תסמיני דיכאון – זיהוי מוקדם, דרכי התמודדות וטיפולים חדשניים

לכולנו יש רגעים שבהם מצב הרוח שלנו הוא לא בשיאו, כשיושבת מועקה על הלב, או כשתוקף אותנו עצב בלתי מוסבר. תחושות של דכדוך יכולות ללוות אותנו בתקופות שונות בחיים, לפעמים בגלל מצבים אובייקטיביים כמו כישלון, אובדן וכדומה, ולפעמים בלי סיבה שניתן להצביע עליה. אבל מה קורה כשמצב הרוח שלנו ירוד לאורך תקופה ארוכה ומתמשכת, ללא קשר לנסיבות, והדיכאון הופך לחלק בלתי נפרד מחיינו? במקרים כאלה כדאי לפנות לעזרה, כי יש מה לעשות.

דיכאון הוא יותר מסתם באסה

דיכאון נחשב לבעיה נפשית נפוצה שפוגעת בכ-10% מהאוכלוסיה ועלולה להוריד בצורה משמעותית את רמת התפקוד בחיי היומיום ואת איכות החיים. המחלה מאובחנת יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, וחומרת הדיכאון נעה מקלה לקשה ביותר. לא מדובר במצב רוח ירוד רגיל שיש לפעמים לכל אחד מאיתנו, אלא במצב קבוע ומתמשך של סבל וקושי שבאים לידי ביטוי נפשית, רגשית ולעתים גם גופנית.

בספרי הפסיכיאטריה מגדירים דיכאון על פי תסמינים נפשיים עיקריים של אובדן הנאה ועניין, מצב רוח ירוד לאורך זמן, ירידה בריכוז וקושי בחשיבה, רגזנות יתר, תחושת אשמה וחוסר ערך. לתסמיני הדיכאון הנפשיים מתווספים גם תסמינים גופניים של חוסר תיאבון, הפרעות בשינה, חוסר אנרגיה וירידה בחשק המיני. בנוסף, בדרך כלל מתווספת למצב של דיכאון, במיוחד אם הוא לא מטופל, גם הפרעת חרדה שפוגעת מאוד באיכות החיים וגורמת לאדם הסובל ממנה להימנע מפעילויות יומיומיות או ממצבים שגורמים לו חרדה.

גורמים לדיכאון

מחקרים שונים מראים שדיכאון נגרם ככל הנראה משילוב של כמה גורמים, בראשם הגורם הגנטי, שכן לאדם שיש במשפחתו אנשים הסובלים מדיכאון יש יותר סיכוי ללקות בו מאשר לאחרים. גורמים נוספים הם ביולוגיים, כגון פעילות הורמונלית או נוירולוגית שמפעילה טריגרים כימיים במוח שמובילים להתפתחות דיכאון. בנוסף, לנסיבות חיים קשות ולאירועים טרגיים יש השפעה קריטית על מצב רוחנו, כאשר מצוקה כלכלית, בעיות בריאות, אובדן ועוד שלל אירועי חיים עלולים לגרום לנו לשקוע בדיכאון.

פנים רבות לדיכאון

הספרות המקצועית מכירה בכמה סוגי דיכאון ובראשם הדיכאון הקליני (MDD), שנקרא גם דיכאון מאג'ורי. זהו מצב נפשי שמתאפיין בתחושות קשות של עצב, דכדוך וחוסר יכולת לחוש הנאה, וגורם לסבל רב ולירידה בתפקוד היומיומי, עד כדי פגיעה ממשית בשגרת החיים.

דיכאון יכול להופיע גם בצורה של דיכאון סמוי, או שקט, שנקרא דיסתימיה. זוהי צורה של דיכאון מתמשך שמופיע בעוצמה נמוכה יחסית, אך פוגע לא פחות באיכות החיים. מי שסובל מדיכאון סמוי חש דכדוך תמידי ומאבד את היכולת ליהנות מאירועים בחייו. בנוסף לקשיי הדיכאון מתווסף לסובלים מדיכאון סמוי קושי נוסף, שכן סביבתם הקרובה לרוב אינה מבחינה בסבל שלהם, היות שהדיכאון כאמור סמוי והאדם מתפקד כביכול כרגיל, בעוד שבתוך-תוכו הוא חווה תחושות קשות.

מקרים מסויימים של דיכאון מידרדרים למצב של דיכאון פסיכוטי. זהו דיכאון בעוצמה גבוהה מאוד שמוביל למחשבות שווא, לאובדנות, לאיבוד קשר עם המציאות, או לניתוק רגשי. במצבים קיצוניים דרושה התערבות רפואית פסיכיאטרית דחופה כדי להוציא את האדם מהמצב המסוכן אליו נקלע.

בנוסף לסוגי הדיכאון העיקריים המופיעים באוכלוסיה, קיימים עוד צורות ספציפיות של דיכאון כמו דיכאון חורף, שהוא הפרעת מצב רוח שמופיעה בעונת החורף ומתבטאת בדכדוך והפרעה בתיאבון ובאיכות השינה, או דיכאון אחרי לידה, שנפוץ אצל נשים שזה עתה ילדו ובא לידי ביטוי באותן תופעות, בתוספת תחושה של קושי לטפל בתינוק ולהתחבר אליו.

