הפריה חוץ גופית: דו"ח מבקר המדינה חושף כשלים חמורים

דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (שלישי) מצביע על שורת כשלים בפיקוח משרד הבריאות על תחום טיפולי ההפריה החוץ גופית (IVF). הביקורת, שנערכה בין מרץ 2023 לינואר 2024, מתארת מערכת הנמצאת תחת לחץ משמעותי: בעשור האחרון זינק מספר הטיפולים ב-60%, העומס על המרפאות הפרטיות גדל באופן דרמטי, והמחסור באנשי מקצוע הפך לקריטי. ההוצאה השנתית של קופות החולים על טיפולי ה-IVF מגיעה ל-450 מיליון שקל.

ישראל מובילה: 61 אלף טיפולי הפריה בשנה

בשנת 2021 בוצעו בישראל כ-61,000 מחזורי טיפולי הפריה חוץ גופית, עלייה של 23,000 טיפולים בהשוואה לעשור הקודם. הנתונים מציבים את ישראל בראש הטבלה העולמית: 27 מחזורי טיפול לכל אלף נשים בגיל הפוריות, לעומת 20 בצ'כיה, 11 בצרפת ושישה מחזורי טיפול בלבד לכל אלף נשים בבריטניה.

מדיניות נדיבה: טיפולים ללא הגבלה עד גיל 45

מדיניות המימון הציבורי בישראל חריגה בהשוואה לעולם. בעוד שבמדינות אחרות הגיל המירבי לקבלת מימון ציבורי נע בין 35 ל-43 שנה, בישראל מאושרים טיפולים עד גיל 45. כמו כן, כמעט ואין הגבלה על מספר מחזורי הטיפול לילד ראשון ושני במימון ציבורי, וכל זאת כאשר משרד הבריאות אינו עוקב אחרי מספר הטיפולים הממוצע לאישה.

התרעה: 60% מהטיפולים מרוכזים בארבע מרפאות פרטיות

ממצא מרכזי בדו"ח נוגע לריכוז מסוכן של טיפולים במספר מצומצם של מרפאות. בשנת 2021, ארבע מרפאות פרטיות ביצעו 60% מכלל טיפולי ההפריה החוץ גופית, בעוד ש-21 יחידות ציבוריות התחלקו ב-40% הנותרים. הפער מתבטא במספרים: מרפאה פרטית מבצעת בממוצע 15,250 טיפולים בשנה - פי 8 ממרפאה ציבורית.

מחסור קריטי באמבריולוגים

מעבדת פוריות. מחסור חמור של 111 אמבריולוגים במערכת הבריאות - 45% מהתקן הנדרש. אילוסטרציה: שאטרסטוק

הדו"ח חושף מחסור חמור באמבריולוגים, המומחים האחראים על הטיפול בביציות ובעוברים במעבדות הפוריות. על פי טיוטת אמות המידה משנת 2017, חסרים במערכת 111 אמבריולוגים, המהווים 45% מהתקן הנדרש. בעשרה מתוך 25 היחידות שנבדקו חסרים 50% ומעלה אמבריולוגים מהתקן הנדרש, ורק ביחידה אחת נמצאה עמידה בתקן. המחסור מחריף גם בשל תהליך הכשרה ממושך הנמשך שנתיים עד שלוש שנים, הכולל התמחות והסמכה לאמבריולוג קליני.

פערי שכר משמעותיים בין המגזר הפרטי לציבורי

הדו"ח מתריע על פערי שכר משמעותיים בין המגזר הציבורי לפרטי, המובילים לעזיבת אמבריולוגים ורופאים את המערכת הציבורית. התקנות החדשות שפורסמו בדצמבר 2023 לא נותנות מענה לפערי השכר של הרופאים והצוותים הרפואיים ביחידות הציבוריות לעומת הפרטיות.

ועדות ציבוריות שבחנו את הנושא הצביעו על הבדלים נוספים בין המערכות: המרפאות הפרטיות מתמקדות במקרים קלים יותר, תורמות פחות להכשרת כוח אדם ולמחקר ופועלות תחת בקרת איכות פחותה בהשוואה למערכת הציבורית.

חשש לאי דיווח על אירועים חריגים

הדו"ח מעלה חשד לתת דיווח משמעותי של אירועים חריגים. בשש השנים שקדמו לספטמבר 2022 דווחו רק ארבעה אירועים חריגים בסך הכל, בעוד שבשנה וחצי שלאחר מכן דווחו 17 אירועים. כזכור, בחודש ספטמבר 2022 התגלה בבדיקה שנערכה לאישה בהריון שעברה הפריה חוץ גופית בבית החולים אסותא בראשון לציון, שהיא נושאת תינוקת שלא תואמת גנטית לה ולבן זוגה. העלייה הדרמטית בדיווחים אחרי פרשת החלפת העוברים ב-2022 מעלה חשש שאירועים רבים בעבר לא דווחו למשרד הבריאות כנדרש.

ליקויים בפיקוח ובבקרה

הביקורת מצאה כי משרד הבריאות לא עקב אחר תיקון ליקויים שהתגלו בבקרות 2018-2019, כולל ליקויים חמורים בזיהוי מטופלות. למעט שתי יחידות ציבוריות שבהן נמצאו ליקויים חמורים במיוחד, לא בוצעו בקרות חוזרות לוודא את תיקון הליקויים. חמורה במיוחד העובדה שבין הליקויים שלא נבדקו שוב היו כאלה הנוגעים לזיהוי מטופלים - ליקויים בעלי זיקה לאירוע הטעות בהחזרת עוברים שהתרחש כאמור ב-2022.

