הצרת קיבה ללא ניתוח – האפשרות הקלה והמהירה יותר

עיקרי הכתבה:

• הצרת קיבה ללא ניתוח הוא הליך שאינו כרוך בפתיחה כירורגית של הקיבה, אלא נעשה באופן לפרוסקופי דרך הפה.
• הליך זה אינו מתאים לאנשים שמדד ה-BMI שלהם הוא מעל 40 – הם יזדקקו לניתוח.
• הליך ההחלמה הוא קצר יותר והמטופל משתחרר לביתו כבר באותו יום.
• פרוצדורת הצרת קיבה ללא ניתוח איננה מוכרת בסל הבריאות ועולה בין 35 אלף שקל ל-40 אלף שקל.
  ________________________________

מחצית מאוכלוסיית ישראל בגילאי 20 ומעלה נמצאת בעודף משקל. המלחמה בהשמנת יתר הפכה לאחת המטרות המוצדקות של התקופה שלנו, במיוחד עם כל המידע שיש לנו על מחלות שהשומן גורם, החל ממחלות לב וכלה בסרטן. למעשה, השמנת יתר הפכה להיות הגורם הראשון לתמותה בעולם.

כשמסתכלים על התזונה היומיומית הזמינה לנו, לא קשה להבין למה ההשמנה רק עולה באוכלוסיה: המון מוצרי מזון אינם טבעיים, מתועשים, מלאים בשומן רווי, מפוצצים בנתרן ובסוכר, עם אבקות טעם למיניהן, צבעי מאכל ועוד. התוצאה הסופית אולי טעימה ואף ממכרת, אבל מדובר בלא פחות מפיגוע פנימי לגוף.

מעבר לעובדה שאנחנו מרעילים את הגוף במזון לא איכותי, אנחנו משמינים מאוד. זה לא רק לא מחמיא אסתטית (מחילה מכולם, כולל מהלוחמים למען דימוי גוף, אבל רוב האנשים הסובלים מהשמנת יתר היו שמחים לרזות ומכל כך הרבה סיבות טובות) - זה פשוט לא בריא ואפילו מסוכן.

משום כך, לא מפתיע שהרפואה מוצאת עוד ועוד דרכים לגרום לנו לרזות, לעתים בדרכים פולשניות. אנשים מוכנים לעבור ניתוחים מסובכים ולעתים מסכני חיים רק כדי להיראות רזים יותר וכדי להפסיק את השמנת היתר המסוכנת.

הצרת קיבה ללא ניתוח

אחת הטכניקות החדשות להצרת קיבה אינה מצריכה ניתוח פולשני, אשפוז והחלמה ממושכת וקשה. מדובר בהליך של שרוול קיבה אנדוסקופי, הידוע גם בשם ESG. זהו הליך זעיר פולשני שמטרתו להקטין את גודל הקיבה ללא צורך בניתוח, ומבוצע בדרך כלל באמצעות אנדוסקופ, שהוא צינור גמיש שאליו מחוברות תאורה ומצלמה.

פרופ' ערן ישראלי, מומחה לגסטרואנטרולוגיה. "הפרוצדורה נעשית בטשטוש, דרך הפה. על האנדוסקופ מרכיבים מכשיר המאפשר תפירה, אלא שהתפרים נעשים מתוך חלל הקיבה". צילום: פרטי

במהלך ההליך, האנדוסקופ מוחדר דרך הפה אל הקיבה. הרופא משתמש בתפרים או במכשירים מיוחדים כדי ליצור סדרה של קפלים לאורך דופן הקיבה. קפלים אלה מפחיתים ביעילות את גודל הקיבה ויכולתה להתרוקן במהירות, מה שמוביל לתחושת מלאות גם עם צריכת כמויות קטנות יותר של מזון.

הליך שרוול קיבה אנדוסקופי מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית, ואורך בערך כשעה להשלמתו. כיוון שמדובר בהליך זעיר פולשני, הוא כרוך בפחות סיכונים וסיבוכים בהשוואה לשיטות כירורגיות מסורתיות כמו ניתוח שרוול קיבה או ניתוח מעקף קיבה.

