התפשטות מגיפות בעזה: סיוע הומניטרי יכול למנוע מחלות גם בישראל

הדיון בסוגיית הסיוע הומניטרי לעזה הוא דיון מורכב ואמוציונלי. רבים בציבור התנגדו להכנסת סיוע כזה לרצועה, כולל בכירים בממשלת ישראל. אפשר להבין את הסיבות לכך: הענקת סיוע הומניטרי לאוכלוסיה שבה לא ברור מי משתייך בה לארגוני טרור ומי לא היא בעייתית. עם זאת, לסיוע הומניטרי יש פן בריאותי נוסף, כיוון שהימנעות ממנו עלולה לגרום להתפרצות מחלות קשות שיכולות להשפיע על חייל צה"ל בגזרה ולהתפשט גם מעבר לגבולות עזה, למדינות שכנות, ישראל ביניהן.

"אי הכנסת סיוע הומניטרי עלולה לגרום למחלות בעקבות חוסר במים נקיים, סניטציה והיגיינה, לצד חוסר גישה למזון ולאנרגיה", אומרת פרופ' דורית ניצן, מנהלת התכנית לתואר שני ברפואת חירום מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "זה בעצם אומר שבתנאים הללו כמעט בלתי אפשרי להפעיל את מתקני ההתפלה ברצועה ואת מערכות הביוב, מה שעלול לגרום להתפרצות זיהומים בכל רגע".

אילו מחלות עלולות להתפרץ בעקבות זיהומים אלה?

"יש מגיפות שמקורן במים כמו כולרה, מגיפות שיכולות להגיע ממזון מקולקל, כמו שיגלה - זיהום קשה בדרכי העיכול שעלול לפגוע בחיילי צה"ל ולהתפשט למדינות שכנות, ישראל ביניהן כמובן".

מחסור במים. תושבי עזה מצטיידים במכלי מים, אוקטובר 2023. צילום: שאטרסטוק

לדברי פרופ' ניצן, "יש גם מחלות שמקורן ביתושים, המתפרצות במקומות עם מים עומדים וביוב לא מטופל, כמו למשל קדחת הנילוס המערבית. גם המחלות הללו עלולות להתפשט לחיילים שלנו שנמצאים בעזה ולכלל אוכלוסיית ישראל. בנוסף, יש מגיפות שמתפרצות בשל חוסר היגיינה כמו פוליו, שעלת, חצבת, שיכולות להתפרץ בקלות בקרב אוכלוסיה לא מחוסנת".

"גם מזהמים שאינם חיידקיים או ויראליים, כמו עופרת במים, מתכות כבדות או אזבסטוס באוויר, עוברים הלאה ומתפשטים וכמובן עלולים לגרום למחלות. כמו כן, שטפונות עלולים לגרום למחלות, כאשר מי השטפונות מתערבבים עם מי ביוב, מי גשם ומי השתייה".

נושא אחר, לא פחות קריטי, שאותו מציינת פרופ' ניצן הוא חוסר באנרגיה עלול להפיץ חצבת. "חיסון חצבת", היא מסירה, "מועבר בקירור של שרשרת קירור מוקפדת, ואם הוא לא משונע באופן זה, לא תהיה אפשרות לחסן ילדים בעזה, ואז גם חיילנו נמצאים בסיכון לחלות במחלות המועברות על ידי נגיף נשימתי".

עד כמה הסיוע ההומניטרי הוא קריטי?

"סיוע הומניטרי לתושבי עזה הוא הכרחי בימים אלה כי למעשה מדובר בסיוע לכולנו, לא רק לאנשים בעזה. זהו סיוע שאנחנו מגדירים אותם כמציל חיים בעזה, אך בסופו של דבר הוא חשוב לצה"ל ולאוכלוסיה כולה. סיוע הומניטרי הוא סיוע שתורם לבריאות אחת - לאדם, לבעלי החיים, לסביבה, לצומח, לכולם יחד, כי הזיהומים יכולים לעבור מאחד לשני ממש בקלות".

אילו עוד סיכונים קיימים ומה היית אומרת לקובעי המדיניות בתחום?

"אני מבקשת מקובעי המדיניות ומחלקים בציבור שמבקרים את העברת הסיוע ההומניטרי להבין שהאוכלוסיה העזתית היא אוכלוסיה גדולה שפוזרה על שטח קטן מאוד, עם הרבה תחנות שאיבה ממקורות מים שאינם פועלים. השפכים שעוברים מהים מגיעים לשטח ישראל והם עלולים להגיע למתקני ההתפלה שלנו. לזה יהיו השלכות גדולות עלינו עם סיכון בריאותי משמעותי עבורנו. בתוך כל זה, בבוא היום נצטרך להתעסק בפסולת הבניין והמתכות הרעילות שפעולות הלחימה מפזרות במים, באוויר ובקרקע. לחומרים אלה יש השפעה גם על אוכלוסיות מחוץ לעזה ויש לתת על כך את הדעת".

(בתמונות תושבי עזה, אוקטובר 2023. צילום: שאטרסטוק)