מהפכה באבחון ובטיפול באלצהיימר: סמנים ביולוגיים ותרופות חדשות למאבק במחלה

מחלת האלצהיימר, הגורם השכיח ביותר לדמנציה, עומדת בפני שינוי משמעותי באופן האבחון והטיפול בה. אגודת האלצהיימר הבינלאומית פרסמה לאחרונה קריטריונים חדשים המשלבים לראשונה סמנים ביולוגיים באבחון המחלה, לצד ההערכה הקלינית המסורתית. במקביל, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר תרופה חדשה, "דוננמב" שמה, המראה תוצאות מבטיחות בהאטת התקדמות המחלה בשלביה המוקדמים. שינויים אלה מבשרים על עידן חדש באבחון מוקדם ובטיפול באלצהיימר ומעניקים תקווה חדשה לחולים ולמשפחותיהם.

מהפכה באבחון: שילוב סמנים ביולוגיים

האבחון המסורתי של אלצהיימר התבסס בעיקר על הערכה קלינית של ירידה קוגניטיבית ופגיעה בתפקודי היומיום. הקריטריונים החדשים מרחיבים את תהליך האבחון ומשלבים בו סמנים ביולוגיים, המאפשרים זיהוי של תהליכים פתולוגיים במוח עוד לפני הופעת התסמינים הקליניים.

שיטות אבחון חדשניות אלו כוללות בדיקות דם מתקדמות ובדיקת נוזל השדרה (CSF), המאפשרות לזהות חלבונים ספציפיים הקשורים למחלה, כמו עמילואיד בטא וטאו. שילוב זה של אבחון קליני וביולוגי מאפשר זיהוי מוקדם יותר של המחלה ואף אבחון בשלבים הקדם-תסמיניים.

יתרונות האבחון המוקדם

על אף התפישה הרווחת כי "אין מה לעשות", לאבחון מוקדם של אלצהיימר יש מספר יתרונות משמעותיים: הוא מאפשר התאמת טיפול מדויקת יותר לשלב המחלה ומעניק הזדמנות להתערבות מוקדמת. עם התרופות החדשות כיום ברור כי ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להאט את התקדמותה.

 דוננמב הפחיתה את הסיכוי להתקדמות המחלה בכ-35% בהשוואה לפלצבו, עם תוצאות מרשימות בשלבי המחלה המוקדמים. צילום: שאטרסטוק

אבחון מוקדם יכול גם לאפשר לחולים ולמשפחותיהם תכנון והיערכות טובה יותר לאתגרים העתידיים וכן השתתפות במחקרים קליניים, כאשר חולים המאובחנים בשלבים מוקדמים עשויים להיות מועמדים לטיפולים נסיוניים חדשניים.

התקדמות בטיפול התרופתי: דוננמב ומעבר

במקביל להתקדמות באבחון, חלה התפתחות משמעותית גם בתחום הטיפול התרופתי. התרופה דוננמב, שפותחה על ידי חברת אילי לילי, אושרה לאחרונה על ידי ה-FDA. תרופה זו מצטרפת לקבוצה חדשה של תרופות המכוונות להסרת משקעי חלבון עמילואיד במוח, הנחשבים לגורם מרכזי בהתפתחות המחלה. מחקרים קליניים הראו כי דוננמב מפחיתה את הסיכוי להתקדמות המחלה בכ-35% בהשוואה לפלצבו, עם תוצאות מרשימות בקרב חולים בשלבים המוקדמים של המחלה. התרופה ניתנת בעירוי חודשי והראתה הפחתה ממוצעת של 84% במשקעי העמילואיד במוח.

אתגרים ושאלות פתוחות

למרות ההתקדמות המשמעותית, עדיין קיימים על פי המומחים אתגרים ושאלות פתוחות בתחום:

נגישות לאבחון מתקדם - יש צורך להבטיח נגישות רחבה לשיטות האבחון החדשות.

עלויות הטיפול - התרופות החדשות יקרות מאוד, מה שמעלה שאלות לגבי נגישותן לכלל האוכלוסיה.

תופעות לוואי - יש לעקוב אחרי תופעות הלוואי של הטיפולים החדשים לטווח ארוך.

יעילות לאורך זמן - עדיין לא ברור האם התרופות החדשות ימשיכו להיות יעילות לאורך זמן.

מבט לעתיד: תקווה וזהירות

ההתפתחויות האחרונות באבחון וטיפול באלצהיימר מעוררות תקווה רבה. עם זאת, חשוב לזכור כי המחלה עדיין אינה ניתנת לריפוי ולכן המחקר בתחום ממשיך במלוא המרץ. מומחים מדגישים את החשיבות של אורח חיים בריא, פעילות גופנית ואינטלקטואלית וכן תזונה נכונה כאמצעים להפחתת הסיכון למחלה.

פרופ' יהודית אהרון, יו"ר המועצה המדעית של עמותת עמדא למען חולי אלצהיימר שיטיון ומחלות דומות בישראל, מסכמת: "עמותת עמדא, בהמשך להודעת האיגוד הנוירולוגי בישראל, מברכת את אגודת אלצהיימר הבינלאומית על הובלת המהלך לקביעת קריטריונים חדשים לאבחון מחלת אלצהיימר וקביעת דרגות המחלה". לדבריה, "אבחון מחלת אלצהיימר המבוסס על שילוב סמנים ביולוגיים והסתמנות קלינית יאפשר להתאים את הטיפולים הקיימים והטיפולים החדשים לחולים המתאימים. האבחון בעזרת סמנים ביולוגים מוכיח כי הסתמנות קלינית של דעיכה קוגניטיבית עשויה להיגרם על ידי מחלות שונות, חלקן, כמו מחלות  וסקולריות של המוח, ניתן למניעה.

"אנו קוראים לצוותים הרפואיים המטפלים באנשים החווים שינויים בהתנהגות ובתפקוד הקוגניטיבי, להיות קשובים לתלונות המטופלים, להציע להם את הבירור והטיפול המתאימים למצבם וליידע אותם על הצעדים שניתן לנקוט על מנת לצמצם גורמי סיכון שהוכחו כתורמים לירידה קוגניטיבית ודמנציה", אומרת פרופ' אהרון. "אנו מייחלים למחקרים חדשים אשר יאפשרו אבחון ביולוגי וטיפול במחלות נוספות הגורמות לדמנציה ונוכל לחיות בעולם בו לא יהיה צורך להתמודד עם דעיכה קוגניטיבית ועם דמנציה".

(צילומים: שאטרסטוק)