מחלת פרקינסון בעקבות הנשיא ביידן: כל החדש בטיפול ואבחון

לאור הדיווחים האחרונים על ביקורי נוירולוג מומחה לפרקינסון בבית הלבן והדאגה סביב מצבו של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, פנינו עם שאלות רבות בנושא המחלה הניוונית לפרופ' ניר גלעדי, נוירולוג בכיר ומומחה למחלת הפרקינסון, מנהל אגף המוח בביה"ח איכילוב, הפקולטה לרפואה ובית ספר סגול למדעי העצב באוניברסיטת תל אביב. בשורות הבאות, סקירה מורחבת על סימנים המוקדמים לפרקינסון, תהליכי האבחון המקובלים ואפשרויות הטיפול העדכניות ביותר.

פרופ' ניר גלעדי, נוירולוג בכיר ומומחה למחלת הפרקינסון, מנהל אגף המוח באיכילוב. צילום: ירדן שמואלי

פרופ' גלעדי, מהי מחלת פרקינסון ומה גורם לה?

"מחלת פרקינסון נגרמת משילוב של גורמים גנטיים, הזדקנות, גורמים סביבתיים ואורחות חיים. בכל חולה תמהיל הגורמים למחלה משתנה ולכן גם ביטויי המחלה שונים בין החולים. בסיס המחלה הוא ניוון תאי עצב, הן במערכת העצבים ההיקפית, האוטונומית, והן בחוט השדרה והמוח. סימני המחלה נובעים מהתאים שנפגעו וחומרת הניוון. נכון להיום, האבחנה של פרקינסון נעשית על בסיס קיום הפרעות תנועה: איטיות, נוקשות שרירים, רעד במנוחה והפרעות הליכה ושיווי משקל".

מה הם התסמינים העיקריים של מחלת פרקינסון?

"בנוסף לרעד והפרעת התנועה, חולי הפרקינסון חווים הפרעות לא מוטוריות רבות ומשמעותיות כמו דיכאון וחרדה, קשיים קוגניטיביים, בעיות שינה, הפרעות אוטונומיות, כאבים והפרעות בחוש הריח. מחלת פרקינסון לעתים קרובות מופיעה ללא הפרעות תנועה משמעותיות ואז קשה לאבחן. כ-30% מהחולים עוברים ייסורים בתהליך האבחון ורבים מאובחנים לא נכון בשל הקושי לאבחן בשנות המחלה הראשונות".

באיזה גיל בדרך כלל מתפתחת המחלה?

"הגיל הממוצע בישראל לאבחון פרקינסון הוא סביב 70 שנה, מוקדם יותר בגברים, אך המחלה יכולה להופיע מגיל 20 עד 100. שכיחות המחלה מעט גבוהה יותר בגברים".

מה הם גורמי הסיכון?

"גורמי סיכון למחלת הפרקינסון, מעבר לגיל והמין הגברי, הוא סיפור משפחתי של פרקינסון, נשאות של מוטציות ידועות, השכיחות במיוחד בבני העדה האשכנזית. כמו כן, חשיפה לחומרי הדברה, חבלות ראש ומחלות נלוות כמו סוכרת או תהלכים דלקתיים כרוניים, מעלים את הסיכון למחלה. שתיית קפה, פעילות גופנית, שינה בריאה ומצב רוח טוב מקטינים את הסיכון וכן מספר תרופות שהראו סימנים של יכולת להקטין או לדחות את הסיכון. טיפול בגורמי הסיכון והתנהגות נכונה עשויים להקטין ב-30% ויותר את הסיכון להתפתחות המחלה".

כיצד מאבחנים את מחלת פרקינסון?

"אבחון המחלה היום מבוסס על בדיקה נוירולוגית. ניתן לקבל תמיכה לאבחנה בעזרת מיפוי איזוטופי של תאי הדופמין במוח, בדיקה הקיימת בארץ. לאחרונה מתפתחות מספר בדיקות דם, דמעות או נוזל השדרה שהראו יכולת אבחון טובה אך הן לא נמצאות עדין בשימוש קליני".

מה הם השלבים השונים של התפתחות המחלה?

"מבחינת תנועה, מחלה קלה קלינית מערבת רק צד אחד של הגוף. בהמשך, המחלה מערבת את שני צידי הגוף ומתפתחת הפרעת הליכה ויציבות. בשלבי המחלה המתקדמים מאבדים את יכולת ההליכה הבטוחה ונפילות גורמות להידרדרות משמעותית. בנוסף להידרדרות המוטורית חולים חווים הפרעות שהולכות ומחמירות בשליטה בסוגרים, בתפקוד המיני, עצירות, אובדן חוש ריח, קשיי בליעה והפרעה באיזון לחץ הדם, במצב הרוח, באיכות החשיבה וכן הפרעות שינה וכאבים".