ESG נחשב להליך חדש יחסית ואינו זמין באופן נרחב כמו אפשרויות הרזיה כירורגיות, עקב העובדה שהוא מתאים בעיקר לאנשים עם אינדקס מסת גוף (BMI) בין 30 ל-40. לצורך הבהרה: BMI מעל 25 מצביע על עודף משקל,BMI  שנע בין 30-39 מצביע על השמנת יתר. BMI מעל 40 מעיד על השמנה חולנית.

פרופ' ערן ישראלי, מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד במרכז הרפואי וולפסון בחולון ומנהל רפואי ב״ניומדיק״, מסביר:

"הצרת קיבה ללא ניתוח היא פעולה של תפירה אנדוסקופית, שמתבצעת באמצעות גסטרוסקופיה. מבצעים אותה גסטרואנטרולוגים ולא כירורגים, כי בפעולה הזאת למעשה לא מחדירים שום צינור דרך דופן הבטן כמו בניתוחים, אלא עושים את הכל דרך הגסטרוסקופ, שהוא מכשיר אבחנתי - מעין צינור גמיש עם מצלמה שרופאי גסטרו משתמשים בו לצורך אבחונים של מצבים שונים בקיבה.

מדד ההשמנה המקובל הוא BMI, היחס בין הגובה למשקל. הצרת קיבה ללא ניתוח מתאימה לאנשים עם BMI בין 30 לכ-35. צילום: שאטרסטוק

"הפרוצדורה נעשית בטשטוש, דרך הפה. על האנדוסקופ מרכיבים מכשיר המאפשר תפירה, אלא שהתפרים נעשים מתוך חלל הקיבה. הם לא נעשים מבחוץ, ואז אפשר לעשות תפירה של שרוול. ההליך יכול גם לשמש במצבים שבהם אנשים עברו ניתוחים וזקוקים להליך נוסף. למשל, אדם שעשה מעקף קיבה - אם גדם הקיבה מתרחב, או המעבר מתרחב, אפשר להשתמש במכשיר הזה על מנת לתפור ולהצר את הקיבה מחדש. כלומר שיטה זאת טובה גם לתיקון או להצרה לאחר ניתוחים שכשלו והמטופלים עלו שוב במשקל".

מה השוני בין הליך של תפירה אנדוסקופית לבין הניתוחים הרגילים להצרת קיבה?

"ניתוח רגיל הוא עדיין ניתוח, אפילו אם הוא נעשה בצורה לפרוסקופית. זה ניתוח המבוצע על ידי כירורגים ולא על ידי גסטרואנטרולוגים. במקרה זה מחדירים צינורות דרך דופן הבטן,  מחוררים את דופן הבטן בשלושה מקומות, ואז עובדים על הקיבה מבחוץ - חושפים מבחוץ ומצרים אותה או על ידי פעולה של שדכן או על ידי תפירה. בדרך כלל זה נעשה באמצעות שדכן, מחלקה החיצוני של הקיבה. לעומת זאת, בפעולה האנדוסקופית, לא חודרים את דופן הבטן. אנחנו עושים גסטרוסקופיה, כלומר מכניסים את הצינור דרך הפה ותופרים מתוך חלל הקיבה".

במה שונה תהליך ההחלמה בשתי הפרוצדורות?

"ניתוח בכל זאת דורש תהליך החלמה באשפוז - מדובר בפצע בדופן הבטן. בתהליך של תפירה אנדוסקופית, לעומת זאת, ההתאוששות הרבה יותר מהירה. המטופלים בדרך כלל חוזרים באותו יום הביתה או למחרת. בכל מקרה, אין המלצה להיות במיטה לאחר ההליך, אך מומלץ על מספר ימי מנוחה בגלל הכאבים. הסיבוכים המקובלים אחרי ניתוח עומדים על 5% ובפרוצדורה האנדוסקופית יש משמעותית פחות סיבוכים וגם אין חשש לזיהומים, אין פצע באזור הניתוח ולכן זו פעולה בטוחה יותר".

