HMPV: הכירו את הנגיף מסין שמעורר דאגה בעולם

חמש שנים אחרי פרוץ מגיפת הקורונה, סין שוב עומדת במוקד תשומת הלב העולמית בעקבות התפשטות נגיף ישן חדש, נגיף HMPV. הנגיף, שזוהה לראשונה בהולנד ב-2001 וגורם לתחלואה נשימתית, מעורר חשש בשל התפרצות משמעותית הפוגעת בעיקר בילדים ובמבוגרים בסין. על אף שרשויות הבריאות במדינה טוענות שמדובר בתופעה עונתית שגרתית הנובעת משילוב נגיפים כמו שפעת וקורונה, המהירות וההיקף של ההתפרצות מעוררים דאגה בקהילת הבריאות הבינלאומית.

האם וירוס חדש בסין 2025 שגורם לתחלואה נשימתית בהכרח יגיע גם לישראל והאם התפרצות הווירוס בסין אמורה להטריד את מערכות הבריאות בעולם? מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו״ר האיגוד למחלות זיהומיות, פרופ' יסמין מאור, ממליצה להתמקד בוירוסים שמשתוללים כרגע בישראל.

פרופ' מאור, האם עלינו לחשוש מהתפרצות של HMPV?

"זהו נגיף שונה שאינו קשור לשפעת או לקורונה. הוא אכן גורם לתחלואה במהלך החורף, אך במספרים נמוכים בהרבה מאשר שפעת. כרגע אין סיבה לדאגה, אם כי אנו עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות בסין".

האם התחלואה הנוכחית הקשה קשורה לקורונה?

"יש תחלואה מתמשכת בקורונה לאורך כל השנה. גם עכשיו אנחנו רואים תחלואה, עם עליות וירידות בכמות המקרים. נכון שהעליות האלו אינן דומות לגלי התחלואה הגדולים שהיו בעבר, אך יש עדיין מקרים של אשפוזים מקורונה, וזה בנוסף לתחלואה העונתית מנגיפים נשימתיים אחרים. כעת אנחנו נמצאים בעיצומה של התפרצות השפעת העונתית".

נראה שהשפעת השנה קשה יותר מבדרך כלל. האם זה נכון?

"עדיין אין לנו מספרים מדויקים כי העונה עוד לא הסתיימה, אבל התחושה היא שאכן השפעת השנה קשה יותר מאשר בשנה שעברה. הדבר מתבטא בעומס אשפוזים בבתי החולים, בכמות גבוהה של תחלואה בקהילה ובמספר חריג של פטירות, בעיקר בקרב ילדים ואנשים צעירים. עם זאת, חשוב לציין שכמעט בכל עונה של שפעת יש מקרים בודדים של תמותה בקרב אנשים צעירים ובריאים".

מהי לדעתך הסיבה לפאניקה סביב השפעת השנה?

"הסיבה ככל הנראה היא תחלואה רבה בקהילה - יותר מקרים בהשוואה לכמות המקרים בשנה שעברה, כולל צבר של מקרי תמותה בקרב אנשים צעירים".

איך אפשר להסביר את העלייה הזאת?

"ככל הנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים, שחלקם עדיין לא לגמרי ברורים לנו. אחד הגורמים הוא אחוזי ההתחסנות הנמוכים השנה. מאז מגיפת הקורונה אנשים פחות נלהבים להתחסן, וחבל, כי החיסון גם מפחית את הסיכוי להדבקה וגם מגן מפני מחלה קשה. אפילו אם נדבקים, המחלה צפויה להיות קלה יותר אצל מתחסנים.

פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויו״ר האיגוד למחלות זיהומיות. צילום: שלמה מזרחי

"דבר נוסף הוא החשיפה המוגבלת של האוכלוסיה לשפעת בשנים האחרונות. במהלך מגיפת הקורונה, בגלל המסיכות והריחוק החברתי, כמעט לא ראינו תחלואה בשפעת. כל חשיפה לנגיף שפעת יוצרת סוג של חסינות טבעית, וכשהאוכלוסיה לא התחסנה ולא נחשפה לשפעת במשך כמה שנים, הסיכוי שהמחלה תהיה חמורה יותר עולה. אני משוכנעת שצמצום התחלואה בשפעת בתקופת הקורונה היה תוצאה של שימוש במסיכות וריחוק חברתי, ואין ספק שאלו אסטרטגיות יעילות מאוד למניעת הידבקות. כיום, הציבור כבר לא מוכן לחזור לשימוש במסיכות, וזה בהחלט משפיע".