מה הם הטיפולים הקיימים כיום למחלת פרקינסון?

"למניעת המחלה או דחיית הופעת הסימנים המוטוריים נמצא ששינה בריאה, פעילות גופנית, מצב רוח טוב ואיזון מחלות כמו סוכרת והשמנת יתר משפיעים לטובה. עיקר הטיפול התרופתי היום אמור להקל על סימני המחלה ומשלב תרופות המשפיעות על רשת הדופמין במוח לשיפור הרעד האיטיות והנוקשות, וכן תרופות להקלת הסימנים הלא מוטוריים כמו הקלת הדיכאון, שיפור איכות השינה, הקלת הכאבים וכו'".

ניתן לדחות את הופעת סימני הרעד, איטיות ונוקשות בעזרת התנהגות בריאה, פעילות גופנית, שינה בריאה, מצב רוח טוב. אילוסטרציה: שאטרסטוק

"בשלבים מתקדמים יותר, מסביר פרופ' גלעדי, נעזרים בצריבות מוחיות או החדרת אלקטרודות עומק מוחיות לגירוי ממוקד. לדבריו, לאורך כל שנות המחלה חשוב במיוחד הטיפול הרב מקצועי המתייחס למכלול הבעיות בהן מתמודדת המשפחה עם חולה פרקינסון, כמו תמיכה נפשית, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול בדיבור ובליעה וכן שילוב תנועה ומוזיקה.

מה הם החידושים האחרונים בטיפול במחלת פרקינסון?

פרופ' גלעדי מונה את התובנות החשובות ביותר של השנים האחרונות:

פעילות גופנית – "טיפול מרכזי ועוצמתי בכל שלבי המחלה ואף למניעתה".

שינה בריאה ומצב רוח טוב – "מרכיב מרכזי בטיפול ובמניעה".

טיפולים תרופתיים – "מספר תרופות מראות יכולת השפעה על התפתחות המחלה ולא רחוק היום שנתחיל לטפל לעצירת התקדמות המחלה".

טיפול בעזרת קרני אולטרסאונד – "קרני אולטרסאונד לצריבת אזורי מוח ללא פתיחת הגלגלת וגירוי מוחי עמוק מהווים טיפולים רבי השפעה על איכות חיי החולים המתקדמים.

טכנולוגיות חדשות למתן התרופות – "דרך משאף לריאות, דרך משאבות ישירות למעי או מתחת לעור ומדבקות עוריות. טכנולוגיות אלו משנות את פני הטיפול בחולים בכל שלבי המחלה לשיפור משמעותי של איכות חייהם".

האם יש דרכים למנוע או לעכב את התפתחות המחלה?

"מחקרים מדעיים בעשורים האחרונים מראים כי ניתן לדחות את הופעת סימני הרעד, איטיות ונוקשות הן בעזרת התנהגות בריאה - פעילות גופנית, שינה בריאה, מצב רוח טוב, ועוד, וכן בעזרת תרופות, חלקן בשימוש למחלות אחרות וחלקן בשלבי פיתוח מתקדם. נכון להיום, אין טיפול המונע או מרפא פרקינסון אך טיפול מודרני כן יכול להאט את קצב התפתחותה. לאור המהפכה בתחום זה בשנים האחרונות, פרסמתי החודש ספר הנמכר באמזון הנקרא באנגלית Time to Prevent Parkinson's disease ואני מאמין גדול בגישה המונעת".

כיצד משפיעה מחלת פרקינסון על איכות החיים של החולים?

"מחלת פרקינסון משפיעה רבות על איכות חיי החולים ובני משפחתם. הפרעות התנועה וההיבטים הלא מוטוריים כמו הפרעות שינה, כאבים, דיכאון/ חרדה, הפרעות דיבור ובליעה, קשיים בתפקוד המיני ועצירויות או בריחת שתן, מהווים אתגר גדול לחולים למטפלים ולכל הקרובים לחולים. טיפול מודרני חייב להתמקד בשיפור איכות החיים של החולה ומשפחתו וזאת בעזרת צוות רב מקצועי מיומן וזמין".

מהו תפקידם של בני המשפחה והמטפלים בתמיכה בחולי פרקינסון?

"מחלת פרקינסון היא מחלה משפחתית המשפיעה על כל בני המשפחה. תמיכה רגשית של בני המשפחה, מצב רוחם וזמינותם של בני הזוג, הילדים וחברים, הם מרכיבים מרכזיים באיכות חיי החולים. טיפול מודרני חייב לראות את החולה ומערכות התמיכה שלו ולהשקיע מאמץ והכוונה לתמיכה בחולה ובבני המשפחה".

