"גברת עם נרתיק": פרופ' דרורית הוכנר משתפת על ספרה החדש והמרתק
"גברת עם נרתיק", ספרה של פרופ' דרורית הוכנר, לשעבר מנהלת מחלקת נשים ויולדות בביה"ח הדסה, מציע נקודת מבט אישית ומקצועית כמו גם תובנות חשובות של רופאת נשים ותיקה, לצד עשרות סיפורים מרתקים, חלקם כמעט בלתי נתפסים, על הרצון להיות אמא ועל נשיות בכלל
כיצד נראית רפואת נשים מבפנים, מנקודת מבטה של מי שנמצאת בלב המערכת כבר למעלה מ-45 שנה? פרופ' דרורית הוכנר, לשעבר מנהלת מחלקת נשים ויולדות בבית החולים הדסה בירושלים, לוקחת אותנו למסע אישי ומקצועי מרתק בספרה "גברת עם נרתיק". זהו ספר שמאחד בתוכו סיפורים אנושיים יוצאי דופן, דילמות אתיות מהותיות, ומפגש מרתק בין תרבויות, ערכים ומדע.
בין הניתוחים הקיסריים להריונות עתירי סיכונים, בין חדרי הלידה למסדרונות בתי המשפט – פרופ' הוכנר לא רק חולקת חוויות, אלא גם מאתגרת אותנו לחשוב מחדש על מקומם של הרופא והמטופלת בעידן של בחירה חופשית, מגבלות רפואיות ושינויים חברתיים. זהו לא רק סיפור על רפואה – אלא על חיים, על בחירות ועל האנושיות שביניהן.
"הקשר האישי - מרכיב קריטי בתהליכי הטיפול"
הספר "גברת עם נרתיק" מהווה סיכום של למעלה מ-45 שנות עבודה בתחום רפואת הנשים. "רציתי לשתף בסיפורים על הקשר האישי שלי עם המטופלות, שהוא בעיניי מרכיב קריטי בתהליכי הטיפול", היא מספרת. "בנוסף, אני חשה שזכיתי לחיות בתקופה שבה הרפואה עברה שינוי דרמטי, ממודל פטרנליסטי, שבו הרופא הוא הקובע הבלעדי, למודל שמקדש את זכויות המטופל".
פרופ' דורית הוכנר. "סיפור על רפואה, חיים, בחירות ועל האנושיות שביניהן"
לדבריה, המעבר הזה השפיע באופן משמעותי על עבודת הרופא. "היום החולה מחליט בעצמו, לעתים אפילו בהחלטות שמנוגדות להמלצות הרופא. זה דורש מאיתנו לא רק להקשיב, אלא גם להתמודד עם דילמות מורכבות".
סוגיות אתיות מורכבות
הספר עוסק גם בשאלות אתיות שמתעוררות ברפואת נשים. דוגמה לכך היא מקרה שפורסם לאחרונה ולא מופיע בספר הנוכחי, של אישה שעברה שלושה ניתוחים קיסריים והתעקשה ללדת לידה רגילה, בניגוד להמלצת הרופאים. "למרות הסיכון לחייה ולעוברה, בית המשפט העליון פסק שלאישה זכות מלאה על גופה ועוברה להחליט על אופן הלידה", מתארת הוכנר. "המקרה הזה מעלה שאלות משמעותיות: עד כמה חופש הבחירה של החולה צריך לגבור על המלצות מקצועיות?"
מקרה אחר המופיע בספר מעלה שאלה אתית קשה: "ציפי ונפתלי חלמו על משפחה שלמה. שנים של נסיונות כושלים לטיפולי פוריות הטביעו בהם צלקות עמוקות. התקווה דהו, אך הרצון להורות המשיך לבעור בתוכם. באחת הפגישות עם הרופא, הם שמעו על אפשרות אחרת, אפלה יותר: פונדקאות מחתרתית.
"דרך קשרים חשוכים, הם מצאו אישה צעירה ממדינה מזרח אירופית, נואשת לכסף. ההסכם היה פשוט: היא תישא את ילדם, הם ישלמו לה סכום נכבד, והיא תוותר על כל זכות על התינוק. ההריון התנהל בחשאי, בין שתי מדינות, בין שתי נשים ובין תקווה לפחד. ציפי בילתה שעות מול האולטרסאונד, מביטה בנקודה הקטנה שגדלה בבטנה של אישה אחרת. נפתלי הרגיש אשמה, אך גם התרגשות עזה לקראת האבהות הקרבה.