טכנולוגיות למניעת טעויות: רק מיעוט מהיחידות נערכו

הדו"ח מצביע על כך שנכון לתחילת 2024, רוב היחידות טרם הצטיידו באמצעי זיהוי טכנולוגיים מתקדמים למניעת טעויות בזיהוי. מתוך 18 יחידות שנבדקו, רק שתיים הטמיעו את השימוש בתוכנות אלו, ושתיים נוספות נמצאות בתהליכי רכש. למרות שהתוכנות יכולות למנוע טעויות קריטיות, היחידות מדווחות על חסמי עלות ותשתיות המונעים את הטמעתן.

מסד הנתונים הלאומי: תמונת מצב חלקית

הדו"ח מצביע על בעיות מהותיות במסד הנתונים הלאומי המתעד את טיפולי ההפריה החוץ גופית. 14 מתוך 26 היחידות, המבצעות כ-60% מהטיפולים, אינן מדווחות באמצעות ממשק אוטומטי. חמורה במיוחד העובדה שחמש יחידות המבצעות כ-35% מהטיפולים מעבירות דיווח חלקי בלבד, שאינו נכלל כלל בניתוחי המסד.

מאגר עוברים מוקפאים ללא דורש וללא פתרון

בעיה נוספת שמתאר הדו"ח נוגעת למאגרים גדולים של ביציות ועוברים מוקפאים שאין להם דורש, חלקם עוד משנות ה-80. בשבע יחידות שנבדקו, בין 10% ל-25% מהעוברים שמורים מעל 20 שנה. המצב יוצר בעיות בטיחות, עומס על מערכות האחסון ועלויות תחזוקה גבוהות.

תרומת ביציות: פערים בפיקוח

בשנת 2022 דווח על 547 תורמות ביציות מחו"ל, אך למשרד הבריאות אין נתונים על מספר הנשים שקיבלו תרומה מכל תורמת. במרץ 2024 התגלה חשד לייבוא ביציות מופרות עם מחלה גנטית, מה שמעלה שאלות לגבי אפקטיביות הפיקוח על התחום.

שימור פוריות סוציאלי: היקף פעילות לא מתועד

תחום חדש יחסית שעולה בדו"ח הוא שימור פוריות סוציאלי - הקפאת ביציות לנשים בגילאי 30-41 מסיבות שאינן רפואיות. למרות שמדובר בפעילות שהיקפה גדל משמעותית בשנים האחרונות, אין בידי משרד הבריאות נתונים על מספר הנשים שביצעו הליך זה.

משגיחות הלכתיות: צורך בהסדרה

הדו"ח מתייחס לצורך בהסדרת פעילות המשגיחות ההלכתיות במעבדות ההפריה החוץ גופית. היחידות מדווחות על קשיים הנובעים מריבוי משגיחות במעבדה, תחלופה גבוהה וחשש לחשיפת מידע רפואי של מטופלים שלא ביקשו שירותי השגחה.

צעדים ראשונים לתיקון

בדצמבר 2023 הקצה משרד הבריאות 75 מיליון שקלים על פני שלוש שנים ליחידות ציבוריות, במטרה להגדיל את היקף פעילותן ולאפשר בחירת רופא. עם זאת, הדו"ח מציין כי מדובר בפתרון ארוך טווח שתוצאותיו ייראו רק בעתיד.

תורים ארוכים במערכת הציבורית

בעקבות צמצום היקף הפעילות בשתי היחידות הפרטיות שבהן אירעו האירועים החריגים, פנו באוגוסט 2023 מטופלות רבות למשרד הבריאות בתלונה על ביטול עשרות טיפולים. המטופלות התריעו כי התורים הארוכים בבתי החולים הציבוריים והיעדר מענה לצרכים ייחודיים, כמו תרומת ביצית, עלולים לפגוע ביכולתן להביא ילדים לעולם.

המלצות המבקר

מבקר המדינה קורא למשרד הבריאות לנקוט בשורת צעדים מיידיים לתיקון המצב. בראש ובראשונה, על המשרד להשלים את קביעת אמות המידה המחייבות להפעלת יחידות הפריה חוץ גופית ולוודא את תיקון הליקויים שהתגלו בבקרות. המבקר מדגיש את הצורך הדחוף בגיוס והכשרה של אמבריולוגים נוספים, לצד שיפור מקיף של מערך הדיווח על אירועים חריגים.

בנוסף, נדרש פתרון מיידי לסוגיית העוברים המוקפאים וטיוב מסד הנתונים הלאומי. הדו"ח מדגיש גם את החשיבות בקביעת נהלים ברורים להסדרת פעילות המשגיחות ההלכתיות ושיפור הפיקוח על תרומות ביציות מחו"ל. לבסוף, המבקר קורא למשרד הבריאות לאסוף נתונים מדויקים על היקף פעילות שימור הפוריות הסוציאלי, תחום שהולך וגדל ללא פיקוח מספק.

המבקר מדגיש כי נדרשת פעולה מיידית לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה של משרד הבריאות בתחום ההפריה החוץ גופית. "פעולת משרד הבריאות במהלך השנים האחרונות לא סיפקה מענה הולם לעלייה בהיקף מחזורי ההפריה החוץ גופית ולעומסים שנוצרו בחלק מהיחידות", קובע המבקר. "היעדר תיקון של הליקויים החמורים חשף את המטופלים לסיכונים".