האם יש קשר בין פרקינסון לבין בעיות קוגניטיביות או דמנציה?

"מחלת פרקינסון משפיעה על תפקודי האונה הקדמית של המוח ויכולה לגרום לקשיים קוגניטיביים בעיקר בתחום הניהולי. קשיים בשליפה, חלוקת קשב, ריכוז, תכנון אסטרטגי וקבלת החלטות במצבי לחץ לעתים נפגעות כמו גם יכולת עמידה על המקח והתנהגות אסרטיבית. השינויים הקוגניטיביים שכיחים יותר בחולים המבוגרים ולאחר הרבה שנות מחלה".

מהי חשיבות פעילות גופנית לחולי פרקינסון?

"פעילות גופנית היא מרכיב מרכזי בטיפול במחלת הפרקינסון ובמניעתה. מחקרים הראו שפעילות גופנית המשלבת פעילות אירובית וחיזוק שרירים עם משקולות משחררת מהשרירים והאיברים הפנימיים חומרים לזרם הדם, שמגיעים למוח, משפרים את תפקודו ומקטינים את סיבוכי המחלה. חומרים טרופיים אלה המגיעים למוח ועוזרים בייצור קשרים ותאי עצב חדשים וכן תורמים לשיפור אספקת הדם למוח. כל אלה מהווים רשת הגנה יעילה וחשובה למניעת פרקינסון ולהאטת קצב התקדמות המחלה או סיבוכיה".

האם יש טיפולים משלימים או אלטרנטיביים שיכולים לסייע לחולי פרקינסון?

"כל פעילות הגורמת להנאה, לתחושת בריאות ומחייבת את מעורבות החולה, נמצאה כמומלצת. כמו כן, טכניקות להקלת חרדה ומתח נמצאו כמאוד יעילות בהתמודדות עם מחלת הפרקינסון".

מה הם כיווני המחקר העתידיים בתחום מחלת פרקינסון?

"מחלת הפרקינסון נחקרת על ידי מאות קבוצות מחקר בעולם וכן בישראל. אני עומד בראש מרכז מחקר שאוניברסיטת תל אביב הקימה לפני חמש שנים למניעת פרקינסון אשר משקיע מיליוני דולרים בקידום החלום למנוע פרקינסון.

"המחקר כיום מתמקד בהבנת גורמי המחלה, הבסיס הגנטי שלה, תרומת גורמים בסביבה והשפעת אורחות חיים על תהליכי הניוון העצבי. בנוסף, מושקע מאמץ גלובלי בפיתוח סמנים ביולוגיים לאבחון המחלה שנים לפני הופעת הסימנים המוטוריים של רעד איטיות ונוקשות שרירים וכן ביכולת האבחון האובייקטיבי והאינדיבידואלי המדויק של כל חולה.

"התובנה שכל חולה שונה מחברו בגורמי המחלה וצורת התפתחותה מקדמת מאוד את המחקר לטיפול מותאם אישית ואינדיבידואלי בחולים וכבר היום יש להתאים לכל חולה את תכנית הטיפול האינדיבידואלית שמתאימה לאופי מחלתו. בשנת 2024 מעל 150 טיפולים חדשים נבדקים במחקרים בבני אדם בפאזות 1-2-3, כאשר שליש מהטיפולים שמפותחים מכוונים לעצירת המחלה ואולי לריפוי ושני שליש הן טכנולוגיות פורצות דרך להקלת הסימפטומים.

"התקווה הגדולה", מסכם פרופ' גלעדי, "היא שבשנים הבאות נוכל להציע טיפולים להאטת קצב התפתחות המחלה ואולי למנוע את הופעתה באוכלוסיה בסיכון, כמו אלה הנושאים מוטציה גנטית שעלולה לגרום לפרקינסון, ומדובר במאות אלפי אשכנזים בישראל".

אייל לוי, מנכ"ל עמודת פרקינסון בישראל, מבקש להדגיש בסיכום: "בניגוד לתפיסה שהיתה מקובלת בעבר, אשר גרסה כי פרקינסון היא מחלה פרוגרסיבית ניוונית ולכן אינה ניתנת לשיקום, הרי שכיום ברור הוא שהטיפול השיקומי חיוני לעיכוב התקדמות המחלה והגעה למצב סיעודי ומונע את הידרדרות המחלה, וזאת באמצעות פעילות גופנית ופיזיותרפיה מתמשכת ואינטנסיבית. העמותה מציעה מגוון רחב של פעילויות ספורט מסובסדות, כגון: טניס שולחן, ריקוד ותנועה, הידרותרפיה, שיט ומרכזי ספורט בפריסה ארצית,  ובנוסף גם סדנאות תמיכה למתמודדי פרקינסון ולבני/בנות זוגם".

(צילומים: שאטרסטוק)