"הלידה הייתה קשה, אך בסופה נולד בן בריא. ציפי ונפתלי חיבקו את בנם בחום, אך השמחה התערבבה עם תחושת חוסר שלמות. הם ידעו שהם ביססו את משפחתם על סוד כבד, על כאב של אישה אחרת. ציפי ונפתלי נאלצו להתמודד עם השאלה המוסרית שהטרידה אותם כל הזמן: האם הם עשו את הדבר הנכון?".
תרבות, אתיקה ומה שביניהן
פרופ' הוכנר מתארת אתגרים ייחודיים שנובעים מהמגוון התרבותי בישראל. "במדינה שלנו יש דתיים, חילונים, ערבים, חרדים – וכל קבוצה מביאה עימה השקפות עולם שונות. בעבודתנו אנחנו נדרשים למה שמכונה 'כשרות תרבותית', כלומר התאמת הטיפול למטופל בהתאם לרקע שלו", היא מסבירה.
הספר כולל גם סיפורים אנושיים יוצאי דופן. אחד מהם עוסק באישה ערביה שביקשה להרות מגבר בעל מוגבלות שכלית. "זה נשמע לא סביר בעולם המערבי, אבל עבור אותה אישה זה היה פתרון להבטיח לה יציבות כלכלית ומעמד חברתי", מסבירה הוכנר. בספר גם מתוארים מקרים מרתקים של תביעות משוללות יסוד כנגד המערכת הרפואית, למשל סיפורה של נעמי, המייצג דילמה רפואית וחושף את המורכבות הטמונה בהחלטות רפואיות ובתביעות נגד מערכת הבריאות:
בהריונה השביעי, למרות גילה המתקדם (40), סירבה נעמי נחרצות לבדיקות סקר וייעוץ גנטי. הרופאים זיהו חשד לתסמונת דאון, אך היא דחתה כל בירור נוסף בתוקף. בשבוע ה-38, לאחר ניתוח קיסרי מתוכנן, נולד ילדה עם תסמונת דאון. במהלך הבלתי צפוי הזה, בחרה נעמי לתבוע את קופת החולים, בטענה שהרופאים לא עשו מספיק כדי להזהירה. המשפט חשף מנגנון מורכב של "צדק מתקן", שבו בתי המשפט מחפשים דרכים להעניק פיצויים גם כאשר אין רשלנות רפואית ברורה. למרות התנגדות הרופאים, הסתיים ההליך בפשרה כספית, שמשקפת את המציאות המשפטית המורכבת של מערכת הבריאות.
השפעה אישית ומקצועית
מעבר לסיפורים ולתובנות המקצועיות, הוכנר מקווה שהספר יאפשר לקוראים להתבונן אחרת על עולם הרפואה ועל הדינמיקה בין רופא למטופל. "בסופו של דבר, כל מפגש רפואי הוא סיפור אנושי בפני עצמו. זה מה שהופך את המקצוע הזה למורכב, אך גם מספק כל כך". הסיפוק הזה נוצר, בין היתר, מלא מעט סיפורים של תקווה והולדה בנסיבות מיוחדות:
חנה ומאיר, בני 50 שאיבדו את בנם בפיגוע, החליטו להביא חיים חדשים. לאחר תרומת ביצית, נולדה להם בת בריאה, הודיה. סיפורם עורר עניין תקשורתי ענק והביא למרפאה עשרות נשים מבוגרות המבקשות להרות. חיה, בת 51 שאיבדה בת בתאונה, הרתה גם היא לאחר תרומת ביצית. סבתה, בת 95, שמחה בנכדה החדשה וראתה בכך נס. פרידה, גננת בת 30 הסובלת ממחלה אוטואימונית קשה, לא יכלה להרות בעצמה. לאחר מאמצים רבים, היא בחרה בפונדקאות. היא ובן זוגה הצליחו להביא לעולם בן ביולוגי תוך שמירה על סודיות מוחלטת.
לסיכום, הספר "גברת עם נרתיק" מעורר עניין בעיקר כי הוא מספק הצצה מרתקת, נדירה וחד פעמית אל מאחורי הקלעים המורכבים של מה שאנו רואים מבחוץ כתמונה מושלמת: אימהות מחייכות עם תינוקות ורודי לחיים. "אני מקווה שהספר ייגע בקוראים ויעורר מחשבה על המקום של הרפואה והאנושיות בתוכה", מסכמת פרופ' הוכנר.