האם ההליך האנדוסקופי כרוך בפחות כאבים?

"גם הליך אנדוסקופי כרוך בכאבים, כי בכל זאת תופרים את הקיבה, אך הסיבוכים הם הרבה יותר קטנים מאשר אלו בניתוח. יש יומיים של התאוששות עם כאבים ולעתים בחילה. נגד הכאבים אנחנו ממליצים לקחת תרופות שיש בבית כמו אקמול או אופטלגין, וזאת לעומת התאוששות מניתוח, שמצריך אשפוז עם תרופות הניתנות דרך הווריד. יחד עם זאת, צריך לזכור שלא כולם יכולים לעבור את ההליך האנדוסקופי - אנשים שסובלים מהשמנה קיצונית יזדקקו לניתוח".

איך בודקים אחוזי השמנה?

"מדד ההשמנה המקובל הוא BMI, היחס בין הגובה למשקל. השמנה מתחילה מ-BMI מעל 25. השמנה חריגה מעל BMI 28 והשמנה חולנית מעל 40. התפירה אנדוסקופית מיועדת ל-BMI שבין 30 ל-40. הניתוחים מיועדים להשמנה קיצונית יותר של BMI מעל 40".

מהי הסיבה לכך?

"הניתוח הוא תמיד פעולה קיצונית יותר, בעוצמה גבוהה יותר, ולכן היא מיועדת לאנשים עם השמנה חולנית".

האם הליך הצרת קיבה ללא ניתוח מוכר בסל הבריאות?

"בסל הבריאות של מדינת ישראל, אם אתה בעל BMI מעל 40 - אני אומר את זה כהכללה כי אתה יכול גם להיות BMI באזורים של 30 עד 35 אבל עם מחלות רקע או סינדרום מטאבולי וכו' -  אבל בגדול אם אתה בריא, אז מעל BMI 40 אתה מקבל את הניתוח להצרת קיבה דרך סל הבריאות. לעומת זאת, הפעולות האנדוסקופיות המיועדות לטיפול בהשמנה שאינה עדיין כה קיצונית עדיין לא מוכרות בסל הבריאות בישראל. אני מקווה מאוד שבעתיד כן יכירו בהן".

כמה עולה לעשות הליך אנדוסקופי להצרת קיבה באופן פרטי?

"בין 35 אלף שקל ל-40 אלף שקל".

מה קורה אחרי הליך הצרת הקיבה?

"חשוב שאנשים, עם כל פעולה של ירידה במשקל – ולא משנה באיזו טכניקה - יקבלו ליווי של שינוי באורחות חיים ותזונה. אם אנשים לא יאכלו בצורה הנכונה, האפקט יהיה פחות משמעותי ויעיל. מבחינת תזונה, בשבועות הראשונים עוברים לכלכלה שהיא נוזלית בלבד, ולאחריה ממשיכים בהדרגה למזון מרוסק, ולאט לאט מגיעים למוצקים".

האם תזונה כזאת גורמת לתחושת רעב?

"לא, כי הקיבה הוקטנה ויש פחות מקום לקלוט את המזון. זה הרעיון של כל הפעולות האלו, להקטין את נפח הקיבה, לא משנה אם זה ניתוח או הליך לא ניתוחי. השובע מגיע מהר יותר וגם יש ירידה בתנועתיות הקיבה – המזון שוהה יותר זמן בקיבה ויש תחושת שובע. זה פותר את הבעיה העיקרית שבגללה אנשים משמינים – הם לא מרגישים שובע מלא, וגם אם כן, הם רעבים זמן קצר לאחר מכן. זו הסיבה שדיאטות נכשלות, כי האדם כל הזמן רעב וקשה להתמיד בתהליך ההרזיה. כך, לא צריך להיאבק בכוח הרצון כי אין רעב.

"מובן שגם אחרי הצרת הקיבה צריך להמשיך ולאכול בצורה מאוזנת – אם האנשים ישתו נוזלים בצורה של שייקים או גלידה –הם יעקפו את המחסומים האלה: הנוזלים יתרוקנו מהר מהקיבה ולא יתרחש האפקט של השובע. לכן, שינוי תזונתי הוא קריטי להצלחת התהליך".