האם המחאה כנגד חיסוני הקורונה גרמה לכך שהשנה פחות אנשים התחסנו לשפעת?

"כן, ככל הנראה, ובכל מקרה, גם לפני כן, אחוזי ההתחסנות לא היו מצוינים ולכן ברור שצריך להעלות את אחוזי ההתחסנות בלי קשר למה שקרה השנה".

האם כדאי לחזור להשתמש במסיכות? 

"אני חושבת שזה מומלץ. כמובן, זה לא משהו שאפשר לחייב אנשים לעשות, אבל אם מישהו רוצה להקטין את הסיכוי להידבק, בהחלט מומלץ לו להשתמש במסיכה במקומות צפופים. זה במיוחד רלוונטי לאנשים בקבוצות סיכון, כמו אנשים מבוגרים, אנשים עם מחלות רקע או מדוכאי חיסון. אלה האנשים הכי פגיעים.

"חשוב לי להדגיש, אנחנו בהחלט נסערים כשיש מקרים של תמותה בקרב צעירים, וזה נורא, אבל רוב מקרי התמותה משפעת הם של אנשים מבוגרים, עם מחלות רקע ומדוכאי חיסון. אלה אנשים שמסתבכים יותר מהמחלה ולכן הם במיוחד צריכים להגן על עצמם. אני לא יכולה כרגע לומר לך את המספר המדויק של אנשים מקבוצת הסיכון שמתו משפעת השנה, אבל אין ספק שזו הקבוצה שבה התמותה היא הגבוהה ביותר".

אז את בעצם אומרת שזה לא נגיף חדש מסין ולא שפעת חדשה, אלא אותה שפעת רגילה, רק שהמצב שלנו שונה?

"ככל הנראה. אני רוצה לחדד: יש כמה גורמים שמשפיעים על התחלואה, והם לאו דווקא קשורים לנגיף עצמו. מצד אחד, יש גורמים בשליטתנו שיכולים לשפר את המצב, כמו כאמור, התחסנות ושימוש במסיכות. כשאני הולכת לבדוק חולי שפעת בבית החולים, אני אמנם מחוסנת, אבל אני תמיד שמה מסיכה כי אני לא רוצה להידבק. מצד שני, יש גם גורמים שאינם בשליטתנו. אחד מהם היא השאלה אילו זנים ספציפיים של שפעת מסתובבים השנה ועד כמה החיסון מכסה את אותם זנים. עד כמה שידוע לנו החיסון השנה מכסה היטב את הזנים שגורמים למחלה כעת ולכן כדאי מאוד להתחסן".

החיסון של תחילת העונה מכסה את הזנים שמסתובבים עכשיו?

"החיסון הוא למעשה ניחוש מלומד. ארגון הבריאות העולמי מתבסס על הנגיפים הפעילים בחצי הכדור הדרומי – אילו נגיפים גרמו לתחלואה שם – ומכך הוא מסיק אילו נגיפים צפויים להיות פעילים בחצי הכדור הצפוני. הבחירה הזו נעשית חצי שנה לפני תחילת העונה שלנו, כי תהליך ייצור החיסון הוא ארוך. צריך לא רק לייצר אותו אלא גם לוודא שהוא ייצור נוגדנים בכמות מספקת ושכל ההליך יהיה בטוח ומבוקר. התהליך כולו לוקח כמה חודשים. במקביל, בחצי הכדור הדרומי מסתכלים עכשיו על מה שקורה אצלנו כדי להתאים את החיסון שלהם לעונה הבאה. ברוב המקרים הפעילות הזו קולעת למטרה, אבל לא תמיד. יש שנים שבהן החיסון מתאים מאוד לזנים הפעילים ויש שנים שהוא פחות מתאים. לפי מידע ראשוני שקיבלנו, החיסון השנה מכסה את הזנים שגורמים לתחלואה ולכן כדאי מאוד להתחסן".

