידיאל יופי נשי עבר שינוי מהותי ב-200 השנים האחרונות ועוד יותר ב-50 השנים האחרונות. כיום אידיאל היופי מקדש רזון, ועבור נערות ונשים רבות מדובר בסטנדרט בלתי אפשרי".

איך מטפלים באנורקסיה ובולימיה?

"יש כמה סוגים של טיפול בהפרעות אכילה. סוג אחד הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמנסה לשנות את דפוסי החשיבה ודרכי ההתנהגות. סוג אחר הוא טיפול רגשי שלא מתייחס בהכרח להפרעה, אלא לשאלות על זהות וכו'. בשני הטיפולים הללו משולבים טיפולים קבוצתיים אשר תורמים רבות לתהליך השיקום כי יותר קל להשתקם במקום שהן לא מרגישות זרות".

לדברי פרופ' יובל, "הטיפול בבולמיה יותר קל, כי התקפי הזלילה לא רצויים למתמודדות עם בולימיה, והן מבקשות להילחם בהם. לעומת זאת, האנורקטיות רואות את הרעב האינסופי והרזון הקיצוני כהישג שהן רוצות לשמר. אז אומרים 'מה, היא לא רואה שהיא רזה מדי'? אז זה לא שהיא לא רואה, היא פשוט מסתכלת במראה ורואה דמות שמנה. יש הפרעה קשה בדימוי הגוף. עם זאת, חשוב לציין שיש תקווה, לשמחתנו גם באנורקסיה רוב הנשים אשר סבלו ממנה החלימו, עם עבודה מאוד קשה".

מה לגבי טיפול תרופתי?

"יש גם טיפול תרופתי אך אין לו הצלחות רבות בקרב אנורקטיות. הוא מתקבל יותר טוב אצל בולמיות. ההליך הטיפולי הוא קשה וארוך, אבל זה כמובן שווה את זה – החיים זה דבר ששווה להילחם עליו".

לצד אנורקסיה ובולימיה, יש גם הפרעת אכילה הנקראת "אכילת בינג'". מה אנחנו יודעים עליה?

"מדובר בהתקפי זלילה בלתי נשלטים, אשר מי שסובלת מהם מרגישה חוסר שליטה. בניגוד לבולימיה, בסופם של אותם התקפים אין התרוקנות. אבל מי שסובלת מהפרעה כזאת, או מבולימיה, מנסה כמעט כל הזמן לא לאכול! זה כמו שאנשים לא מבינים שאדם אובדני כמעט כל הזמן מנסה לא להתאבד והוא כל הזמן נלחם ביצר הזה, אך לפעמים קורה משהו קשה מנשוא והוא פשוט להיכנע לאותו יצר טראגי".

איך היית מציע למשפחות של ילדה או ילד אנורקטי להתמודד עם המצב?

"קודם כל להשיג אבחנה של פסיכיאטר או פסיכולוג מומחה., לאחר מכן, לדאוג לטיפול. חשוב לציין כי גם הורים צריכים לגשת לטיפול, אפשר כמובן גם טיפול קבוצתי להורים – הוא מומלץ מאוד בהקשר הזה".

(צילומי אילוסטרציה: שאטרסטוק)

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום