מהפכת הבשר המתורבת – אישור ראשון מסוגו בעולם של משרד הבריאות

חברת אלף פארמס (Alpeh Farms) הוקמה בשנת 2017 על ידי קבוצת מייסדים חלוצית, בהם יזם ההיי-טק ידידיה טוביה, החוקרת ד"ר נטע לבון, פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון וחממת החדשנות The Kitchen של שטראוס והרשות לחדשנות. מאז הקמתה פרצה אלף פארמס דרך בפיתוח הבשר המתורבת, כאשר כבר בשנת 2018 הציגה את סטייק הבקר המתורבת הראשון מסוגו בעולם, ובשנת 2021 את סטייק האנטרקוט המתורבת הראשון בעולם.

החדשנות הטכנולוגית של "אלף פארמס" משכה משקיעים רבים, והחברה גייסה עד כה למעלה מ-140 מיליון דולר, ביניהם מענקית המזון הבינלאומית קרגיל והשחקן ליאונרדו דיקפריו, המכהן בוועדה המייעצת של החברה.

הסטייק המתורבת הראשון – כבר השנה  

הסטייק הראשון מתוצרת החברה צפוי להגיע למסעדות בישראל עוד השנה. החברה פיתחה שיטה ייחודית לגידול בשר בקר בתאים בביו-ריאקטור, ללא צורך בשימוש באנטיביוטיקה. התהליך כולל לקיחת תאים מפרה חיה (שאפילו זכתה לשם לוסי), הרביית התאים וגידול סטייקים דקיקים מהם בשם "פטיט סטייק מתורבת". לוסי עצמה היא פרה מזן אנגוס שחור יוקרתי.

מלבד התאים שמקורם בלוסי הפרה האיכותית, אין שום מרכיב במוצר הסופי שמקורו מבעלי חיים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

הסטייקים המתורבתים שמפתחת "אלף פארמס" עשויים משילוב של תאים חיים שנלקחים מאחת מביציותיה המופרות של הפרה, יחד עם מרכיב צמחי מבוסס סויה וחיטה המשמש כפיגום לתאים, מבלי לעבור כל שינוי גנטי או תהליך של הארכת חיים. בחברה מדגישים כי מלבד התאים שמקורם בלוסי, אין שום מרכיב במוצר הסופי שמגיע מבעלי חיים. כמו כן, בתהליך הייצור לא נעשה כל שימוש בחומרים כימיים או באנטיביוטיקה.

ההבדלים בין סוגי הבשר המתורבת

עד כה, ארה"ב וסינגפור היו המדינות היחידות שאישרו שיווק של בשר מתורבת, אך מדובר היה רק על בשר עוף מתורבת. בניגוד לבשר מן הצומח כמו "ביונד מיט", בשר מתורבת מיוצר מתאים חיים של בעלי חיים. האישור שנתן משרד הבריאות הישראלי ל"אלף פארמס" לשווק בשר בקר מתורבת מהווה אבן דרך משמעותית ומציב את ישראל כחלוצה עולמית בתחום.

פתרון אפשרי למשבר האקלים

הבשר המתורבת נתפס בעולם כפתרון אפשרי למשבר האקלים ומשבר המזון העולמי, כיוון שהוא עשוי לחסוך בשימוש במשאבים יקרים כמו מים, שטחים חקלאיים ומזון לבעלי חיים. כמו כן הוא מפחית פליטת גזי חממה. האישור שניתן ל"אלף פארמס" מהווה צעד חשוב לקראת מציאת פתרון לבעיות אלו.

אישור יסודי וקפדני

הבשר המתורבת מוגדר כ"מזון חדש", ולכן דורש תהליך אישור יסודי וקפדני על ידי משרד הבריאות, בדומה לנהוג במדינות מתקדמות אחרות. מטרת התהליך היא להבטיח כי המוצר החדשני בטוח לצריכה ואינו מסכן את בריאות הציבור.

כל חברה נבחנת לגופה, מאחר שהטכנולוגיה, תהליכי הייצור והמוצרים עצמם שונים בין חברה לחברה. במשרד הבריאות אומרים כי בוחנים היבטים רבים כמו רעילות, אלרגניות, הרכב תזונתי, בטיחות מיקרוביאלית וכימית של המוצר, וכן את תהליך הייצור המלא החל מבידוד התאים ועד אריזת המוצר הסופי. רק לאחר בחינה קפדנית בכל ההיבטים, ניתן אישור לשיווק.

ההתחלה - לונדון 2013

את הרעיון של בשר מתורבת הציגו לראשונה מדענים במסיבת עיתונאים בלונדון לפני עשור, בשנת 2013, אך מדובר היה בהדגמה טכנולוגית בלבד ולא במוצר מסחרי. מאז ועד היום התקדמו הטכנולוגיות והבשר המתורבת יוצא מהמעבדות אל הצרכנים.

ישראל - מעצמת פודטק מובילה

תחרות עולמית ניטשת בין החברות בעולם על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות וכניסה מוקדמת ככל הניתן לשוק. ישראל הופכת להיות שחקנית מרכזית בתחום הבשר המתורבת לצד ארה"ב, אירופה וסינגפור.

לצידה של "אלף פארמס" פועלות בישראל חברות רבות נוספות בתחום הבשר המתורבת כמו "פיוצ'ר מיט", "סופרמיט", "סטייקהולדר" ואחרות. החברות הישראליות גייסו למעלה ממיליארד דולר בתחום הבשר המתורבת בשנתיים האחרונות, דבר המעיד על המומנטום העצום בתחום.

במרוץ בין מדינות העולם על טכנולוגיות ייצור מתקדמות, היקפי ייצור גדלים ומחירים יורדים יקבעו מי תוביל את המהפכה הזו לטווח הארוך. כרגע, נראה שישראל נמצאת בעמדת יתרון הודות לחדשנות הישראלית, אך המרוץ רק מתחיל.

בפני החברות הישראליות הפועלות בתחום, ובראשן "אלף פארמס", עומדים עדיין אתגרים משמעותיים. האתגר המרכזי הוא הגדלת היקף הייצור והוזלת המחירים, כך שהבשר המתורבת יוכל להתחרות בבשר הרגיל מבעלי חיים ולהפוך למוצר המוני ולאלטרנטיבה בת קיימא ובכך לתרום לפתרון בעיות סביבתיות ואתיות.

אישור הבשר המתורבת בישראל מהווה אבן דרך היסטורית במהפכה העולמית בתחום. ישראל ניצבת כעת בחזית החדשנות, אך עדיין נותרו אתגרים רבים בדרך למימוש הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיית המזון המבטיחה.