מה קורה במקרה של השמנה – התפרים עלולים להיפרם?

"הסיכוי של פרימת התפרים הוא קטן, כי בתוך מספר ימים התפרים מצטלקים ואז הם הופכים להיות קבועים. אבל אם מטופל לא מקפיד על התזונה בימים הראשונים ואוכל מוצקים, הוא מגביר את הסיכון לפרימת התפרים".

שאלות ותשובות:

מהי הצרת קיבה ללא ניתוח?

מטרת הליך הצרת קיבה ללא ניתוח היא להקטין את קוטר את הקיבה, כך שהמטופל יהיה שבע אחרי צריכת כמות קטנה של מזון ויוכל להשיל ממשקלו בהתאם.

חשוב לציין שהטיפול הלא-ניתוחי בהיצרות קיבה תלוי במשקל המטופל, אורח חייו, בחומרת מצבו ועוד. התייעצות עם גסטרואנטרולוג או איש מקצוע בתחום הבריאות המתמחה במצבי מערכת העיכול היא חיונית כדי לקבוע את תכנית הטיפול המתאימה ביותר למצבו של המטופל.

מה הם הסיבוכים של הליך הצרת קיבה?

כמו בכל הליך רפואי, גם להליך הצרת קיבה ללא ניתוח עלולות לעתים להיות השלכות, כמו כאבים, צרבת, בחילה, סחרחורת, חולשה, היווצרות של אבני מרה (הסיכון עולה עם ירידה מהירה או משמעותית במשקל), דימום פנימי, דליפה, ניקוב של הקיבה או של המעיים וחסימת מעיים.

מה ניתן לעשות במקרה של סיבוכים אחרי הצרת קיבה ניתוחית?

במידה שמתפתחת תסמונת החזר ושטי (רפלוקס), יש כמה אופציות:

תרופות - ניתן לרשום תרופות המפחיתות את ייצור חומצת הקיבה ובכך להקל על תסמינים הקשורים לרפלוקס.

הרחבה - במקרים מסוימים ניתן לבצע הליך לא ניתוחי הנקרא הרחבה אנדוסקופית. הליך זה כולל שימוש באנדוסקופ, צינור גמיש עם מצלמה ותאורה, המוחדר דרך הפה אל הקיבה. האנדוסקופ מאפשר לרופא למתוח ולהרחיב את האזור המצומצם.

הרחבת בלון - אפשרות נוספת שאינה כירורגית היא הרחבת בלון, הכוללת שימוש באנדוסקופ להחדרת בלון מנופח לאזור המצומצם. לאחר מכן מנפחים את הבלון כדי להרחיב את ההיצרות. ניתן לחזור על הליך זה במידת הצורך כדי להשיג את התוצאה הרצויה.

סטנט - במקרים מסוימים, ניתן לשקול הצבת סטנט זמני או קבוע. סטנט הוא מכשיר דמוי צינור שניתן להחדיר לאזור המצומצם כדי לשמור אותו פתוח. זה מאפשר למזון לעבור דרך ההיצרות ביתר קלות.

מאיזה משקל עושים ניתוח קיצור קיבה?

מטופלים שמעוניינים לעבור הצרת קיבה ללא ניתוח צריכים להציג BMI של 35 ומעלה, או BMI של בין 30 ל-35 וכן מצב הקשור להשמנה, כמו מחלת לב, סוכרת, לחץ דם גבוה או דום נשימה בשינה חמור.  

מטופלים שמעוניינים לעבור הצרת קיבה בהליך רגיל צריכים לענות על הקריטריונים הבאים: יש להם BMI של 40 ומעלה, או בין 35 ל-40 כולל מחלות משמעותיות אחרות כמו סוכרת סוג 2 או לחץ דם גבוה – מצבים שניתן לשפר עם ירידה במשקל.

(צילומי אילוסטרציה: שאטרסטוק)