האם בעקבות העלייה בדיווחים על מקרי תמותה משפעת לאחרונה נרשמה עלייה במספר המתחסנים?

"אני לא יודעת לומר לך. מדובר בנתונים ארציים שמתקבלים דרך קופות החולים ומשרד הבריאות והם לא זמינים לי.אני שומעת שיש כעת עומס בקופות לקבלת החיסון".

האם יש קבוצת גיל שבה נרשמה התחלואה הקשה ביותר? כי מדווח על צעירים שנפגעו וזה נראה חריג לעומת מה שבדרך כלל קורה בשפעת, שבה התחלואה הקשה מתרכזת במבוגרים

"אני חושבת שיש כאן בלבול. שפעת מדביקה את כל קבוצות האוכלוסיה – צעירים ומבוגרים כאחד. בכל מגיפה של שפעת אנחנו רואים הרבה צעירים שחולים, וזה דבר אופייני לשפעת. עם זאת, האנשים שמסתבכים מהמחלה הם לרוב אנשים מבוגרים או כאלה עם מחלות רקע. מדובר כאן על אחוזים: אם תסתכלי על אלף צעירים שנדבקו בשפעת, מספר האנשים שיסתבכו, יתאשפזו, או חלילה ימותו – יהיה נמוך מאוד. לעומת זאת, אם תיקחי אלף אנשים מבוגרים עם מחלות רקע שנדבקו, השיעור של האנשים שיסבלו מסיבוכים יהיה גבוה בהרבה. זה פשוט עניין של פגיעות גבוהה יותר של האוכלוסיה המבוגרת או זו עם מחלות הרקע. יחד עם זאת, הרושם השנה הוא שיש תחלואה משמעותית וקשה בילדים ומבוגרים צעירים".

האם יש מאפיינים משותפים לאנשים שחווים את המחלה בצורה קשה במיוחד?

"אנחנו רואים השנה תחלואה יחסית גבוהה בנגיף שפעת מסוג  B בעיקר בשבועות הראשונים של ההתפרצות. עם זאת, כעת אנחנו כבר מבחינים בעלייה במקרים של שפעת מסוגA  לפחות באזור שבו אני עובדת.
לדוגמה ב'וולפסון', החולים הקשים ביותר שמאושפזים בטיפול נמרץ במצב קריטי הם מבוגרים עם מחלות רקע שנדבקו בשפעת A. עם זאת, יש לנו גם חולה קורונה קשה בטיפול נמרץ, שהוא דווקא צעיר.

"חשוב לציין שבחורף אנחנו מתמודדים עם מספר נגיפים: שפעת, קורונה, נגיף הRSV-ונגיפים נוספים. זה מוסיף עומס ומאתגר את המערכת הרפואית".

האם יש סיבה לדאוג מפני מגיפה עולמית קשה או הופעה של נגיף חדש?

"מגיפות השפעת הן תמיד עולמיות. כרגע אנחנו רואים מגיפה בחצי הכדור הצפוני, ובקיץ שלנו תהיה מגיפה דומה בחצי הכדור הדרומי. מספרי החולים בעולם גבוהים, אך מדובר בתרחיש מוכר במגיפות עונתיות של שפעת. בנוסף, אין אינדיקציה כרגע להופעה של זן חדש לחלוטין של שפעת, כזה שמסכן בפנדמיה ברמה של קורונה או שפעת הספרדית, שבהן היו שיעורי תמותה גבוהים במיוחד. עם זאת, נגיפי השפעת תמיד מהווים איום פוטנציאלי ליצירת פנדמיה חמורה.

"החשש המרכזי הוא ממעבר של נגיפי שפעת מבעלי חיים לבני אדם, בעיקר מציפורים. זה לא קורה כרגע, אבל הפוטנציאל להתפרצות כזו קיים ולכן נדרש מעקב מתמיד".

מה הם הגורמים שעלולים להוביל לסיבוכים קטלניים בעקבות שפעת?