נשים מדברות וגברים פועלים

בעבר היה מקובל לחשוב שנשים סובלות מדיכאון בשיעורים גבוהים הרבה יותר מגברים, אך מחקרים חדשים מצאו שהדבר אינו מדויק. העובדות מצביעות על כך שנשים אכן יותר מאובחנות כסובלות מדיכאון, וזאת משום שהן יודעות לתקשר את תחושותיהן בצורה ורבלית. כשנשים מרגישות דכדוך או מצוקה נפשית, יש יותר סיכוי שהן ידברו עם מישהו, אם זה בן זוג, חברה או מטפל. הן יתלוננו, או ישתפו וגם יתייעצו במידת הצורך.

גברים רבים לא מאובחנים כהלכה ולכן לא מטופלים, מה שמוביל להחרפת המצב והסבל שלהם. צילום: שאטרסטוק

גברים, לעומת זאת, נוטים פחות לשתף ברגשותיהם וגם פחות טובים בתקשורת ורבלית, מה שגורם לכך שהרבה פעמים הם לא מאובחנים כהלכה כאשר הם סובלים מדיכאון. גברים, לעומת נשים, מתביישים בדיכאון שלהם ולכן רובם פחות פונים לקבלת עזרה. במקום לטפל בדיכאון, גברים רבים פונים להתמכרויות לאלכוהול או סמים או מפתחים התנהגות אגרסיבית. ההתנהלות השונה של נשים וגברים שסובלים מדיכאון מובילה לכך שבמקרים רבים גברים לא מאובחנים כהלכה ולכן גם לא מטופלים, מה שמוביל להחרפת המצב והסבל שלהם.

חשיבות האבחון והטיפול

ברוב המקרים דיכאון אינו עובר מעצמו והאנשים שסובלים ממנו זקוקים לעזרה כדי להתגבר עליו ולשוב לתפקוד מלא. גם בזמנים המודרניים שבהם אנו חיים עדיין קיימות דעות קדומות בנושא, מה שמונע מחלק מהאנשים שחווים דיכאון לחשוף את מצבם ולפנות לעזרה.

רבים לא יודעים שכיום אין צורך להגיע לפסיכיאטר לקבלת עזרה, וניתן לפנות לרופא המשפחה שיש לו כלים לאבחן את הדיכאון באמצעות שיחה עם המטופל וגיבוש הערכה פסיכולוגית של מצבו. כמו כן, סביר להניח שהרופא יערוך למטופל סדרת בדיקות, כולל בדיקות דם, כדי להעריך את מצבו הבריאותי ולשלול השפעה של סיבות גופניות על התפתחות הדיכאון כמו תת פעילות בלוטת התריס או מחסור בברזל.

הטיפול היעיל והמקובל ביותר בדיכאון הוא שילוב של פסיכותרפיה עם מתן תרופות נוגדות דיכאון. תרופות הקו הראשון הנפוצות ביותר הן חומרים שחוסמים ספיגה מחדש בתאי המוח של הנוירוטרנסמיטור סרוטונין, או בעלות מנגנון שפועל במקביל על סרוטונין ונוראדרנלין. עם זאת, תרופות אלו יעילות רק אצל כשני שליש מהמטופלים, בעוד ששליש מהם לא יגיבו לטיפול התרופתי ויצטרכו פתרונות אחרים.

במקרים של דיכאון קשה שלא מגיב לתרופות קו ראשון, יש אפשרות לטפל באמצעות שיטות של גרייה של המוח. הנפוצה שבהן היא מתן שוק חשמלי למוח באמצעות אלקטרודות, מה שאמנם נשמע מפחיד, אך ידוע כטיפול מאוד יעיל וקצר שנעשה תחת הרדמה מלאה ולא גורם לכאב.

בנוסף, קיימת האופציה לטיפול באמצעות גרוי מגנטי של המוח (TMS), שיטה חדשה יחסית של טיפול שלוקח כמה שבועות ומתבצע בערות מלאה של המטופל. שיטה נוספת של גרייה מוחית מבוססת על גרוי העצב הווגאלי (VNS) באמצעות שבב שמושתל מתחת לעור ומגרה בפולסים את העצב שמייצב את מצב הרוח.

עוד אחת מהשיטות היחסית חדשניות לטיפול בדיכאון היא טיפול בקטמין, חומר הרדמה מקובל בעולם הרפואה, שידוע שמביא להקלה יחסית מהירה בתסמינים. כדי להשיג תוצאות טובות בטיפול בקטמין יש לעבור סדרה של טיפולים, כאשר חלק מהמטופלים יכולים להגיע אף להחלמה מלאה מהמצב הדכאוני.

תופעת הדיכאון היתה מאז ומתמיד חלק מהקיום האנושי, אך אין ספק שהחיים בעידן המודרני וההתמודדות עם הסטרס שהוא מביא איתו הגדילו את התפוצה שלה, כך שאנשים רבים מוצאים את עצמם במקום של חוסר רווחה נפשית שמתבטא בדיכאון ובחרדה שמקשים על התפקוד. כיום, כאשר קיים מגוון של טיפולים שיכול לשפר את המצב, לא כדאי להישאר לבד עם הדיכאון ורצוי לפנות לעזרה ולשפר את מצב הרוח, ואיתו את איכות החיים.

(צילומים: שאטרסטוק)