"יש שני סוגים עיקריים של סיבוכים. סוג אחד הוא סיבוכים ישירים מהנגיף, עם פגיעות במערכת הנשימה, כמו גם פגיעות באיברים נוספים, כמו הלב והמוח. לדוגמה, הנגיף יכול לגרום לדלקת במוח או לדלקת בשריר הלב, שעלולות להוביל להפרעות קצב מסכנות חיים.

"הסוג הנוסף הוא סיבוכים משניים, מצב שבו השפעת מכשירה את הקרקע לזיהומים חיידקיים, במיוחד לדלקת ריאות חמורה. הסיבוכים הללו  - החמרה של מחלות קיימות דוגמת מחלת לב ומחלת ריאות - שכיחים יותר והם מהווים את עיקר הגורם לתמותה, בעיקר באוכלוסיה מבוגרת".

מה הם הסימנים שמחייבים פנייה למיון?

"אם ישנם סימנים שמעידים על החמרה משמעותית, יש צורך לפנות לרופא או למיון. הסימנים כוללים:

קושי בנשימה - תחושה של חנק, אי-יכולת להשלים משפט בשל חוסר אוויר, או קושי בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות כמו הליכה.

בלבול או אפתיות - חוסר תקשורת עם הסביבה, תחושת ערפול או חוסר מודעות.

כאבים חריגים - כאבים חזקים או תחושת לחץ חריג בחזה.

שינויים חריגים במצב הרפואי הכללי - במידה והמצב נראה חמור יותר מכפי שניתן לצפות ממחלה ויראלית רגילה".

מדוע חשוב להתחסן נגד שפעת?

"ישנה חשיבות רבה להסברה על החשיבות של חיסון נגד שפעת. הסיפורים הקשים על פטירתם של ילדים או צעירים מהמחלה מזעזעים ולעתים מעודדים אנשים להתחסן, אבל עד שנה הבאה הם כבר שוכחים את מה שקרה. ההמלצה להתחסן מבוססת על עובדות: שפעת עלולה להיות מחלה קשה ואף קטלנית; החיסון הוא מאוד אפקטיבי במניעת אשפוזים ותמותה; אמנם החיסון אינו מונע 100% מהתחלואה ואינו מגן מפני נגיפי חורף אחרים, אך הוא מפחית בצורה משמעותית את הסיכון לסיבוכים חמורים ולבסוף, החיסון הוא בטוח ונבדק היטב. אנחנו, הרופאים, מעבירים מידע זה המבוסס על ניסיון קליני ומחקרים רבים מכל העולם, כדי להדגיש את חשיבות ההתחסנות".

האם לשפעת יש השפעות ארוכות טווח?

"כן בהחלט. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שמראים כי אנשים שהחלימו משפעת חווים סיבוכים בריאותיים גם בטווח הארוך. לדוגמה, עלייה בשיעור מחלות לב ומחלות נשימה - נצפתה שנה לאחר ההחלמה משפעת. תופעות אלה דומות למה שנצפה עם נגיף הקורונה. מחקרים עדכניים מראים מגמות דומות גם בנוגע לנגיף ה-RSV. המשמעות היא שאנו נוטים לתת הערכה נמוכה מדי להשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח, במיוחד בקרב מבוגרים עם מחלות רקע. אם נמנעים מהידבקות במחלה, גם נמנעים מהסיבוכים הללו".

כשאת אומרת מחלות רקע, לאיזה מחלות את מתכוונת?

"מחלות רקע כוללות מגוון רחב של מצבים רפואיים, ביניהם: סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאה, השמנה. בנוסף, מדוכאי חיסון - אנשים שמקבלים טיפולים כימותרפיים, אנשים שעברו השתלות איברים, או כאלה הסובלים ממחלות אוטואימוניות, מטופלים בטיפולים ביולוגיים ועוד. נקודות נוספות שחשוב להדגיש: שפעת עלולה להיות מחלה קשה מאוד בקרב תינוקות קטנים, לכן קיימת המלצה לחסן תינוקות מגיל חצי שנה. שפעת מסוכנת במיוחד גם עבור נשים בהריון, ולכן מומלץ להתחסן וזה חשוב במיוחד הן לבריאות האם והן לבריאות העובר".

(צילום ראשי: שאטרסטוק)